האמן הבינלאומי יוסף בובקר בטור מיוחד על חיות אנושיות ותל אביב

רוח של אריה, לב של נמר, גוף של איש עסקים. יוסף בובקר. צילום באדיבות האמן.
רוח של אריה, לב של נמר, גוף של איש עסקים. יוסף בובקר. צילום באדיבות האמן.

בזמן שתערוכתו מוצגת בימים אלו בגלריית Sheetrit & Wolf החדשה בנווה צדק, האמן הבינלאומי כתב עבורנו טור מיוחד על הסיבה שהוא יוצר חיות בחליפות (או בני אנוש חייתיים), ועל למה לדעתו תל אביב לא פוחדת לאתגר את דרך החיים האנושית

לכל אמן יש אג'נדה או נושא ספציפי שמוביל אותו לאורך השנים בעבודותיו. עבורי, הצלת בעלי חיים ועידוד המודעות אודות מצבם בטבע מלווה אותי במרבית עבודותיי. העובדה שזני בעלי חיים נכחדים כאן יותר ויותר קשה לי, ומעוררת בי רגשות ובעיקר שאלות רבות על מערכת היחסים הלא הדדית כלל בינינו לבין בעלי החיים בטבע. הקשר והחיבור בין בני אדם לבעלי חיים ובמיוחד בעלי חיים החזקים – אלפא ביניהם אריות, נמרים ויגוארים, תמיד ריתק אותי והשאלה מי מושפע ממי מעסיקה אותי שנים רבות. בתערוכה Protect the Strong המוצגת בימים אלה בגלריית Sheetrit & Wolf החדשה בנווה צדק, אני מנסה להראות את הקרבה המטרידה בין בני האדם לבעלי חיים אלו, ומאמין שהיא מעלה שאלות רבות למחשבה.

עבודתו של יוסף בובקר. צילום באדיבות האמן.
עבודתו של יוסף בובקר. צילום באדיבות האמן.

התערוכה שואבת השראה רבה מטקסט שכתב אמיל זולא: "מדוע סבלם של בעלי החיים משפיע עליי כל-כך? איך זה שאני לא מסוגל לשאת את המחשבה של חיה סובלת, עד כדי כך שבלילות חורף אני קם לוודא שלחתול שלי יש מספיק מים לשתייה? איך קורה שאני מרגיש קשור לכל היצורים, הגדולים והקטנים, וכיצד רק המחשבה עליהם ממלאת אותי ברגשות של נדיבות, סובלנות וחיבה? איך זה שבאחיזה של הדברים, בעלי החיים מרגישים לי כחלק ממשפחתי, לא פחות מאשר בני האדם?"

אני מתרכז בהבעות, כמעט באופן אובססיבי. מעניין אותי האם חיות מראות חיבה, ומביעות ספקות ותשוקות? ומה בדבר אהבה? או אולי אלה בני האדם, שלעיתים מציגים את הפראיות האכזרית ביותר? האם האדם רוקד לצלילי התחכום המפותח והמתורבת, או שלהיפך, שמא זו החייתיות הפיזית והאינסטינקטיבית?

עבודתו של יוסף בובקר. צילום באדיבות האמן.
עבודתו של יוסף בובקר. צילום באדיבות האמן.

כשהגעתי לתל אביב התאהבתי מיד. אני חושב שהקהל הישראלי, והתל אביבי בפרט, אינו מפחד מאתגר מחשבתי על דרך החיים שפיתחנו כאן, בני האדם, על כדור הארץ. מסיבוב קצר ברחובות העיר ראיתי עד כמה התערוכה רלוונטית לקהל התל אביבי – אהבת בעלי החיים ניכרת בכל פינת רחוב, במקביל להיותה עיר מפותחת ומתקדמת שרחוקה מאוד מטבע פראי. למרות זאת שכונת נווה צדק, בה מוצגת התערוכה, מלאת קסם וחינניות, ומרמזת מעט על תל אביב הראשונית, המקורית אולי.

העבודות בתערוכה צוירו בעט כדורי פשוט. בתוכן נראות דמויות המולחמות מגוף האדם וראש של חיות בר, הכלאה הממקדת את המבט בטרגדיה של חיות הבר. השאלה המרכזית המתעוררת היא מי מושפע ממי ועד כמה? האם הנמר יוצא עם חליפה מחויטת לעבודה, או שמא מדובר באיש העסקים שיצרו החייתי משפיע על האדם שהוא?

עבודתו של יוסף בובקר. צילום באדיבות האמן.
עבודתו של יוסף בובקר. צילום באדיבות האמן.

החיות מצוירות זקופות וגאות, בגודל טבעי ומספרות סיפור קולקטיבי של עולם המכלה את עצמו. עקבתי מקרוב אחר אורחותיהם של חיות הבר בסביבתן הטבעית, ומקווה שהעבודות יעוררו מודעות ועדות מוחשית לסכנה האורבת להן.

יוסף בובקר הוא אמן פריזאי, ילדי 1981, ובוגר בית הספר לאדריכלות "Paris La Villete". הוא גם למד אמנות באוניברסיטת Waseda שבטוקיו, שם גם עבד בסטודיו לעיצוב ואדריכלות של Tezuka & Tezuka and Sanaa. ב-2007 בובקר שיתף פעולה עם הצלם הצרפתי הנודע JR והשניים הציגו סדרת צילומים רחבי יריעה על גדר ההפרדה, face2face – צילומים של בעלי מלאכה יהודים ופלסטינים, שניסחו מסר אופטימי: כולנו דומים. מאז הוא מציג בגלריות נבחרות ברחבי העולם.

תערוכתו של יוסף בובקר מוצגת בימים אלה בגלריית Sheetrit & Wolf החדשה, שנפתחה בחודש האחרון בנווה צדק.