ארט קלאב: את האמנות של גל ורדי אפשר לחוות עם בירה ביד

מתי בפעם האחרונה הלכתם לגלריה של ממש? אחת עם יוצרת מעונבת ויצירות של אמנים מבטיחים? שוק האמנות הקטן והלא כלכלי והגלריות שהן מעין מועדוני חברים סגורים הפכו את הלילה לאחד המרחבים הטבעיים ביותר לאמנות: מכירות, מופעי פרפורמנס, גרפיטי, תערוכות ואיורים. גל ורדי (30), שהחלה את הקריירה שלה בקולנוע, זלגה לעולם הצורפות, הפרסום הדיגיטלי והקריאייטיב וחזרה לעולם האמנות כיוצרת תערוכות אינטראקטיביות ודיגיטליות, מתמקדת בחיי הלילה מתוך עיקרון ולא רק כמפלט מזירות האמנות הממוסדות.

עבודה של גל ורדי בכולי עלמא (צילום: לאל אוטקין)

התערוכות שלה עושות שימוש במקרנים ובחיישני תנועה, סאונד ותאורה הפועלים בסימביוזה כדי ליצור חוויה שעושה שימוש ביתרונות המאפשרים החללים הליליים של העיר. בתערוכה הראשונה שלה היא בנתה חדר מראות של 360 מעלות בחלל הגלריה של הכולי עלמא. "בכולי עלמא יש סוגים שונים של קהל והרבה קהל בינלאומי, כל המיינדסט שם הוא של בילוי, אנשים מראש באים לחוויה. השינוי הזה בתודעה מביא אנשים להיות פתוחים יותר ללא נודע ולהתנסות בחוויות חדשות".

ורדי לא לבד. בעולם, תערוכות דיגיטליות־אינטראקטיביות ו"חדרי אינסטגרם" פוטוגניים הפכו לתופעה שעולם האמנות המסורתי לא יודע איך לגשת אליו מפני שהחוויה נעשית במדיום שהוא לא מוחשי, כלומר אנשים מעלים תמונות מתערוכות כדי להעלות את המניות החברתיות שלהם ברשתות השונות בלי באמת לצרוך את האמנות עצמה. ורדי אינה מסכימה עם הטענה ובאה ליצור חוויה המשלבת בין ה"כאן ועכשיו" לאינטרנט: "זה כמעט קלישאתי לספר על הקשר הישיר בין העולם הווירטואלי לעולם האמנות החדש", היא מסבירה בזמן שהיא עובדת על התערוכה השלישית שלה עבור יריד צבע טרי, שם תציג לראשונה בחלל ממוסד. "אני שואפת ליצור חוויה פיזית שבה האדם נמצא בתוך הרגע, אך התיעוד הוא ללא ספק חלק ממנה. זה ממד ומדיום חדש שאני חוקרת, שהוא 'בין לבין'. אם אמנות לא מצטלמת טוב היא כבר לא קורית ואף אחד לא יראה אותה. צריך לקחת בחשבון איך יצירה תיראה בעדשת מצלמה של טלפון, זה יכול להישמע מעט אבסורדי אבל זה חלק בלתי נפרד מהביזנס".

למרות ההשקעה הגדולה בעזרים טכנולוגיים והחזון הספציפי שורדי תביא ליריד צבע טרי ("תצטרכו לבוא כדי להבין על מה אני מדברת שם. הקהל ייקח חלק גדול ביצירה עצמה"), היא אינה רואה סיבה לא לעבוד עם מותגים ולייצר תערוכות מסחריות. תערוכתה השנייה, אשר התקיימה בספוטניק והייתה קטנה יותר מזו בכולי, יועדה למותג הוויסקי בולט ולמהלך ההשקה שלו בישראל.

"אני באה מהעולם של תוכן ופרסום", היא מסבירה. "למדתי קולנוע וטלוויזיה ויש לי הכלים להעביר נרטיב מסוים וסיפור. העין שלי תמיד תסתכל על דברים בזווית שיווקית אך לצד זה אני נותנת מקום לאמנות שלי. למזלי יש מקום ליצור יצירות למותגים עם כוונות מעניינות, למשל בולט. אבל המטרה שלי היא כרגע להציג מעבר לים: באיטליה, יפן ואל.איי".