האביב של 93. גאנז ומטאליקה הגיעו לפארק, אבל רק אחת באמת נכחה
שני ההרכבים הכי גדולים של הרגע נחתו פה באביב של 1993 זו אחר זו והותירו אותנו פעורי פה - ולא תמיד בגלל הסיבות הנכונות. מאז למדנו להעריך את מה שיש, בהנחה שמה שיש הוא טוב
עד כמה הוא מתעתע, זיכרון של שתי הופעות מגיל 13 כשאתה כבר בשנות ה-40 לחייך? ובכן, יש להודות: אתה נסמך על תיעוד ורשמים ותמונות וסרטונים, וגם הפרגמנטים שמשודרים לך בראש ככל הנראה נבנים על בסיס זה. 30 שנה, לך תזכור.
>>אנחנו עוד זוכרים את ההופעות המיתולוגיות שביקרו בישראל
ועדיין – קשה מבחינתי להמעיט בערכן של שתי ההופעות ההן שנערכו פה באביב 1993. שתיהן תרמו המון לעיצוב הטעם המוזיקלי שלי. גאנז הגיעו ראשונים במאי של אותו אביב ומטאליקה מיד אחריהם, ביוני. שתי הופעות עוקבות של שני הרכבי הרוק הכי חזקים בעולם באותו הרגע, ובאותו המיקום – גני יהושע. כנראה שגם עם קהל יחסית חופף. ואני, מוואה, סחבק, אבדכם הנאמן, אני הייתי בשתיהן.
אבל זה בערך איפה שהדמיון בין שתי ההופעות נגמר. ההופעה של גאנז נרשמה בדברי הימים כאחת הגרועות ביותר שידענו. להבנתי אפילו חברי ההרכב הודו בכך בראיונות ובספרים בהמשך הדרך. הזיכרון, כאמור, מתעתע, אבל גם לי זכור במעורפל שההופעה ההיא היתה אכזבה גדולה – בייחוד לאור הררי הציפיות, שנבנו גם על סמך שידור טלוויזיוני של הופעה קודמת של ההרכב איפשהו בחו"ל, כשחברי סאונדגרדן חיממו אותם (אנחנו מדברים על טרום עידן האינטרנט, כן?).
>> שרון קנטור הבינה בזכות מטאליקה מהי החוויה הפשיסטית – בלי להיות פשיסטית
>> מתן שרון גילה איך להזיז למדינה את הישבן עם דה לה סול ולי סקראץ' פרי
>> ירון טן ברינק כל כך התמוגג מההופעה של הפרודיג'י עד שהוא התפוגג לתוכה
עם שק של אכזבות מההופעה ההיא חזרתי חודש לאחר מכן לזירת הפשע, להופעה של מטאליקה. עם פחות טקס בישבן אבל עם הרבה רעש עלו ארבעת חברי הלהקה לבמה ללא הרכב או מוזיקאי שיחמם אותם, ונתנו בראש. אבל ממש. זה היה כל מה שחלמתי עליו, ואפילו הרבה יותר מזה: להיט לא נשכח, ביצועים קפדניים ואוזניים שנותרו חרוכות ומחוררות לחלוטין (בקטע טוב) היו עדות טובה לכך. חזרתי הביתה מאושר. נגעתי בחלום.
האביב ההוא שימש כפתח לשנים רבות של הופעות מעולות (ומעולות פחות) שצפיתי בהן בארץ ובחו"ל. למי שמעוניין ברשימת המכולת שלי – פרטים בפרטי. הוא גם סייע לי לפתח מנגנון סביר של ציפיות מכל הופעה. וכנראה שלא רק לי: רבים עדיין זוכרים את שתי ההופעות האלו, שפילסו דרך להופעות נוספות שנערכו פה בהמשך ולקהל הרבה יותר רעב. 30 שנה קדימה, והקהל הישראלי נשאר רעב, ככל הנראה מתוך הבנה שדבר אינו מובן מאליו. בטח שלא הופעות טובות מחו"ל.