אל תצפו לאמירה, אקשן או פרשנות מעניינת. פה מדברים על שטויות

רבים וטובים הקדימו את "אידיוט המחמד של אלוהים" בניסיון לעשות מודרניציה למיתולוגיה הנוצרית. "דוגמה", "בשורות טובות", "על טבעי" ו-"לוציפר" הן רק חלק קטן מהיצירות שהשתמשו ברעיונות ודמויות – מלאכים, שדים, ניסים, פרשי אפוקליפסה וכן הלאה – כדי להגיד משהו על ימינו אנו, או לפחות לעשות קצת צחוקים. איזה חידוש מביאה איתה "אידיוט המחמד" כדי לבדל את עצמה מאלה שקדמו לה? ובכן, המון, המון דיאלוגים נוירוטיים בלי פואנטה. אבל ממש המון.

האידיוט המדובר הוא קלארק (בן פלקון), לא אידיוט של ממש אלא סתם בחור רגיל ופשוט. הוא עובד בחברת תמיכה טכנית, מגדל שני חתולים ודלוק על הקולגה שלו אמאלי (מליסה מקארתי). יום בהיר אחד קלארק חוטף מכת ברק ומאותו רגע והלאה מתחילים לקרות לו דברים משונים – הוא מתחיל לזהור לפעמים, נפלטים לו ציטוטים מהתנ"ך ומשפטים בשפות שהוא לא שולט בהן, הוא מחייה בעלי חיים וצמחים וכן הלאה. לא הרבה אחר כך מתחילות להופיע סביבו דמויות כמו המלאך שמואל (יאניק טרוסדייל, מישל מ"בנות גילמור"), השטן ואפילו אלוהים, ומסתבר שיש לו תפקיד חשוב בקרב העקוב מדם בין גן העדן לגיהנום.

לא ממש ברור מה התפקיד החשוב הזה, וזה לא נעשה יותר ברור בפרק הסיום. קלארק נדרש להפיץ את בשורת האל, אבל לא יודע איך. והאמת, זה לא ממש העיקר. "אידיוט המחמד" היא גם סיפור נוצרי מחודש, גם קומדיה רומנטית וגם סיטקום מקום עבודה, וכל הנ"ל לא בהכרח עובד ביחד. מעל הכול, זו יצירה של פלקון את מקארתי, ויש להם סוג מאוד מסוים של הומור. אם לא התחברתם, אין לכם שום סיבה לנסות ולצלוח את הסדרה הזו – כי ההומור תמיד יהיה חשוב יותר מפיתוח הדמויות או העלילה.

מליסה מקארת'י ובן פלקון ב-"אידיוט המחמד של אלוהים" | צילום מתוך הסדרה, Netflix

פלקון ומקארתי הם זוג במציאות שכבר שיתפו פעולה בסרטים שהוא ביים והיא כיכבה בהם, כמו "תמי", "הבוסית" ו"כוח רעם". הקשר המתפתח בין הדמויות שלהם מעניין אותם הרבה יותר מהעלילה הנוצרית וניכר שהם מאוד אוהבים אחד את השנייה ואת השפה הקומית האופיינית שלהם. במובן הזה, הסדרה לגמרי מחזירה את האמון באהבה. לא משנה כמה מטרחנות הבדיחות שלך, אי שם יש מישהי שתשמח להוסיף אותן לרזומה שלה כשחקנית.

מקארתי מעמיסה על אמאלי שלל התנהגויות מוזרות – היא נוסעת בקלנועית, היא שינתה קלות את שמה כדי שיישמע כמו זה מהסרט הצרפתי הידוע, היא ממש אוהבת סמים. זה לא מאוד מצחיק וזה בעיקר לא ממש משנה, כי התפקיד שלה בסדרה הוא בעיקר לתמוך בקלארק. גם לדמויות האחרות יש אפיונים מהסוג הזה – אחד אובססיבי לניירת, אחד אוהב לדבר עם קולגות בשירותים – ולא משנה כמה טרלולים דתיים יתרחשו סביבם, כולם ממשיכים לפטפט עד שהנשמה תצא.

מליסה מקארת'י | צילום מסך מתוך "אידיוט המחמד של אלוהים", Netflix

שמונת הפרקים מוקדשים בעיקר להצגת ההתנהגויות המוזרות של הדמויות ומערכות היחסים ביניהן, כלומר, להרבה מאוד ויכוחים ואי הבנות. למשל, שלוש דמויות משנה מבזבזות דקות ארוכות בדיון על התסרוקת שאחת מהן עשתה לכבוד ריאיון לעיתון, האם התסרוקת מתאימה, האם היא יפה ולמה בעצם היה צורך לעשות אותה. בסצנה אחרת אמאלי מכינה לקלארק שיבולת שועל עם חתיכות נקניקייה, והשניים מדסקסים על טיב המנה המגעילה כאילו אין שדה מהגיהנום שבדיוק מנסה לחסל אותם ואת כל קרוביהם. זה לא 'פילר', זה אמור להיות העיקר. אם רציתם אמירה כלשהי על דת ואמונה, אקשן מגניב או פרשנויות מעניינות לנצרות, צפו ב-"בשורות טובות". ל-"אידיוט המחמד" באים בשביל לדבר על שטויות. כל השאר זה בונוס.

העונה הראשונה של "אידיוט המחמד של אלוהים", עכשיו בנטפליקס