אופנה טרנסג'נדרית – יש בכלל דבר כזה?
אחד האתגרים הבוערים בעולם האופנה הוא התמודדות עם המנעד המגדרי ההולך ומתרחב ועם גופים חדשים שלא בהכרח נופלים להגדרות המסורתיות של גברים ונשים. האם ישנה אופנה טרנסית - ומה זה בעצם אומר?
אופנה ומגדר הם מונחים שהולכים יחד משחר ההיסטוריה. אופנה מבססת מעמדות בחברה ומשקפת, בין היתר, את תפקידי המגדר: הלבוש הגברי המסורתי מטרתו לסמל פרקטיקה והלבוש הנשי המסורתי – אסתטיקה. אך האם בעולם היפוטתי שבו מגדר לא קיים יש דבר כזה טרנסג'נדיות?
לדברי הסופרת והפעילה הטרנסית הניו יורקית אלוק וייד מנון, אופנה מייצגת את הפוליטיקה הטבועה בכל אדם, וכי במקרה של טרנסים, מספיק הגוף. עצם מערכת היחסים המורכבת שמנהלים טרנסג'נדרים עם גופם היא פוליטית ומאתגרת כל מה שאנחנו חושבים על מגדר. האם הגוף הטרנסי מנפץ את חוקי המגדר או דווקא מציית להם בצורה הכי מסורתית שיש? והאם יש בכלל דבר כזה אופנה טרנסג'נדרית?
עוד כתבות מעניינות:
ארבעה טרנסים וטרנסיות עונים על השאלות הכי אישיות
המותג שלא רוצה לעשות אופנה פופולרית
נשים טרנסיות עדיין נלחמות על החיים
שירלי־צ'ארלי קליינמן, אקטיביסטי.ת, טרנס ועיתונאי.ת, טוענת שאופנה טרנסית דווקא קיימת. "יש בגדי ים לגברים טרנסים ובגדים תחתונים לנשים טרנסיות. בעיקר אופנה שחושפת את הגוף במצב הכי פגיע שלו. אופנה טרנסית יכולה גם להיות דרך להעברת מסרים. לא מזמן גל צייכנר מהמותג Pink is for Boys עיצבה חולצה בהשראתי, שכתוב עליה He, She, Me". לדעתו של קליימן, אופנה טרנסית מבטאת דווקא את הנזילות המגדרית. "המעצב איתי גונן, למשל, שפצר גלבייה וכשאני לובש אותה אני מרגיש מאוד פלואידי. היא נראית כמו שמלה אבל נראית גברית. המותגים והמעצבים הם לא בהכרח טרנסים, אבל הבגדים שהם מעצבים יכולים להעלות שאלות על מגדר וזהות מגדרית".
יוסי קצב, מעצב ראשי במותג קום איל פו ומרצה בכיר בשנקר, מתייחס לנזילות המגדרית והגופים החדשים כאתגר מבורך בעולם האופנה. "אנה וינטור אמרה בריאיון לפני שנתיים שזו תקופה לא פשוטה עבור עולם האופנה. מעצבים צריכים להתחיל לשאול את עצמם שאלות שלא היו קיימות פעם בנוגע למי לובש את הבגדים שלהם". את המצב שעולם האופנה נקלע אליו יצק קצב לקורס שלימד בנושא אופנה ללא מגדר. בו נשאלה השאלה: האם בגד צריך להיות תואם מגדר או שמא הגיע הזמן ליצור בגדים יותר נזילים? "כל הרעיון היה למתוח את הגבולות. האם גבר יכול ללכת עם חולצת בטן? האם אישה יכולה ללכת עם בגד שנתפס גברי? גם בעבר וגם היום בגדים מתחלקים לגברים ולנשים. כשמסתכלים על פריטים מהמאה ה־19 למשל יודעים לקטלג אותם כגבריים או כנשיים מנקודת המבט העכשווית שלנו. אלו סטריאוטיפים שמלמדים אותנו כבר הרבה מאוד שנים, ולשמחתי הם מתחילים להתנפץ".
תמיד אישה?
מעצבים רבים אמנם בוחנים כיום את הגוף הלא מגדרי כהשראה לעיצוב, אך האם טרנסג'נדרים, המבקשים לרוב לאמץ סממנים נשיים או גבריים על גופים שאינם זכריים או נקביים ביולוגית, רוצים בטשטוש הזה? ג'ניפר קים, מעצבת ודוגמנית טרנסית, הובילה עם שלוש נשים טרנסיות את הקמפיין המקומי של ענקית הספורט נייקי בארץ לפני שנתיים, ומעידה שההתייחסות שלה למגדר שלה היא כשל כל אישה אחרת. "בקמפיין רצינו להראות שאין הבדל ביני ובין אישה שנולדה נקבה ביולוגית", היא מסבירה. "בחוויה שלי אישה זו אישה. נכון שלכל אחת מאיתנו יש סיפור חיים ועשינוי שינוי משמעותי, אבל אנחנו נשים. אין בנו שום דבר שהוא בין מגדרי. יש לי חברות שברשתות כמו זארה או H&M לא מוצאות נעליים במידות גדולות למשל, אז הן קונות בעיקר בחו"ל, במקומות שיש בהם נשים בממדים אחרים".
נראה שגם במקרה הטרנסי, כמו במקרים רבים אחרים, עולם האופנה המונע משיקולים מסחריים לא ממהר להדביק את הפער. "אני לא יודעת אם מעצבים בכלל מתייעצים עם אנשים טרנסים", מספר קליינמן. "אנחנו באים כלקוחות אבל אין איזשהו מענה מובהק לקהילה הטרנסית. הרבה אנשים טרנסג'נדרים תופרים את הבגדים שלהם לבד או משנים להם את הגזרה. לרוב מסתדרים עם מה שיש, לפעמים זה נראה טוב ולפעמים לא".
שירלי-צ'ארלי קליינמן: "אין מענה מובהק לקהילה הטרנסית. הרבה טרנסג'נדרים תופרים את הבגדים שלהם לבד או משנים להם את הגזרה".
קיי לונג, אמנית, דראג קווין ואשת לילה, מצטרפת לקליינמן. "מן הסתם אנשים טרנסג'נדרים מתקשים יותר למצוא בגדים כי מידות הגוף שלהם שונות. טרנסיות בדרך כלל גבוהות יותר והן יכולות להיות נורא רזות, בגלל זה אני תמיד קונה בחו"ל". קצב סבור שמדובר בסטטוס קוו שעתיד להשתנות, רבות מכך בזכות הדור הצעיר וההתייחסות החדשה שלו למגדר. "חנויות בגדים שמערבבות בגדים של גברים ונשים מייצרות בעצם עוד פלח שוק", הוא מסביר, "בכל הקשור לעניין הכלכלי, הקהילה הטרנסית היא אמנם חלק קטן מאוד מהאוכולוסייה, אבל היום הדור הצעיר לא מתעניין בהכרח במגדר של הבגד. למדיה ולרשתות החברתיות יש חלק חשוב בזה – יש חשיפה לאנשים מכל המגדרים לובשים בגדים בהמון סוגים".
עבור תאלין אבו חנא, שנבחרה ב־2016 למלכת היופי הטרנסג'נדרית בתחרות מיס טרנס ישראל וייצגה את המדינה בתחרות מיס טרנס סטאר העולמית בברצלונה, לעולם האופנה יש עוד דרך ארוכה להכלה אמיתית של טרנסג'נדרים. "יש הרבה חוסר פרגון. מי שמנהל את העולם הזה הם בדרך כלל הומואים ואני חושבת שהם מרגישים עליונות מסוימת על נשים טרנסיות. אנחנו לא מספיק מאוחדים כקהילה. הם יכולים לקחת אותי ואת סתיו (סטרשקו – ע.ל"ק) ולשים אותנו בפרונט, אבל מחליטים לשים מישהי כמו בר רפאלי".
הזכייה בתחרות מיס טרנס, לדבריה, פתחה לה ולנשים כמותה דלת שלעולם לא תיסגר. "זה היה יום העצמאות של נשים טרנסיות. דנה אינטרנשיונל זכתה באירוויזיון שזו תחרות מוזיקלית, אבל אני, שזכיתי במיס טרנס, ייצגתי את הקהילה הטרנסית באירוע היסטורי, שלא היה כמותו. אני חושבת שבאותו יום הקהילה הטרנסית קמה לראשונה במדינה ואמרה לעולם כמה אנחנו יפות, כמה אנחנו חכמות, כמה אנחנו באמת קיימות".