סדרת נוער להט"בית לא דביקה? איכשהו דווקא לדיסני זה הצליח

לדיסני, כידוע, יש היסטוריה מפוקפקת כשזה מגיע לנושאים להט"ביים. אבל במקרה שלא שמתם לב, אני כאן כדי לספר לכם שבשירות הסטרימינג דיסני+ נמצאת סדרת נוער להט"בית (בהפקת הולו) שעוסקת בכנות ובישירות בשלל שאלות של התבגרות מינית והגדרה עצמית. לא פחות חשוב – היא שובת לב ומהנה מאוד לאורך כל שלושת עונותיה והגיע הזמן שתגלו אותה.

"באהבה, ויקטור" נולדה כפיתוח של הסרט "באהבה, סיימון", אבל היא הרבה יותר טובה ממנו. ויקטור סלזאר בן ה-16 (מייקל צ'ימינו) עובר עם הוריו ואחותו מטקסס לבית ספר באטלנטה. בניגוד לאחותו פילאר, הוא דווקא שמח על ההזדמנות להתחלה חדשה. בבית הספר מקבלת את פניו סגנית המנהל והדבר השני שהיא מספרת לו הוא כיצד תלמיד בית הספר סיימון הפך לאגדה כשחיכה לאהובו המסתורי על הגלגל הענק, והשניים התנשקו אל מול תלמידי בית הספר שהריעו להם (אתם יודעים, כמו בסרט מ-2018).

ויקטור שמח לגלות שזה בית ספר שחובק להט"בים, אבל כשלייק (ביבי ווד), החברה של מיה (רייצ'ל הילסון המקסימה מ"החיים עצמם"), הנערה הכי מבוקשת בבית הספר, שואלת אותו אם יש לו חברה בטקסס, הוא אומר לעצמו ולנו שהוא עדיין מתחבט בשאלה מה הוא מעדיף. כשדקה אחרי כן עיניו נופלות על בנג'י החתיך (ג'ורג' סיר), הסלואו מושן והשיר "Rendezvous" של היוטיובר הלהט"בי מיס בני, מספרים לנו שהוא לא באמת מתחבט. רגע לפני כן מיה היפה הסמיקה בגללו, והוא אפילו לא שם לב. העניין הוא שוויקטור הוא בן למשפחה היספנית קתולית, והוא יודע שהוריו האוהבים לא ישמחו לקבל אותו כהומו. לכן הוא מאמין שיהיה יותר פשוט אם ימצא לו חברה. ברוח הסרט ששימש לו השראה, ויקטור יוצר קשר עם סיימון (קולו של ניק רובינסון, סיימון המקורי) דרך הרשת החברתית, ומתייעץ בו לאורך רוב הסדרה.

זאת נקודת המוצא של "באהבה, ויקטור", שאוהדת את כל הדמויות שלה, כולל ההורים המתקשים, שיש להם בעיות משלהם (אנה אורטיז מ"עוזרות בית נחושות" וג'יימס מרטינז). אולי הדבר הכי פחות משכנע בסדרה המלבבת הזו היא שאת דמותו של החנון הדחוי פליקס, שמתעקש להפוך לחברו הטוב ביותר של השכן החדש ויקטור, מגלם אנתוני טרפל היפיוף, שבאותה מידה היה יכול לגלם את הכוכב של השכבה. אבל גם הוא מגלם את הדמות בשכנוע ועם כל כך הרבה חן שזה עובד. הגילוי המאוחר מדוע הוא תמיד צץ בדירתו של ויקטור אבל אף פעם לא מזמין אותו אליו לקומה מעל, נוגע ללב. כל הצעירים האלה – בהם גם האתלט הרגיש אנדרו (מייסון גודינג) שמתמודד עם נטייתו לגחך על חשבון אנשים פגיעים – מתאהבים זה בזה, וזה בזו, וזו בזו.

כמקובל בסדרות נוער בעלות מגמה חינוכית, הדיאלוגים כוללים לא מעט חיווים מעוררי השראה לגבי קבלה עצמית וכו'. אבל לזכות היוצרים אייזק אפטקר ואליזבת ברגר וצוות הכותבים הגדול שלהם, ייאמר שהמסרים הדידקטיים משולבים באופן טבעי לתוך דיאלוגים זורמים, שיורדים בקלות בגרון. העונה הראשונה מתמקדת בחיבוטי ההגדרה העצמית של ויקטור, שבוחן זוגיות הטרוסקסואלית לפני שהוא סוף סוף יוצא מהארון. בעונה השנייה הצעירים מתנסים לראשונה בסקס – ויש לציין שהסדרה כנה גם בתחום הזה. בעונה השלישית מצטרף ראחים חובב האופנה (אנתוני קייוואן), בן למשפחה מוסלמית מאיראן, שאינו יכול להתחבא מאחורי חזות של ספורטאי סטרייט כמו ויקטור.

כל הדמויות מפותחות היטב, וחושפות רבדים נוספים ככל שאנחנו לומדים להכיר אותן. בנג'י, למשל, שבהתחלה נראה שהכל אצלו פתור, מתגלה כאחד היותר מתוסבכים שבחבורה (לא בגלל שהוא הומו). צופים בני עשרה ודאי ימצאו את עצמם בתהליכי החיפוש העצמי של ויקטור וחבריו, וגם הורים יכולים ללמוד משהו מהמעקב אחרי לבטיה של אמו המגניבה של ויקטור, שנורא אוהבת את בנה אבל צריכה לעבוד על עצמה כדי לקבל בביתה את החבר שלו. עם זאת שהסדרה מטפלת ברצינות ראויה בשלל נושאים, היא קלילה ונעימה, והקאסט כולו אטרקטיבי וסימפטי. בסך הכל מדובר ב-28 פרקים באורך של חצי שעה, כך שהיא מתאימה לבינג' של סופ"ש. לפני כשלושה חודשים סדרת הנוער הלהטב"קית האנגלית החיננית "עוצר נשימה" התקבלה בארץ (כמו בעולם) בהתרגשות יתרה. אף ש"באהבה, ויקטור" אמריקאית יותר בכל המובנים המקובלים, בעיני היא סדרה מורכבת יותר, כנה בדרכה, ולא פחות משמחת את הלב.