הישרדות דיזנגוף: מופע האימים של ניר דבורי ואיכילוב מחייב מסקנות

כשהטלוויזיה שוכחת את תפקידה. סיקור הפיגעו בחדשות 12 (צילום מסך)
כשהטלוויזיה שוכחת את תפקידה. סיקור הפיגעו בחדשות 12 (צילום מסך)

ערוצי התקשורת ומערך הדוברות של איכילוב הציתו אמש מדורה שכללה סנאפ, דיווחים בעייתיים ואפס אתיקה מקצועית משל היו מתמודדים בריאליטי. הקטע הוא שגם אנחנו אשמים. עובדה: לא היתה לנו שום בעיה לבוא להתחמם לצדה (בקיצור - להמשיך לצפות)

8 באפריל 2022

מה קורה כשכלב השמירה של הדמוקרטיה עוזב את עמדת השמירה שלו, נכנס הביתה ומתחיל להתרוצץ ולנשוך כל דבר שעולה בדרכו? אם פתחתם אתמול אחרי הפיגוע בדיזנגוף את אחד מערוצי החדשות, ככל הנראה הייתם עדים לזה. זה שעיתונאים זנחו את עבודתם המסורתית בתור סוכני המידע שלנו כבר הפך לאולד ניוז. תופעה שאנחנו נחשפים אליה באירועים הביטחוניים האחרונים, היא שבמקום לספק לנו מידע שייתן לנו תחושת ביטחון, התקשורת לוקחת מאתנו את אותה תחושת ביטחון מיוחלת בכך שהיא מפריעה לגופים המגנים לנהל את עבודתם. 

מרתון השידורים אתמול, שאגב נראה יותר כמו סיקור של מרתון תל אביב מאשר תיעוד של זירת פיגוע, הביא עמו אין ספור מחדלים. זה התחיל מתיעוד פניהם של הלוחמים ביחידות המסווגות שיכול להעמיד אותם בסיכון ממשי, המשיך בחשיפת פרטים על שיטות פעולה ואמצעי לחימה של המשטרה והצבא שיחייבו אותם בשינוי מידי של טקטיקות, כלל דחיפת מיקרופונים לתוך הפיות של מארחות ומנהלות ה״אילקה בר״ וברים סמוכים, שהן כמעט בבירור נפגעות טראומה שעוד לא הספיקו לעכל את הזוועות, ונגמר בהכנסת מצלמות אל תוך בתי החולים, חדרי המיון, ואפילו אל תוך מיטות הנפגעים שהפצעים שלהם עוד לא התחילו להגליד.  

לכתוב על התנהלות התקשורת אחרי הפיגוע שקרה אתמול בדיזנגוף, מרגיש קצת כמו לעשות ריקאפ לפרק האחרון שיצא בתוכנית ריאליטי. עם שחקני מפתח כמו ניר דבורי על תקן ג'קי מהישרדות, רק שבמקום צעקות על שאר המתמודדים במדורת השבט צעק על אנשי ביטחון ברחובות הבוערים, כמעט מובטח שהרייטינג יזנק. משימת הגמר כמובן, היא לקבל תיעוד של נטרול המחבל, ואם זה יכול לקרות בצורה גרנדיוזית עם 50 אנשי שב"כ ושלושה מסוקים, מה טוב. בדרך אל התיעוד המיוחל העיתונאים יצטרכו לשוטט ברחובות תל אביב תוך כדי שהם מאיימים על אנשי צבא ומשטרה לספק להם טיפים לאן רצים עכשיו, המכשול העיקרי – לא להחליק מדם הפצועים שעדיין לא הספיק להתייבש. נו, הייתם צופים? 

אולי זאת רק אני, אבל זה קצת אירוני שאנחנו מביעים ביקורת על הפיאסקו שהתקשורת סידרה לנו, בעודנו צופים בה באדיקות. מיד לאחר הפיגוע אנחנו רצים לטלוויזיה הסמוכה אלינו להרוות את הצימאון שיש לנו לקבל מידע. אז איך אנחנו יכולים לשחק אותה מופתעים כשגופי התקשורת מזרימים אלינו את המידע, ומזרימים, ומזרימים, ומזרימים, ומזרימים. זה היצע וביקוש. 

אבל אי אפשר באמת להאשים קהל שבוי ומפוחד שבסך הכל מבקש לעצור את הבינג' האחרון שלו בנטפליקס ולהתחבר לתחושת הסולידריות. אם התקשורת לא הייתה משדרת לנו את מופע האימים הזה, גוד נואז שהיינו מוצאים דרך אחרת לעשות סטרימינג על מה שקרה אתמול ברחוב דיזנגוף, זה 2022. אם חושבים על זה אנחנו הקהל, מעט סדיסטים. כמו בצפייה במשחקי הדיונון, ממשיכים לצרוך תוכן שעושה לנו סיוטים בלילה, רק כי אנחנו לא מצליחים להוריד את העיניים מהמסך. 

אז איך עוצרים את המעגל האכזרי? זה שגורם לנו לרדוף אחר תוכן שעושה לנו רע ונותן לתקשורת תמריץ בשביל להמשיך לייצר אותו בשבילנו. אחרי מעל ל-2,000 תלונות אתמול על סיקור ערוצי החדשות, אפשר להגיד שהפתרון כבר בהתהוות. שר התקשורת יועז הנדל פנה הבוקר ליו״ר מועצת הרשות השנייה, עדן בר טל, על מנת לכנס את המועצה ולבחון את כללי הסיקור התקשורתי במהלך פיגוע הטרור שאירע. גם בערוץ 12 נערכה מתברר ישיבת "הסקת מסקנות". 

המהפכה הטכנולוגית שאנחנו עדים לה יוצרת מהפכים חברתיים ופוליטיים שאנחנו עוד לא מתחילים לקלוט את הגודל שלהם. כשיוצא סם חדש לשוק, הוא מסתובב ברחובות במשך חודשים עד שמשרד הבריאות מצליח להוציא אותו מחוץ לחוק. תהליך דומה קורה כשהתקשורת מתחילה לפרוץ את כל הגבולות המוכרים על ידי כך שהיא מפשיטה את אירועי הפיגוע עד לכדי פורנו שכולנו נאלצים לצפות בו. הסיבות לכך הן רבות ומגוונות, ביניהן התחרות עם המדיה החברתית שנכנסה לתמונה בתור שחקן חדש. עכשיו, מגיע שלב ההתמודדות. הגופים המפקחים על התקשורת, ממש כמו משרד הבריאות, יאלצו לחפש דרך ״להוציא את הסם החדש אל מחוץ לחוק״. התקווה, היא שזה יקרה לפני שכולנו נפגע ממנו.