ראש בקיר: אמנות הרחוב בנווה שאנן מתחדשת. ולא רק בגלל המלחמה

ציור קיר של גומא אלון ברחוב הגליל 3, נווה שאנן. צילום: באדיבות עיריית ת"א-יפו
ציור קיר של גומא אלון ברחוב הגליל 3, נווה שאנן. צילום: באדיבות עיריית ת"א-יפו

ציורי קיר חדשים נוספו בחודש האחרון לפרויקט הצבעוני והמשמח על קירות נווה שאנן, תוך כדי המלחמה, מה שמעניק להם (ולהכל בעצם) פרשנויות נוספות. כן, היא עדיין רחוקה מלהיות השכונה שהיינו רוצים שהיא תהיה, אבל בזכותם נווה שאנן קצת יותר נעימה ואפילו מגניבה לפרקים. יצאנו לסיבוב ובאנו להדליק

17 בינואר 2024

בתור תושבת פלורנטין כבר 15 שנה, אני חייבת להודות שאני כמעט ולא מגיעה לנווה שאנן. כן לתחנה המרכזית, כי לפחות עד שיעבירו אותה זו אחת הדרכים היחידות שלי לצאת מהעיר, כן לרכבת ההגנה כי כנ"ל. אבל בתוך השכונה – מלבד אירועי אמנות מרוכזים כאלה ואחרים שהתקיימו בשנים האחרונות – לא יוצא לי להסתובב. איזה מזל שאני נשלחת למשימות עיתונאיות חשובות, כי אחרת יש כנראה הרבה דברים שהייתי מפספסת.

>> להיוולד מחדש: 17 תערוכות חדשות שיוציאו אתכם לעולם בסופ"ש

שישה ציורי קיר חדשים התווספו ממש לפני תום השנה הנוראית 2023 לקירות שכונת נווה שאנן. פרויקט הקירות המצוירים בשכונה, שיזמה עיריית ת"א-יפו, כולל כבר 27 ציורים שצוירו במהלך השנתיים האחרונות כדי להכניס קצת צבע לשכונה הלא-תמיד-מאוד-צבעונית הזאת. העבודות (החדשות וגם הוותיקות יותר) נוצרו בעקבות קול קורא שהוציא המטה למשנה מנכ״ל העירייה והמחלקה לאמנויות בעיריית ת"א-יפו, חלקם בשיתוף מפעל הפיס.

עבודה של תמר יוגב וגיא מגידס, סטודיו KipKop. צילום: רעות ברנע
עבודה של תמר יוגב וגיא מגידס, סטודיו KipKop. צילום: רעות ברנע

התכנון והסקיצות לציורים החדשים היו קיימים עוד הרבה לפני פרוץ המלחמה אבל הביצוע שלהם קרה רובו תוך כדי, מה שגרר, באופן טבעי, שינויים בתכניות, וגם העניק פרשנויות חדשות לעבודות (כמו שקורה היום בכל דבר שאנחנו צורכים, אם במקרה לא שמתם לב).

את הציור "בקרו בתל אביב" של האמן גומא אלון (בתמונה הראשית), שצויר על בניין בעל חזית מעוגלת ברחוב הגליל, הוא תכנן לצייר בעצמו. בשוטף הוא חי ועובד בארה"ב, ואת הציור היה אמור לבצע באחד מביקוריו בארץ – שלא קרו בסוף בגלל המלחמה. אבל כשמשהו מספיק חשוב לא מחכים איתו – ובשלט רחוק הוא הורה לצוות של אמנים שיצרו אותו במקום בדיוק איך ומה לעשות. ומה נגיד? אפילו עושה חשק לבקר בתל אביב.
הגליל 3

גם ציור הקיר של פילפלד תוכנן הרבה לפני המלחמה, ואחריה מקבל משמעויות נוספות. הציור מציג חיבוק בין שתי דמויות, האחת בפסים שחורים ואפורים מתעקלים ומתעגלים, והשנייה בצבעי שחור ולבן, עם פסים, צורות ודימויים והכיתוב "אהבת אמת" (כי מה עוד אנחנו צריכים בחיים?). בבטונדת הבטון בקדמת הבניין הוסיף פילפלד את המשפט "הקם לחבקך השכם לחבקו" על משקל "הקם להורגך השכם להורגו", אך כמובן במשמעות ההפוכה שלו.
רשי"ף 3

ציור קיר של פילפלד ברחוב רשי"ף 3, נווה שאנן. צילום: באדיבות עיריית ת"א-יפו
ציור קיר של פילפלד ברחוב רשי"ף 3, נווה שאנן. צילום: באדיבות עיריית ת"א-יפו

את ציורי אוריגמי בעלי החיים בגינת לוינסקי היה אמור האמן יובל פלג להתחיל לצייר בתזמון מסוים, אבל בדיוק גויס למילואים – ובכל זאת הספיק להשלים אותם בחופשות שלו, בין לבין. הם מציגים דימויים של חיות מאוריגמי, ואם לא הרגשנו שאנחנו חיים בגן חיות עד עכשיו – זו ההזדמנות שלנו (אבל בקטע טוב).
סולומון 1 (גינת לוינסקי)

ציור קיר של יובל פלג ברחוב סולומון 1 (גינת לוינסקי). צילום: באדיבות עיריית ת"א-יפו
ציור קיר של יובל פלג ברחוב סולומון 1 (גינת לוינסקי). צילום: באדיבות עיריית ת"א-יפו

עוד נוספו בחודשים האחרונים ציורים חדשים של דור פלג תחת הכותרת "יהיה בסדר" (אם אתם אומרים) ברחוב ראש פינה 25; ציור קיר של דימה קורמה ברחוב צמח דוד 19, הידוע יותר כמקום שבו יעשו הכל כדי להעלות אתכם למונית שירות לנתניה; וציור קיר של אלין מור ברחוב וולפסון 48 ב', ממש מול קאנטרי העלייה החדש.

ועכשיו לאלה הוותיקים יותר: משני צידיה של התחנה המרכזית מקבלים את פנינו – מהצד של רחוב סלמה עבודה יפהפיה בשם "היהודי הנודד" של מלוינה פולק שצוירה סביב קיר מעוקל משני צדדיו. כבר נותן קצת אוויר לנשימה בסביבה המעט-חנוקה הזאת.
דרך סלמה 157

ציור קיר של מלוינה פולק, בכניסה לתחנה המרכזית. צילום: רעות ברנע
ציור קיר של מלוינה פולק, בכניסה לתחנה המרכזית. צילום: רעות ברנע
ציור קיר של מלוינה פולק, בכניסה לתחנה המרכזית. צילום: רעות ברנע
ציור קיר של מלוינה פולק, בכניסה לתחנה המרכזית. צילום: רעות ברנע

בצידה השני של התחנה, מכיוון רחוב לוינסקי, הושק לאחרונה ציור קיר ענק בן חמישה חלקים של האמניות תמר יוגב וגיא מגידס (סטודיו KipKop) שבמרכזם דמויות נשיות מגוונות במצבים שונים. ובאמת שזה הופך את החוויה של התחנה לטיפה יותר כיפית.
לוינסקי 108

עבודה של תמר יוגב וגיא מגידס, סטודיו KipKop (צילום: סתיו יוגב)
עבודה של תמר יוגב וגיא מגידס, סטודיו KipKop (צילום: סתיו יוגב)
עבודה של תמר יוגב וגיא מגידס, סטודיו KipKop. צילום: רעות ברנע
עבודה של תמר יוגב וגיא מגידס, סטודיו KipKop. צילום: רעות ברנע

עוד עבודה גדולה ומרשימה (מאוד) היא זו של האמן TANT מקבוצת האמנים (החיפאית בכלל, אבל האינטרנשיונלית עכשיו) Broken Fingaz בפינת הרחובות הגדוד העברי ובני ברק. מצד אחד ילדה רכובה על סוס, מצד שני ציפור ענקית – המון צבעים חזקים שמכסים את המבנה משני צידיו (לדעתי מדובר במבנה של גן ילדים, וואלה לא הייתי מתנגדת להכנס לאחד כזה מדי בוקר).
הגדוד העברי 43 פינת בני ברק 6

TANT מברוקן פינגאז בשיתוף מפעל הפיס, נווה שאנן. צילום: רעות ברנע
TANT מברוקן פינגאז בשיתוף מפעל הפיס, נווה שאנן. צילום: רעות ברנע
עכשיו *זאת* אמנות רחוב (צילום: מיכאל שבדרון, באדיבות המחלקה לאמנויות, עיריית ת"א-יפו)
עכשיו *זאת* אמנות רחוב (צילום: מיכאל שבדרון, באדיבות המחלקה לאמנויות, עיריית ת"א-יפו)

צמד האמנים ALWAYS / NEVER (נועה אלון ואנדרי סנדלר) יצרו במסגרת הפרויקט שתי עבודות  – אני יכולה לספר על אחת מהן כי את השנייה כנראה פספסתי אבל אם אתם נחושים בדעתכם – אתם לא תפספסו. זו שנמצאת ברחוב איגר היא בוודאות כזו שהייתי שמחה שתעטר את אחד הקירות בבית שלי (אפילו מבפנים) והשנייה בטח יפה לא פחות.
איגר 3 ויסוד המעלה 2

ציור קיר של ALWAYS NEVER, נווה שאנן. צילום: רעות ברנע
ציור קיר של ALWAYS NEVER, נווה שאנן. צילום: רעות ברנע

רחוב הגר"א הוא אחד הרחובות השקטים בנווה שאנן. במרכזו נמצא המרכז הקהילתי השכונתי ואם מתאמצים לרגע אפשר לדמיין שהוא שייך לשכונה פסטורלית ונקייה אחרת. גם הוא מתהדר בציורי קיר שווים – הראשון הוא הציור הארוך של KLONE, מאמני הרחוב המוכרים/מצליחים/פופולאריים במחוזותינו שצייר שתי ידיים גדולות אוחזות אחת בשנייה בחוזקה, כי מה בעצם עוד נשאר לנו.
הגר"א 33

עבודה של Klone, הגר"א 33 (צילום: ברק ברינקר)
עבודה של Klone, הגר"א 33 (צילום: ברק ברינקר)

במרחק בלוק משם נמצאת העבודה הגדולה של רותי דה פריס, גם היא מצוירת על חומת בטון ארוכה וגם היא מציגה, בסגנון אחר לגמרי, שתי דמויות שמנסות להתחבר אחת לשנייה.
הגר"א 27

ציור קיר של רותי דה פריס. צילום: רעות ברנע
ציור קיר של רותי דה פריס. צילום: רעות ברנע

בצד השני של הרחוב מהציור של דה פריס גיליתי גסט האוס חמוד ולצידו בית קפה קטן, שבדיוק יצאו ממנו משפחה של תיירים – הורים ושתי ילדות. זה הפך את השכונה הפסטורלית לרגע לקסומה אפילו יותר, ולשבריר שנייה הצלחתי לדמיין שאני חולפת על פני הוסטל מגניב באחת מבירות אירופה. ואז דמיינתי מה עובר על המשפחה כשיחצו את הרחוב ואיזה חוויות יישארו להם מהביקור שלהם בתל אביב? כאלה קצת פחות פסטורליות, אפשר לשער. אבל לא יכולים להאשים אותי שדמיינתי.

גסט האוס ברחוב הגר"א, נווה שאנן. צילום: רעות ברנע
גסט האוס ברחוב הגר"א, נווה שאנן. צילום: רעות ברנע

מהגר"א (שיש בו עבודות נוספות, של האמן שמעון וונדה ושל תלמידי ביה"ס הגראז') המשכתי לקצה השני של רחוב בני ברק, שבו מצאתי את האישיות שלי בדמות ציור קיר: חתולי הספינקס המשגעים של האמן I Love Afula (אנחנו לא שופטים) לצד העיגולים האדומים הגדולים הרגישו קצת כאילו חשפו חלק מהנשמה שלי על הקיר. וכן, אני יודעת שחתולי ספינקס הם לא כוס התה של כולם. אבל תראו איזה יפים הם כשהם מצוירים על קיר גדול.
בני ברק 26

ציור קיר של i love afula, נווה שאנן. צילום: רעות ברנע
ציור קיר של i love afula, נווה שאנן. צילום: רעות ברנע
ציור קיר של i love afula, נווה שאנן. צילום: רעות ברנע
ציור קיר של i love afula, נווה שאנן. צילום: רעות ברנע

המוקד הבא של עבודות הוא בגינת לוינסקי, שגם היא שודרגה ושופצה בשנים האחרונות. מהדרות אותה עבודות של אדם יקותיאלי (Know Hope) וניב תשבי, והלוואי שיום אחד היא גם תהיה כזו שאפשר לבוא ולבלות בה שבת כיפית עם הילדים.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Niv Tishbi (@nivu_san)

 

שנייה לפני שפניתי אל תוך מדרחוב נווה שאנן עצמו (שבימים אלה חסום רובו להליכה כי הוא עובר שיפוץ לטובת הפיכתו לקצת יותר נוח) מצאתי את עצמי לרגע בפינת צ'יינה טאון התל אביבית שאמנם מסתכם בפינה אחת (נווה שאנן פינת ראש פינה) של כמה חנויות ואיזו מסעדת פועלים קטנה. אבל היי, אנחנו גם מדינה קטנה.

נווה שאנן פינת רחוב ראש פינה. צילום: רעות ברנע
נווה שאנן פינת רחוב ראש פינה. צילום: רעות ברנע

בשלב הזה כבר נהייתי רעבה, אבל יש כנראה עוד כמה עבודות שלא הגעתי אליהם, כמו שלושת העמודים המצוירים של יעל סלומה שמרגישים לי כמו משהו ששווה לחפש במיוחד, ועוד עבודות של ארז שמח, בינקסי, דורי סו ואחרים. את הרשימה המלאה + הסברים מפורטים אפשר למצוא באתר עיריית תל אביב-יפו, ואם גם אתםן מסיימיםות את הסיבוב רעבים – יש לנו כמה המלצות לאוכל טעים בתוך השכונה (כי על בטן מלאה הייאוש נעשה יותר נוח).

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Yael Sloma (@yaelslom)