עולם האופנה מתגייס למלחמה באוקראינה. זה יכול לשנות משהו
אופנה יכולה לעשות שינוי. תשאלו את מהטמה גנדי או את חברות האופנה שהשעו את פעילותן ברוסיה. מוסר ההשכל הרלוונטי גם לנו בישראל הוא לנקוט עמדה, קודם כל דרך הארנקים שלנו, ולהצטרף לחרם הכלכלי-אופנתי על רוסיה
חלפו מעל לשבועיים מתחילת הפלישה הרוסית אל אוקראינה, וכמו יתר העולם המערבי על ענפיו התרבותיים והכלכליים, גם עולם האופנה מגיב למלחמה באוקראינה: מועצת האופנה הבריטית יצאה בהצהרה פוליטית יוצאת דופן וקראה לעסקים לנקוט עמדה בנוגע למלחמה ולספק סיוע הומניטרי לאוקראינה. שורה של חברות אופנה וביניהן Inditex, חברת האם של ZARA ; Nike; Next הבריטית; ליווי'ס וחברת מנגו השעו את פעילותן ברוסיה, כאשר מנגו הגדילה לעשות והודיעה על סדרה של יוזמות שנועדו לתמוך בעובדיה האוקראינים והרוסים. מותג העל שאנל הודיע בסוף השבוע האחרון שיתרמו שני מיליון יורו לארגוני הסיוע CARE ו-UNHCR, והמותג הפריזאי Coperni הקדישו את התצוגה האחרונה שלהם בפריז ליצרניות והחייטות האוקראיניות של המותג, ובכך הפכו לאחד המותגים הבודדים שהכירו ישירות במשבר באירועי שבוע האופנה שלהם.
זאת אינה הפעם הראשונה שעולם האופנה מביע עמדות פוליטיות, רחוק מכך. בשנים האחרונות אקטיביזם (לצד קיימות, גיוון וטכנולוגיה) הוא אחד מהטרנדים החמים, ולא פחות חשוב הרווחים ביותר, בעולם האופנה, ב-2015 קארל לגרפלד הצעיד את הדוגמניות שלו בתצוגה השנתית בהפגנה עם שלטים של "עשו אופנה ולא מלחמה". בנשף המאט גאלה האחרון, אירוע האופנה היוקרתי אליו כרטיס כניסה עולה 35 אלף דולר, צעדה על השטיח האדום אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, חברת הקונגרס הכי סוציאליסטית בארה"ב, בשמלה לבנה עם כיתוב הקורא למסות את העשירים. וביוני אשתקד לואי ויטון, בתגובה למבצע שומר חומות, השיקו צעיף כחול בהשראת הכאפייה הערבית ובמחיר של 705 דולר.
כמובן שהדוגמניות של לאגרפלד לא מנעו מאף מלחמה להתרחש, השמלה של אלכסנדריה הייתה מפגן פופוליסטי מיוחצן היטב והאינטרס מאחורי צעיף הניכוס התרבותי של לואי ויטון, אינו סולידריות עם העם הפלסטיני אלא שורת הרווח. אבל בניגוד למהלכים האלו ולגלגול העיניים המוצדק שהם גוררים, לפעילות של עולם האופנה ביחס למלחמה באוקראינה יש סיכוי אמיתי להשפיע.
נכון, המהלכים הפוליטיים של החברות הללו אינם אמיצים כפי שהם מנסים להצטייר. החברות שמשעות את פעילותן צפויות להפסדים קלים, אם בכלל, ושני מיליון יורו ביחס לשווי של שאנל הם סכום זעום. אבל ההיסטוריה של הכותנה, הלבוש ומלחמות העצמאות מלמדת שחרם כלכלי בצירוף נחישות והתמדה יכול להוביל לניצחון דוד על גוליית, ואם לא לניצחון, אז לפחות למידה של אופטימיות בריאה. הרי אחרי הכל, מה הוא תפקידה של אופנה אם לא לספק אופטימיות ואמונה בניצחון הרוח, ומי מייצג את ניצחון הרוח טוב יותר ממהטמה גנדי?
כשאנחנו חושבים על גנדי אנחנו חושבים על סארי לבן וחזה חשוף, אבל האמת היא שגנדי התחיל את הקרירה המקצועית שלו כסטודנט למשפטים באנגליה, שם נהג ללבוש חליפות 3 חלקים,כמו כל ג'נטלמן אנגלי-הודי. בתום לימודיו הוא נסע להתמחות בדרום אפריקה, שם נחשף לשלטון האפרטהייד הגזעני, אשר למרות השכלתו וחליפות השלוש חלקים שלו התייחס אליו כאל פועל הודי נחות, עלב בו, אסר עליו לנסוע בקרונות הרכבת של הלבנים ומנע ממנו את זכויותיו הבסיסיות ביותר.
הפער בין המראה והמאמצים של גנדי ליחס שהוא קיבל בפועל, הוביל אותו להעתיק את הקרירה שלו ממשפטים לעבודה קהילתית, שינוי שבא לידי ביטוי גם בבגדים שלו: חליפת הג'נטלמן האנגלי הוחלפה בטוניקה וטורבן. לאחר 20 שנים בדרום אפריקה גנדי חזר להודו, שם גילה שהשלטון הבריטי הקולוניאליסטי חמס את הכותנה, שהייתה גידול מרכזי בהודו באותם שנים, ובמקביל הציף את השוק ההודי בבגדים זולים באיכות ירודה, מה שהיום אנחנו קוראים לו אופנה מהירה. הוא החל להוביל את המאבק של מגדלי הכותנה העניים ממדינת ביהר כנגד מיסוי והזנחה מצדם של בעלי האדמות והשלטונות הבריטיים. ובמקביל עבר לסארי חשוף החזה, לבוש המאפיין את העניים שבעניים וסימל לדבריו שקיפות מוסרית.
במסגרת המאבק שלו קרא גנדי לאיכרים העניים המרודים לשרוף את הבגדים הבריטים שלהם, להחרים סחורות שמיוצרות מחוץ להודו וללבוש "קהדי", כלומר בגדים מתוצרת בית ובתרגום מילולי מהינדי, תוצרת הארץ. ככה קמה תנועת הקהדי ומוטו המאבק שהתייחס לפלח הטוויה היה "הרימו את המחט". המאבק, אשר היה המאבק הראשון של גנדי בהודו, הצליח מעל למשוער ובהמשך הוביל לסדרה של מאבקים שהאחרון בהם היה המאבק המוצלח לעצמאותה של הודו; סמל תנועת הקהדי, פלח טוויה המסמל יצור עצמי של בגדים, אוטונומיה והתנגדות לא אלימה היה כה משמעותי שעד היום הוא מופיע בלב הדגל של הודו.
ניסיון העבר מלמד, אם כך, שלבגדים ואופנה יש כוח עצום להשפיע על תפיסות העולם של מיליונים, לסחוף למאבקים שנראים חסרי סיכוי ובעת פעולה מאוגדת לנצח בהם, או אם להשתמש במילותיו של מארגן שבוע האופנה בלונדון, בהקשר למלחמה באוקראינה: "לראות ולשמוע את ההרס באוקראינה ואת ההרס שניצב בפני אנשיה זה שובר לב. עשוי להיות קשה להבין איך לעשות שינוי, אבל אם כולנו נפעל יחד, ההבדל יהיה מדיד ומשמעותי". מוסר ההשכל הרלוונטי גם לנו בישראל הוא לנקוט עמדה, קודם כל דרך הארנקים שלנו, ולהצטרף לחרם הכלכלי-אופנתי על רוסיה. את הכספים שנחסוך נוכל לתרום לטובת אוקראינה. עשרות אלפים יוכלו להיעזר בתרומות האלו.