"האולטימטום: אהבה קווירית" הוא הריאליטי הקווירי הכי שמרני שיש

הקלישאה אומרת שלסביות עוברות לגור ביחד בדייט השני. "האולטימטום: אהבה קווירית" היא גרסת הריאליטי-שידוכים של הסטריאוטיפ הזה – עונה שנייה לתוכנית הדייטינג מבית נטפליקס, שמתמקדת הפעם בלסביות. למקרה שלא יצא לכם להיחשף לריאליטי תוצרת נטפליקס, דעו שענקית הסטרימינג נוטה להעדיף תוכניות עם פורמטים סנסציוניים ומפתיעים, "חם, לוהט, רותח!" פינת "איך לבנות חדר סקס" פינת "עוגה או לא עוגה". "האולטימטום" נראית כמעט תמימה במבט ראשון, אבל בתכלס מדובר בתאונת רכבת בדמות פורמט, רעיון כל כך לא סביר שהוא כבר גאוני.

הפורמט הולך ככה – הזוגות המשתתפים מורכבים מצד אחד שמעוניין להינשא, השני עדיין לא שם. הצד המעוניין מציב אולטימטום של אירוסין או פרידה עד סיום העונה, ואם זה נשמע סביר זה רק כי עוד לא גיליתם איך מתקבלת ההחלטה. במקום טיפול זוגי, פעילויות מגבשות וכן הלאה, התוכנית מפרקת את הזוגות ושולחת אותם לצאת לדייטים אלה עם אלה, שאחריהם כל צד נדרש לעבור לגור למשך שלושה שבועות עם פרטנר לבחירתו כ"נישואי ניסיון". בשלב הבא הזוגות המקוריים מתאחדים לעוד שלושה שבועות של נישואי ניסיון, ובסיום כולם מחליטים עם מי ירצו ללכת הביתה. בקיצור – זוגות במשבר נדרשים להכניס את עצמם לתסבוך עוד יותר גדול ואז מגג'דרים על זה שעות.

אחרי סיבוב סטרייטי ראשון הגיעה "אהבה קווירית" עם הרכב של חמש זוגות לסביות. הבעיות שעומדות בפניהם לא קלות ובוודאי שלא צריכות להתאוורר בתוכנית טלוויזיה שכוללת תיעודים ממצלמת האבטחה בחדר השינה, אבל נו, ככה יצא. שימו לב שהפורמט נוגע בשאלות על פוליאמוריה וזוגיות פתוחה אבל הוא מונוגמי במהותו, אז מבחינת התוכנית התשובה הקבילה היחידה היא זה או זה – מי שבאת איתה, מישהי חדשה או רווקות מחודשת. לצופה יש שתי ברירות כאן – להתמסר להיגיון המוזר של הפורמט או לצקצק בזעזוע למשך עשרה פרקים, כל אחת ואחד ואיך שהם מעדיפים לצרוך את הטראש שלהם.

החיסרון הגדול של "האולטימטום" היא האורך – פרק ממוצע נמשך 50 דקות ויש שמונה כאלה. בשונה מ"חתונה ממבט ראשון" או אפילו "חם, לוהט, רותח" אין כאן יותר מדי פעילויות מטעם ההפקה – לא פגישות ייעוץ, לא סדנאות יצירה או העשרה, לא טיולים בחו"ל. פשוט שיחות ועוד שיחות ועוד שיחות על אותם אישיוז שדופקים לכל זוג את הקשר, עד שכבר בא לצעוק על המסך "הבנו, קשה לך עם מחויבות, חלאס".

היתרון הגדול, לעומת זאת, היא שהליהוק מעניין מספיק כדי להחזיק אותך במתח לפרק הבא אפילו שמדי פעם מתחשק לעבור לצפות במהירות כפולה. קצת מבאס שרוב הזוגות מורכבים מחצי עם נראות פמית וחצי גברי יותר (בחלק מהמקרים עם זהות א-בינארית), אבל זה עדיין ייצוג קווירי מגוון יותר מהממוצע בתוכניות דייטינג. עיקר הדרמה נובעת ממרובע האהבה המבולגן של זנדר, ונסה, יולי ומל. ונסה היא הנבלית המרכזית בעונה עם ריכוז עצמי שגובל בסוציופתיות, נטייה להתפרץ בטנטרומים אובר-דרמטיים ורצון עז לפלרטט עם כל בחורה יפה שמזדמנת בדרכה. בת זוגה זנדר מוצאת את עצמה בנישואי ניסיון עם יולי, שמצידה הואשמה על ידי הפרטנר שלה מל שהיא בטח "תתאהב במישהי תוך שנייה", מה שאכן קורה כשזנדר ויולי מתאהבות עד מעל הראש. ונסה, מצידה, יצאה לדייטים עם שני הצדדים של אותו זוג, לקסי וריי. האחת הופכת לאויבת המושבעת שלה בקבוצה, השנייה לרעיית הניסיון שלה. בקיצור, בלאגן ענקי.

חילופי הזוגות של שני הצמד הנוספים – אוזי וסם וטיף ומילדרד – מספקים רגעים מסעירים, אבל כאן הצפייה כבר מרגישה כמעט לא אתית. הבעיות של כל הרביעייה מורכבות ועמוקות מדי בשביל תוכנית מהסוג הזה, כשבמקרה של אוזי מדובר בקושי לנהל תקשורת בריאת ולהתמודד עם עימותים. לא בדיוק החומר הטבעי לריאליטי שידוכים. מילדרד, לעומת זאת, היא דרמה קווין שמטורגטת במיוחד מתקשורת לקויה ונפרדת מטיף כל שבוע שני, אז העובדה שהיא לא רצחה את אוזי היא כמעט נס. הכוכבת האמיתי של קו העלילה הזה היא בכלל נטשה, חברה קרובה של טיף שמחלטרת כמטפלת זוגית לעת מוצא וקול ההיגיון היחיד בעולם הפנימי של "האולטימטום".

הפרקים האחרונים לעונה יעלו לשרתי נטפליקס רק בשבוע הבא ובשונה מעונה ממוצעת של "חתונה ממבט ראשון", די קשה לנחש לאן יפנה כל זוג. קשה להאמין שכל הזוגות יבחרו להשאיר את הקשר המקורי והרעוע שלהן בחיים, אבל בלי קשר לתשובה הסופית, ההתנסות הזו משאירה הרבה חומר למחשבה. הדרך שבה הזוגות החצי-מהונדסים בונים קשר במהירות הבזק ומתחילים לפלוט קלישאות על אהבה ונישואין הייתה יכולה לסגור לכמה דוקטורנטים לפסיכולוגיה את התזה, ומרתק לראות מה נשאר מהאינטימיות אינסטנט הזו כשהמשתתפות חוזרות לאקסית. יש גם משהו מעניין או מתסכל, תלוי איך מסתכלים על זה, בשאלה עד כמה הרגש הזה אותנטי לאותו רגע וכמה ממנו ממש נובע מהבעיות שאיתן המשתתפות הגיעו לתוכנית. כך או כך, המסקנה העיקרית מכל זה היא שאמריקאים לוקחים את מוסד הנישואין הרבה יותר מדי ברצינות, אפילו כשהנישואין האלה הם תרגיל בתוכנית ריאליטי.