איך זה נראה, איך זה מרגיש ולמה לעזאזל להוציא אלבום ב-2021?

למהלא (צילום: אורית פניני)
למהלא (צילום: אורית פניני)

אדם בן-אמיתי החליט להקים להקה, לצאת להופעות, להקליט אלבום, להפיק קליפים, לייצר גרפיקה, להשקיע כספים, לעבוד בסושיאל מדיה, לבקש טובות מאלון אולארצ'יק ומאשתו. התוצאה היא "למהלא" במופע השקה וטור אישי שכל מוזיקאי.ת חייב.ת לקרוא

אני כותב שירים ושר אותם. אני גם מפיק אותם, מנגן בהם, ממקסס אותם, מכין להם סנדוויץ' בבוקר, אומר להם לא להתחצף ונוזף בהם כשהם עושים את זה בכל זאת. הקמתי את "למהלא" עם חברים שלי לפני שלוש שנים, במטרה להפוך את העולם למקום בטוח יותר לאנשים שלא ממש התעדכנו במה שקורה במוזיקה מאז 2005 ועל הדרך להשתלט על העולם. בינתיים הוצאנו אלבום בכורה והופענו מלא בלבונטין. אני גאה בנו.

לקבוע הופעות כשאף אחד לא יודע מי אתה, להקליט אלבום, להפיק קליפים באפס תקציב, לייצר גרפיקה, צילומים, להשקיע כספים, לעבוד בסושיאל מדיה, לבקש טובות, לקוות לטוב – זה הרבה עבודה.  אני רוצה לספר לכם קצת על זה. אם אתה לא בעניין של ריאליטי ואתה לא אמן שביסס את המעמד שלו אי שם בעידן הקרח, אתה צריך לבנות את הקריירה שלך באופן עצמאי. זה אומר בגדול: 

  1. בשביל שאנשים יבואו להופעה צריך שידברו עליך.
  2. בשביל שידברו עליך צריך שאנשים יבואו להופעה שלך.

בהצלחה. אין אף מנגנון חיצוני\ שדר רדיו\ חבר של דודה של גיס\ אמרגן קסמים\ חברת תקליטים שיכולים ליצור קריירה מכלום ביום אחד. ותכלס, זה אחלה. שום דבר ממש טוב לא בא בחינם (או לפחות כך אני אומר לעצמי כשאני ממרר בבכי לתוך הכרית בלילות).

למהלא (צילום: אורית פניני)
למהלא (צילום: אורית פניני)

אני אוהב רוק ישראלי. רוק ישראלי הוא חבר שלי. כשהייתי בן עשר הייתי בהופעה של מוניקה סקס, התרגשתי עד כדי כך שאני זוכר את זה עד היום וכותב על זה עכשיו. באותו רגע, כשאני עומד שם בקהל, הקמתי את הלהקה הראשונה שלי. אני גם אוהב להקות, אני אוהב חברים שמנגנים ביחד, אני אוהב אנרגיה של הופעה. לכן, המוזיקה שלנו, במקום להתחיל את חייה באולפן כמו רוב המוזיקה בימינו, התחילה את חייה על הבמה. החלטנו שבכל הופעה של הלהקה שלנו נארח אמן אחר. עשינו את זה כדי לא רק כדי לגרום לאנשים אשכרה לבוא להופעה, אלא גם כדי לתת לעצמנו ולקהל שלנו משהו חדש בכל הופעה ולבטא את האהבה שלנו לרוק ישראלי לדורותיו. 

המשמעות המיידית של ההחלטה הזו הייתה שעבדכם הנאמן והמעט ביישן, היה צריך להתקשר לגיבורים המוסיקליים שלו (ע"ע מוניקה סקס) ולשאול אותם אם בא להם לוותר על הערב החופשי שלהם לטובת ביצוע של שני שירים. עם להקה אלמונית. מול 50 אנשים. במרתף אפלולי. ללא תמורה. אה, ואם אפשר, גם לבוא איזה בוקר לחזרה. ללא תמורה. אה, כן, וגם לבוא בצהרי המופע לבאלאנס. ללא תמורה. נשמע דיל טוב נכון?

תארו לכם את סחבק מציע את הדיל הזה בדיוק לאגדה המהלכת אלון אולארצ'יק? מה שעוד יותר מטורף זה שהוא אשכרה הסכים. ההסבר היחידי לזה הוא שמדובר באיש מקסים ונדיב. בכלל, מסתבר שהחלק הכי טוב בלהיות מוזיקאי זה שמסתובבים כל היום עם מוזיקאים. חבורה של אנשים נפלאים.

אחרי הרבה מאוד הופעות בהן ארחנו את האמנים האהובים עלינו (אפרת גוש, חמי רודנר, דנה ברגר, אלון עדר ועוד ועוד) – הגיע הזמן להקליט אלבום. המשמעות המיידית של ההחלטה הזו הייתה שצריך ערימה נאה של מרשרשים. להסתובב כל היום עם מוזיקאים זה כיף אבל בוא נאמר שזה לא עושה אותך יצחק תשובה. פנינו להדסטארט!

החברה מההדסטארט ממש מתעקשים על הטרמינולגיה ״לתמוך״ בקמפיין בניגוד ל״לתרום״ לקמפיין. זה נכון עקרונית , אבל מבפנים זה מרגיש כאילו אתה מבקש מאנשים תרומה. במשך חודש או חודש וחצי אתה עסוק כל היום בלחשוב על איזה עוד דבר שנון או טיפשי אתה יכול להעלות לרשתות כדי שאנשים ישימו לב שאתה קיים, אולי אפילו יחבבו אותך, שלא לומר יתעניינו במוזיקה ו״יתמכו״ בפרויקט. אז עוד פעם הייתי צריך לבקש עזרה מהאמנים אהובים עלי כדי לעשות סרטונים טיפשיים. סרסרתי באשתי האהובה, בילדה ובתינוק לתמונות וסרטונים נוספים. ומה אתם יודעים? זה עבד!  גייסנו בהצלחה את הסכום המלא, ונכנסנו לאולפן להקליט.

הכל יכול היה לעבור חלק מאוד, אלמלא מישהו שעף על עצמו שהוא ג׳ורג מרטין והחליט שחייבים להוסיף תזמורת מיתרים לכל הסיפור. יופי, אדם.

אם יצניחו לזמננו פתאום איש מלפני 400 שנה, אין חפץ אחד בחיים שלנו שיראה לו מוכר. הוא יהיה בשוק טוטאלי מהכל עד שפתאום הוא ישמע כינור מנגן ויהיה כזה "אה כן הכלי החופר הזה, מכיר". לא במקרה הכלים האלה החזיקו מעמד כל הזמן הזה. למי מכם שאוהב מוזיקה, אני ממליץ למצוא הזדמנות לשמוע תזמורת כלי מיתר מנגנת יחד. אין דבר יותר יפה מזה ומסתבר שגם אין דבר יותר יקר מזה להקליט. הבאנו את 15 נגני כלי המיתר הכי טובים בארץ וכשהם מנגנים ביחד. ההקלטה לא באמת יכולה לתפוס את כל העושר והיופי, אבל הזיכרון לא יעזוב אותי.

ואחרי כל העבודה הזו, בסופו של דבר אלבום גמור הוא רק קובץ על מחשב. כדי שמישהו ישים לב אנחנו חוזרים לאותה סוגיה:

  1. בשביל שאנשים ישמעו את האלבום צריך שידברו עליו.
  2. בשביל שידברו עליו צריך שאנשים ישמעו את האלבום.

בהצלחה. ובכן, בתור התחלה – קליפים. מי הבמאי המהולל שלקחנו כדי לביים אותם? אני, כמובן. למה? כי הוצאנו את כל הכסף על הקלטות כלי מיתר. האם אני יודע מה זה טו שוט? לא. האם כשהצלם שאל אותי אם אני רוצה טו שוט, עניתי כאילו אני כן יודע? כמובן! 

בהדסטארט התחייבנו לדיסקים – צריך לייצר אותם. התחייבנו לחולצות – צריך להדפיס אותן. צריך לעצב אותן, צריך לעצב עטיפה, צריך ליצור קשר עם כל תחנות הרדיו כדי לספר להן על האירוע ולנסות לדאוג שיכתבו על הלהקה בכל מקום. צריך לכתוב טור לטיים אאוט! להיות אמן עצמאי זה כמו להיות סטארטאפ של איש אחד. רק שאין סיכוי לאקזיט בסוף ותכלס גם אם היה, מה נעשה עם הכסף? עוד אלבום. מוזיקאים הם אנשים סתומים. 

והנה, בסוף כל התהליך יש מופע השקה. תחשבו על בר מצווה ללהקה ולאלבום. כולם מתלבשים יפה, מתרגשים ונפגשים ביחד לחגוג. אנחנו נחגוג את הבר מצווה שלנו ב17/11 במועדון האיזור יחד עם הזמרות המופלאות איה זהבי פייגלין ודניאלה ספקטור. תתלבשו יפה, יש בורקסים. 

>> מופע ההשקה של "למהלא", האזור, רביעי 20:00. פרטים וכרטיסים כאן