כולם מפחדים מהיום שאחרי גולן יוכפז ובצדק

הביטו בפרצופים המודאגים האלה. מתוך סרטון ההשקה של חדשות 13 (צילום מסך)
הביטו בפרצופים המודאגים האלה. מתוך סרטון ההשקה של חדשות 13 (צילום מסך)

אנחנו הולכים להתגעגע לעיתונות הבינונית שהייתה כאן. דעה

כולם אוהבים את גולן יוכפז. הפיד של הימים האחרונים מלא בציוצי אנשי תקשורת, רובם עובדי חדשות 13 וגל"צ שפעלו תחתיו כמנכ"ל חברת החדשות או כעורך בכיר בתחנה הצבאית, והנה הם מהללים ומשבחים אותו ואת אומץ לבו, את נחישותו, את הגב המקצועי החזק שהוא מעניק להם ושאר דברי קילוסין. יש לכך סיבה אחת: יוכפז הוא חומת הקרח שעומדת בפני מלך הלילה מבלפור במסעו לריסוק העיתונות החופשית בישראל, אחת משתי המטרות האחרונות על כוונת הקטל של נתניהו. השנייה היא תאגיד השידור הציבורי "כאן". 

עוד לפני הבחירות החלו בלשכת ראש הממשלה למשוך בחוטים של ערוץ 13, והנה דירקטוריון חדשות 13, שהאריך את כהונת יוכפז בחמש שנים רק לפני מספר חודשים, מדליף ידיעות על כוונתו לפטר את המנכ"ל. התמיכה האדירה והמוצדקת שמקבל יוכפז, כנראה עורך החדשות הטוב בישראל, עשויה להשאיר אותו בתפקידו. אבל הגרזן ימשיך להתהפך מעליו בכל דקת שידור ובכל פריים, האיום יהיה מתמיד, וגם איש מקצוע עשוי מפלדה מגולוונת יתקשה שלא לתת לכך משקל בהחלטותיו.

פרויקט הדגל של נתניהו בקדנציה הקודמת היה הכנעת העיתונות החופשית. זה עלה לו בתיק 2000 ו-4000 ובאישומים כפופים לשימוע בשוחד ומרמה, אבל זה עבד. נותרו איים קטנטנים של מקצוענות נחושה ועיתונאים בודדים שממשיכים לבקר את השלטון, תאי התנגדות אחרונים. עוד לפני שהושבעה הממשלה נתניהו כבר מסתער עליהם ומפזר סביבם שמועות ופייק-ניוז (החל בחיסול תאגיד השידור הציבורי וכאן 11 באמצעות מחיקת 80 אחוז מתקציבו ועד לפיטורי יוכפז), במטרה להכניע גם אותם.

שלא יהיה ספק: מה שנתניהו מתכנן לא יכול לקרות במדינה דמוקרטית עם עיתונות חזקה וחופשית. חוקי החסינות ושאר ניסיונות המילוט מהדין, ניפוח הממשלה כשוחד פוליטי, המתווה לריסוק בית המשפט העליון, כל אלה היו תופסים כותרות ראשיות מדי יום, כל היום, אילו רק הייתה כאן עיתונות מתפקדת שאינה פועלת מתוך חשש קבוע לעתידה.

לאורכה של מערכת הבחירות כבר ראינו את ערוץ 12\מאקו פועל בהתאם, גם ידיעות\וויינט שינו דרמטית את הקו, וואלה התרסק תקציבית עם נטישת אלוביץ' ומחוץ לממלכתו של יוכפז גם ערוץ 13 נתן עבודה עם הדחתם של ירון לונדון, לוסי אהריש ואושרת קוטלר מלוח המשדרים והצבתם של שרון גל ורני רהב במקום מרכזי ובולט. מי שעדיין תוהה איך זה שהתקשורת כמעט ואינה עוסקת בפרשות השחיתות הקשות של הנבחרים בממשלה, צופה וקורא כנראה בעיניים עצומות.

עם כל ההערכה העצומה ליוכפז, המאבק למענו הוא אפילו לא קרב בלימה. הסיפור גמור. בעלי המניות מציצים מבוהלים מכיסו של נתניהו וגם אם לא יפטרו את מנכ"ל חברת החדשות שלהם עכשיו, יהיו מי שידאגו לייצר לעיתונאי חדשות 13 ומנכ"לם סביבת עבודה שבה שולט הפחד מהמנהיג העליון.

את מה שהתחיל הנאשם מבלפור בקדנציה הקודמת הוא יסיים בנוכחית: בארבע השנים הבאות יוכנעו ויועלו בלהבות גם מבצרי העיתונות החופשית האחרונים. חושבים שגם לפני נתניהו לא הייתה התקשורת הישראלית במיטבה המקצועי? צודקים לגמרי. אבל אפילו לעיתונות הבינונית שהייתה כאן אנחנו הולכים להתגעגע.