שרון שפורר זכתה באות האיש ההולך על פועלה כעיתונאית חוקרת עצמאית

כששרון שפורר מתארת את שגרת העבודה שלה כעיתונאית חוקרת היא בוחרת בדימוי "לרוקן את הים בכפית". לעבוד על תחקירים גדולים, רציניים וארוכי טווח זה לא פשוט עוד לפני שמכניסים שיקולי הון־שלטון־עיתון. "עיתונות חוקרת זאת עבודה שיש בה הרבה מלחמות, ולא תמיד העבודה הסיזיפית זוכה להערכה, בטח כשאת עצמאית", היא אומרת. "לקבל פרס כזה זה להרגיש שמישהו רואה את מה שאת עושה, זה מחזק".

בשנתיים האחרונות עובדת שפורר בגוף התקשורת העצמאי המקום הכי חם בגיהנום, שבו לדבריה מצאה בית. "הגעתי לשם אחרי שהלכתי לאיבוד בתקשורת הממוסדת. נפל בחלקי לעבוד במקומות שהיו יחסית חופשיים ובדה מרקר לימדו אותי את הכללים הכי מחמירים של אתיקה עיתונאית. ב'מקום' החופש עוד יותר גדול – הם לא מפחדים לפרסם כתבות ביקורתיות ובועטות בזמן שהתקשורת המיינסטרימית מתקרנפת. אין שם מפרסמים, אין עול של ניגוד אינטרסים וגם אין פרנסה".

מה מניע אותך יום יום להמשיך בעבודה?

"אני מאוד אוהבת את העבודה שלי. אומרים שחוץ מילדים יש שתי אהבות גדולות בחיים, אחת היא זוגיות והשנייה היא המקצוע. בתחום המקצועי זכיתי בגדול ומצאתי את הייעוד שלי מבחינתי".

כל הזוכים והזוכות באות "האיש ההולך": באנצ'י סלמסה | דוד מזרחי | לינור דויטש | סיסטם עאלי | ורד נבון | שרון שפורר | שושקה אנגלמאיר | אור-לי ברלב | ניצן כהנא | תומר אביטל | מייסם ג'לג'ולי

מאז שהגעת לעיתונות התקשורת השתנתה מאוד, בעיקר לרעה.

"זה לא הפתיע אותי, זה היה קיים עוד קודם אבל עכשיו זה בחוץ ויש הוכחות. יש בתקשורת הרבה בעיות שהן לא בהכרח פליליות אלא אתיות, אם זה טיסות לחו"ל על חשבון של חברות מסחריות או עיתונאים שמעבירים הרצאות בתאגידים גדולים שהם מסקרים את הפעילות שלהם. זה לא בהכרח מושחת, אבל לא ייתכן שזה לא משפיע בכלל. מירב ארלוזורוב אמרה פעם לכתבים בדה מרקר שאנחנו כעיתונאים לא צריכים אפילו לשתות כוס קפה על חשבון מישהו אחר. התקשורת היום אפילו לא קרובה לשם".

יש רגע מסוים בפעילות שלך שאת גאה בו במיוחד?

"זה לא כל כך צנוע להגיד, אבל אני גאה בכל מה שעשיתי. אני כל כך משקיעה בכתבות שלי ובתחקירים שלי, חשוב לי שהם ייצאו הכי טוב ומדויק. אני נקשרת אליהם וחושבת שהם הכי מהממים שיש".

איזה שינוי היית רוצה לראות מחוץ לתחום הפעילות שלך?

"הייתי רוצה לראות הרבה פחות שנאת חינם, הרבה פחות אלימות, גם מילולית. ושלום. הבנים שלי בני 4 וחודשיים, ומאחר שאני לא מעוניינת שהם יתגייסו לצבא, אז אני רוצה שלום".