תנועת ההתיישבות: מסתבר שכולן יושבות על אסלות במקומות ציבוריים

יותר ויותר נשים יושבות על אסלות ציבוריות ומודות בזה בגאון, בניגוד לאחיותיהן שממשיכות לכרוע באוויר או לרפד שכבת מגן עם נייר טואלט. יצאנו לחקור איזו שיטה הכי טובה כשאת ניצבת מול אסלת אויב אקראית ומה הדבר הקריטי שיעשה את ההבדל בין מחלה להצלחה

היושבות ברינה על אסלות ציבוריות. צילום: שאטרסטוק
היושבות ברינה על אסלות ציבוריות. צילום: שאטרסטוק
28 במאי 2018

כל אישה מכירה את ההתלבטות הזאת כשהיא נכנסת לתא שירותים מחוץ לבית שלה: מה אעשה מול האסלה? כיצד אתמודד? האם אכרע באוויר? ארפד בגליל נייר טואלט? או שפשוט אשב? האם טיפות השתן מסוגלות לחדור לי לנשמה? האם מגע אקראי של קרסולי עם האסלה יכול להשמיד אותי? כמה מחלות מתפתחות אצלי ברגעים אלה ממש? לא משנה לאיזה אסכולה את משתייכת – יש דבר אחד שאף אחד לא מדבר עליו, והגיע הזמן לחגוג אותו – נשים שיושבות על אסלות בכל זמן, בכל מקום, בכל סיטואציה.

עוד כתבות מעניינות: 
Pot רפואי: סקירת מוצרי קנאביס חדשים לנשים
הממלכה הקשוחה: 10 חוקים חדשים בחיים של מייגן מרקל
המדריך: איך להתמודד עם מטרידנים ברשת?

"לרפד זה בזבוז זמן מוחלט – אם חיידק כלשהו הולך לטפס לתוך החור תחת שלי ממש לא מעניינת אותו החומה הקטנה של נייר טואלט שיצרתי", מסבירה עמר פנקס (21), את ההגיון  מאחורי הבחירה לשבת ישירות על האסלה, ואפילו לא להסתפק בכריעה (הסקוואט הכפוי של מתן שתן באוויר). "למה שאני אסבול במצב כריעה? מה אני בעונש?", תוהה פנקס. "אני מציעה למי שכורעת שתגדל ביצים ותפסיק לשקר שמפעם לפעם הן לא יושבות על האסלה", היא קובעת. (יודגש כי כותבת שורות אלה מצטרפת למקהלת המעודדות, קרי לא חוששת מישיבה על אסלות וישבה על אינספור אסלות ידועות לשמצה ברחבי העיר. כן, גם בפסאז', גם בפורט סעיד וגם בשירותים ציבוריים בחוף הים).

שבי ממי, שבי. צילום: שאטרסטוק
שבי ממי, שבי. צילום: שאטרסטוק

פנקס נחשבת לחלוצה בתחומה, שכן עבור רוב הנשים – המחשבה של ישיבה על אסלה עליה התיישב לפניך תחת זר וחשוף – אכן מעוררת בעתה. מצד שני, "כולנו בני אדם אז אנשים נכנסים לשירותים ועושים בדיוק את אותו דבר שאני הולכת לעשות שם", מסבירה רעות רחל גבע (30), מדוע לה לא מפריע לשבת ישירות על האסלה. "יש תפיסה שזה לא נשי ומלוכלך אבל כולנו צריכים ללכת לשירותים וכולם נכנסים אליהם לאותה מטרה, אז אין סיבה שזה יגעיל אותי".

את ההצהרות של פנקס וגבע מגבה המדע בכבודו ובעצמו. "אנשים רבים מהנדסים מבנים של נייר טואלט לפני שיתיישבו על האסלה, או כורעים מעליה כאשר הם הולכים לשירותים ציבוריים, אבל האמת שזה הרבה פחות מסוכן ממה שחושבים", כך אמר ד"ר ויליאם דאפולו, המתמחה במיקורביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת דרום קליפורניה בסרטון בנושא.

כפי שניתן להבין מהסרטון, על אף שקיימים חיידקים ובקטריות על האסלה החביבה (גם בביתך וגם מחוצה לו) הסיכוי שתידבקי בהם מאד נמוך. איך זה הגיוני למעשה? מהסיבה הפשוטה שחיידקים אלו לא יכולים לחדור את שכבות העור באחוריים שלכן.

את דבריו מחזקת ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק. "אין שום סיבה בריאותית לא לשבת על אסלה", אומרת ד"ר חזן. "החיידקים האלה יכולים לחדור לגופך רק דרך אזורים לחים ומימיים כמו רירית העין שלך או השפתיים. כל עוד העור שלם, ולא קיים פצע או הפרשה של העור באזור האחוריים – סיכויי ההידבקות בכל מחלה שהיא נמוכים מאוד".

כן כן, שמעתן נכון ליידיז! החיידקים לא יפגעו בכן, הרפואה המערבית פרשה מעלינו כיפת ברזל אותה לא יחדרו – לא טיפות הפיפי שנותרו בזוית האסלה וגם לא שיירי הקקי שנמצאים בתוכה ועלולים להחליק להם בנחת על הפורמייקה בתזוזות לא צפויות.

"אני לא נחרדת או חוששת לשבת על אסלות ציבוריות", אומרת רלי ביטון (36), עוד אישה אמיצה ששוברת מוסכמות בנושא שנחשב לטאבו. "ככל שניחשף לחיידקים ככה נהיה מוגנים מהם. אם אני הולכת למרפאה ונראה נקי שם – אני אשב בלי לחשוב פעמיים".

לקהל הקוראות והכורעות שעדיין לא השתכנע, דעו כי הפעולה היחידה שקריטי לבצע בשירותים היא פשוט לשטוף את הידיים שלך בסיום. "הסכנה היחידה היא לגעת בדברים בידיים כשאת נמצאת בשירותים", מסבירה ד"ר חזן. "ידית הדלת, כפתור הורדת המים באסלה ונייר טואלט עלולים לסכן אותנו כי הידיים שלנו משמשות אותנו לגעת גם בעצמנו ושם נמצאת סכנת ההידבקות בחיידקים. לכן, היגיינת ידיים היא הדבר היחיד שחשוב לשים לב אליו בשירותים ציבוריים".

ובאשר אליכן מרפדות יקרות, דעו כי הריפוד הוא רק אשליה. זאת כיוון שבעוד האסלה מעוצבת בצורה שמונעת התפשטות חיידקים, נייר טואלט עושה בדיוק את ההפך הגמור. "ריפוד האסלה אינו מומלץ כי נייר הטואלט עלול לספוג אליו את החיידקים שנמצאים בתא השירותים", מסבירה ד"ר חזן.

חשבו על כך שבכל הורדת מים באסלה, נפלטים החוצה חיידקים שפשוט נדבקים לנייר הטואלט בתא ואתן לוקחות אותו והופכות אותו למשטח מגן לטוסיק – לא חכם ורק מעלה את הסיכויים למגע עם חיידקים. "הגבול שלי עובר בשירותי בול פגיעה בויטנאם, ושם באמת אין אופציה לשבת, טכנית", אומרת פנקס ומסכמת "כל עוד יש מושב, אני יושבת".