באנצ'י סלמסה זכתה באות האיש ההולך על חלקה המרכזי במחאת יוצאי אתיופיה

"לא ייתכן שאני צריכה להיאבק יום יום על קיומי במדינה", זעקה באנצ'י סלמסה, אחותו של יוסף סלמסה ז"ל, בהפגנה האחרונה של יוצאי אתיופיה בתל אביב, שאיתה הפכה מזוהה. "אני והמשפחה שלי הפכנו לסמל של המאבק הספציפי הזה בעל כורחנו", היא אומרת כעת. "לא הייתה לנו ברירה אלא להרים את הראש. אני והמשפחה שלי, שעברה תלאות בדרך לישראל ואיבדה בת במסע הזה, היינו צריכים להירתם בלית ברירה למען המטרה החשובה הזו".

מה הרגע במאבק שאת הכי גאה בו?

"התשובה המתבקשת היא העובדה שיוסף אחי הפך למאבק. זה היה קשה וכלל לילות בלי שינה, אבל לראות את בני העדה האתיופית מרימים את ראשם ומביעים סוף סוף את המאבק שלהם היה מספק. מאז המקרה של אחי קרו עוד מקרים ועוד מקרים, אבל אני מרגישה שאזרחי ישראל מודעים לתופעה הרבה יותר".

זה מאבק שכרוך בו הרבה מאוד כאב.

"נכון. המשפחה שלי, ההורים שלי הנפלאים ואחותי טהוניה, לא התפשרנו למרות כל הכאב והצער. הסיפור הפרטי שלנו הפך לסיפור של כלל בני העדה האתיופית. את אחי כבר אי אפשר להחזיר, וזה עצוב וכואב, אבל המסע שלנו נמשך".

כל הזוכים והזוכות באות "האיש ההולך": באנצ'י סלמסה | דוד מזרחי | לינור דויטש | סיסטם עאלי | ורד נבון | שרון שפורר | שושקה אנגלמאיר | אור-לי ברלב | ניצן כהנא | תומר אביטל | מייסם ג'לג'ולי

המשטרה מדברת על כך שחל שינוי בגישה שלהם. למשל, בהפגנה האחרונה, השוטרים הונחו להימנע ככל הניתן מעימותים עם המפגינים.

"ובסופו של דבר זה לא קרה. אני לא רואה את השינוי שהמשטרה מדברת עליו. המקרים האלה ממשיכים לקרות, והמקרה של אח שלי הוא לא הראשון ולא האחרון, העדה האתיופית ממשיכה להיתקל באלימות מהמשטרה. צריך שהשינוי שהמשטרה מדברת עליו יחלחל. לא ייתכן ששוטרים שפשעו ופגעו לא מקבלים את הדין שמגיע להם. זה חייב להשתנות, אחרת הדברים האלה ימשיכו לקרות".

איזה שינוי היית רוצה לראות מחוץ לתחום הפעילות שלך?

"אני רוצה שתהיה כאן חברה טובה ושוויונית, כזו שבה הילדים שלי יגדלו מבלי לפחד שלא יקבלו אותם ובטח שלא לפחד מאלימות משטרתית. אני לא אוכל לחיות בשקט כשהעדה האתיופית נתקלת באלימות מהמשטרה. אני רוצה שתהיה כאן חברה מתוקנת, כזו שבה אף אחד לא ייפגע מהממסד ויקבל את מה שמגיע לו. לא אנוח עד שזה יקרה".