זה גרוע? זה טוב? ניסינו לפצח את הסדרה החדשה של רופול

הדבר הכי יפה בדראג הוא הרצון להיות הכל, גדול יותר מהחיים: הכי מנצנץ וזוהר, מרשים ובלתי נשכח, כמו כנפיים עצומות וגדושות נצנצים שנושאות אותנו אל עולם מופלא יותר, גם אם רק לעשר דקות. את השאיפה לסחוף את הקהל באנרגיה עצומה תיעלו רופול ומייקל פטריק קינג ("סקס והעיר הגדולה") לסדרה חדשה בנטפליקס, "איי ג'יי והמלכה". הבעיה היא שבעוד שדראג ממוקד בדרך כלל בדמות או בנרטיב אחד, הסדרה החדשה מתפזרת לכל הכיוונים כמו גליטר על רצפת הבמה בסוף הופעה.

"איי ג'יי והמלכה", שבה עשרה פרקים בלבד, דוחסת כמה סיפורים יחד: רואדטריפ לאורכה של ארצות הברית, מלודרמה על משפחות לא מתפקדות, סיפור פשע ושברון לב, וכמובן הצצה לאחורי הקלעים של עולם הדראג. הסיפור עצמו לא רע (זהירות, ספוילרים לתחילת העלילה): רופול הוא רוברט לי, מלכת דראג מצליחה ומזדקנת בשם רובי רד, שמתכננת את הפרישה המוצלחת שלה וחוסכת כסף כבר שנים לפתיחת מועדון חדש בבעלותה בניו יורק. רגע אחרי שפושע חתיך עוקץ אותה וגונב את כל כספה היא נאלצת לצאת לטור במועדוני דראג קטנטנים, כשלדרך מתלווה טרמפיסטית בלתי צפויה: ילדה לאם נרקומנית בזנות, שאין לה מקום אחר ללכת אליו.

"איי ג'יי והמלכה"

הניסיון לרקוד על כל הנאמברים בו זמנית מביא לחווית צפייה לא קוהרנטית. כל פרק מתחיל במונטאז' הולמרק סטייל עם קריינות של הילדה הנטושה, ונגמר בלקח מוסרי שכאילו נלקח מאופרה ווינפרי של האייטיז, שבמקרה היא הגורו של רובי והקסטות שלה אכן מככבות לאורך הסדרה. באמצע אנחנו מקבלים לא מעט פולחן אישיות לרופול, ששיר הדאנס שלה " "Walk it Off מלווה את הפסקול ללא הפסקה, ויותר מ-20 הופעות אורח של המלכות האהובות מ"המירוץ לדראג" עבור המכורות.

פוטנציאל המשחק של רופול כבר התבטא היטב בתפקידי אורח קטנים ב"ברוד סיטי" וב"גרייס ופרנקי", בשתיהן הטייפקאסט היה של קשיחות וגישת "נו בולשיט". הסדרה מאירה צד אחר ברופול שעוד לא ראינו: באמצעות מערכת היחסים עם הילדה שאימצה אותה ללא אזהרה אנחנו מגלים צד רך יותר, שמקלף את שכבות המייק אפ וחושף אנושיות. אבל הפוטנציאל הזה מתבזבז על תסריט לא טוב וכתיבה סנטימנטלית מביכה שמתאימה יותר לילדות ביסודי.

הסדרה מצליחה לרתק בכל זאת בזכות ליהוקים מבריקים: הילדה איי ג'יי (איזי ג'י, או בשמה המקורי איזבלה גספרס) מעצבנת ומקסימה לחילופין, עם לפסוס ועיניים מלאות הבעה. הפגיעות שלה מכמירת לב, והאינטנסיביות שלה משכנעת. זו הופעת בכורה מרשימה מאד, אותה היא צולחת גם ברגעים החלשים ביותר בתסריט, והתפקיד הזה עוד עשוי לקחת אותה רחוק.

וישנו לואיס (מייקל לאון וולי), החבר הכי טוב של רוברט, הוא קוויר שחור, שמן ועיוור, עם הומור עצמי שלא נגמר. הוא מתפרנס מעיצוב ותפירת שמלות עתירות פאייטים ובשאר הזמן תומך נפשית ברוברט. לואיס הוא המשפחה של רוברט, והדינמיקה המקסימה והאותנטית ביניהם מחזיקה את הסדרה עם דיאלוגים קורעים מצחוק בעלי שפה פנימית עשירה שמרגישים מאד אמיתיים. בסדרה בה הרבה מהדמויות הן לא יותר מקריקטורות שנראו כאילו נשלפו מקומיקס של מארוול (טיה קארר היא נוכלת בשם "ליידי דיינג'ר" עם רטייה על העין. ביץ' פלייייז), היה נחמד להעמיק את הקשר הזה. הדמות של לואיס צריכה להוות דוגמא עבור תסריטאים לאופן שבו אפשר לשלב בסדרה בלי כל מאמץ דמות נכה (עיוורון), חולה (סכרת) ובו זמנית מתפקדת להפליא ודואגת לחלשים ממנה, כמו דמות השכנה הזקנה ולקויית השמיעה בבניין (קריקטורה, כבר אמרנו?).

מי שמצפה לדיון מורכב בנושאי מגדר עלולה להתאכזב. רופול אמנם הביאה את הדראג למיינסטרים עם "המירוץ", ובכך קידמה מלכות דראג כמו אלסקה ת'נדרפאק, שמשתמשות בפרפורמנס שלהן ככלי לשינוי הדרך בה אנחנו תופסים נשיות וגבריות. הן מבצעות על הבמה נשיות באופן מוגזם כדי לשאול מהי בכלל נשיות: האם כל אחד יכול להיות אישה אם הוא משתמש בריסים מלאכותיים עצומים מספיק ויוצר קונטור משכנע? האם נשיות היא רק מסכה או יותר מסך כל ההתנהגויות שמזוהות איתה? רופול בוחרת לא ללכת בדרך הזו, ולהשאיר מורשת יותר חד משמעית, בה דראג הוא אמצעי אמנותי להבעה וחקירה עצמית, ללא ההשלכות הפוליטיות והאידיאולוגיות המתלוות אליה. יכול להיות שזו הייתה בקשה מוגזמת מהיוצר של "סקס והעיר הגדולה", בהחלט לא סדרה שנודעה בהיותה Woke. אולי זה גם יותר מדי לצפות לו בעולם שבו הרוב עדיין לא יודעים מה ההבדל בין טרנסג'נדר לבין דראג קווין, ויכול להיות שהדיונים בסדרה מספיקים, למרות שהם בסיסיים.

בינתיים הסדרה מספקת לנו מעט רגעים נהדרים באמת, בהם סצינה יפהפיה בה רופול מבצעת את "Endless Love" של דיאנה רוס וליונל ריצ'י לבושה באאוטפיט אלוהי שנלבש על ידי רוס, המלכה בכבודה ובעצמה. אם תמשיך לעונה שנייה, נקווה ש"איי ג'יי והמלכה" תשכיל להחליף את התסריטאים, ולתת יותר זמן מסך לכוכבי המשנה המעולים שלה.

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"