ורד נבון זכתה באות האיש ההולך על חלקה המרכזי במאבק להצלת העצים בשדרות ירושלים

ורד נבון לא מרגישה צורך לקבל פרס. אם כבר פרס, היא הייתה רוצה לקבל אותו לצד שותפיה למאבק בכריתת הפיקוסים של שדרות ירושלים ביפו. נבון היא חלק מקואליציה שהתארגנה בעקבות ההודעה כי עשרות עצי פיקוס ייעקרו במסגרת עבודות ההקמה של הרכבת הקלה. במשך כמה שנים פעלו יחד תושבי האזור, ארגוני סביבה בהם החברה להגנת הטבע ואנשי תקשורת ואקדמיה, הכל במטרה לשנות את ההחלטה. המאבק נשא פרי והתוכניות המקוריות שונו – העצים לא ייכרתו.

"עשינו כל מה שיכולנו כדי לעורר מודעות, מפעולות קטנות ועד כנסים ותכנון תוכניות חלופיות, בהן זו שהציעו האדריכל פיליפ ברנדיס ויוסי גרנובסקי, שחלקים ממנה התקבלו. המסר היה שהעצים הם תשתית שצריך להתחשב בה לא פחות מביוב, חשמל או מים". נבון, צלמת במקצועה, קיימה סיורים ללא תשלום שהציגו את ההיסטוריה של המקום ועסקה בנושא גם בבלוג שלה. לאחרונה הוציאה לאור את הספר "השדרה – שדרות ירושלים בעיני הצלמים", המתעד את ציר הזמן ההיסטורי, התרבותי והאקולוגי שלה.

כל הזוכים והזוכות באות "האיש ההולך": באנצ'י סלמסה | דוד מזרחי | לינור דויטש | סיסטם עאלי | ורד נבון | שרון שפורר | שושקה אנגלמאיר | אור-לי ברלב | ניצן כהנא | תומר אביטל | מייסם ג'לג'ולי

"לאורך השנים הרשויות העלימו הרבה דברים איקוניים שהיו חלק מהשדרה – מגדל המים, גינות יפהפיות, תיאטרון אלהמברה שהיה נטוש זמן רב. יש צורך גם באקטיביזם מהסוג האטי יותר, זה שבא לשנות תודעה ולהראות את התהליכים שקרו כאן. אנשים מתלהבים מהספר ובאים בדמעות של התרגשות, אומרים 'זה מה שזכרנו'. המאבק לא הסתיים. אנחנו נמשיך לעמוד על המשמר כי אי אפשר לדעת מה יקרה בשטח, הרי במציאות קורים דברים אחרים. אני בטוחה שיהיה כאן יפה אחרי שהרכבת הקלה תושלם ותהפוך את השדרה למטופחת, אבל העיצוב העתידי צריך להיות בעל זיקה לעבר, לזיכרון".

יש רגע מסוים במאבק שאת גאה בו במיוחד?

"יציאת הספר, ויותר מזה, אירוע ההשקה שלו. לפני ארבע שנים פנינו לעירייה בבקשה לחגוג 100 שנים לשדרה. הסתכלו עלינו די בזלזול ולא מצאו את התקציב המתאים, כמו זה שהיה בחגיגות ה־100 לגן מאיר. בסופו של דבר אירוע ההשקה של הספר היה נקודת ציון עם מאות משתתפים ואולם מלא עד אפס מקום".

איזה שינוי היית רוצה לראות, מחוץ לתחום הפעילות שלך?

"יפו היא עיר עם חיים משותפים של בני דתות ותרבויות שונות, וזה משהו שחייבים לטפח ולשמר. יש הרבה מאוד מה לעשות בעיר בתחומים כמו רווחה, דיור, חינוך, תרבות וחברה. אני מנסה בכוחותיי הדלים לפעול דרך הסברה או בתיעוד, אבל יש עוד הרבה מה לעשות ביחסים בין בני האדם שחיים כאן".