את באה לפה הרבה? כך נראה הגבר הישראלי בעיניים זרות

הגבר הישראלי בעיניים של נשים זרות
הגבר הישראלי בעיניים של נשים זרות

"טורפים", "לא מתחשבים", "יהירים", "מפחדים מרגשות נשיים", "רוצים רק סקס" - נשים זרות תיארו לנו את המפגשים שלהן עם גברים ישראלים וזה טילטל אותנו. אנחנו יודעים שלא כולם כאלה, אבל תמונת המצב מוכיחה שהמאצ'ו הישראלי חי, קיים ומטריד מתמיד

26 ביולי 2018

"העצה הטובה ביותר שלי היא לא לצאת עם גבר ישראלי אלא אם כן הוא מוכיח שהוא שונה", מתמצתת שלי, אישה בשנות ה־30 לחייה, את תחושותיה לגבי הגברים הישראלים שפגשה כאן, תחושות שהיא חולקת עם נשים רבות שבאו לארץ ממדינות אחרות (אם לצורך "עלייה", עבודה או שהות ממושכת) וששוחחנו איתן בחודשים האחרונים. שלי, שהספיקה כבר לחזור לארצות הברית, אומרת שיחסם של גברים ישראלים אליה הפתיע אותה.

"כשהגעתי לישראל ציפיתי שיהיו הבדלי תרבויות בין כאן לאמריקה, אבל לא באופן קיצוני כמו שנתקלתי בו, בייחוד בסצנת הדייטים", היא אומרת, ומנסה להמחיש את התחושה של אישה זרה בישראל באמצעות קליפ של להקת מארון 5 שבו מככבים אישה ומקרר בשר. לדבריה, "הגברים כאן לא ימשיכו לדבר איתך אם הם לא יקבלו את מבוקשם במסגרת זמן נורא מצומצמת… וגרוע מכך, הם עוד יותר לא סבלניים כשזה נוגע לנשים זרות, ולו רק כי הם חושבים שאותן נשים הן מטרות קלות".

עוד כתבות מעניינות:
תרשמו לעצמכם: רביעיות זה הדבר הבא
חם פה או שזאת תקופת הייחום בתל אביב?
כל הזין: כשהסקס הופך ממחרמן למביך

רובן המוחלט של הנשים שהתראיינו לכתבה הזאת, בין שהגיעו מצרפת, ארצות הברית, אוסטרליה או גרמניה, העלו טענות דומות, ואצל כולן חוזרת המילה "קלה" – הגברים חשבו שהן "קלות". המיתוס של הבחורה "הזרה והקלה" שמגיעה אל הלבנט עתיר הלחות להרפתקאה חושנית שכולה שחרור מיני נטולת עכבות עם זכר ישראלי למוד קרבות (גם אם היה עובד רס"ר) הוא נספח של מיתוס הגבריות הישראלית שיש לו גם מופעים בסרטים כגון "אסקימו לימון" ו"מבצע סבתא". יעיד גם כל מי שאי פעם נבחר ללוות קבוצת "תגלית" לקראת סוף שירותו הצבאי, ליווי שנחשב לצ'ופר האולטימטיבי לחייל המשתחרר שבמהלכו כיבוש השטחים מתחלף בניסיון כיבוש יהודיות צעירות תושבות ארצות הנכר. "עידוד עלייה", קוראים לזה.

קלה דרכנו

"הגבר הישראלי הטיפוסי הוא אנוכי, יהיר, מפחד מרגשות נשיים, לא מתחשב, לא מעז ומזלזל. בסך הכל היחס מצ'ואיסטי מאוד. הדרך היחידה לקבל מהם כבוד היא להיות מגניבה ומזלזלת", מפרטת שלי, "בסופו של דבר ההבדל הגדול ביותר בין שם לכאן הוא שבישראל הגברים מתנהגים כמו טורפים". ג'ניס האוסטרלית צברה בישראל חוויות קיצוניות ביותר, שלדעתה מסכמות את הניסיון שלה עם גברים מקומיים: "נתתי את המספר שלי לבחור והוא ישר התחיל לשלוח לי תמונות שלו בלי חולצה, התנהג באגרסיביות ולחץ שאפגש איתו, וגם הבהיר לי שהוא רוצה לזיין אותי. אחר כך הוא ראה אותי איפשהו וצעק לי 'כלבה'. אולי זו לא דוגמה כי ברור שהוא אדם עם בעיות רציניות, אבל היה גם בחור שהכרתי בחוף הים ונתתי לו את המספר שלי שהתחיל לשלוח לי הודעות מלוכלכות. סיפרתי לחברות הישראליות שלי והן היו המומות, אני בהחלט חושבת שזאת דוגמה לאופן שבו גברים מסמנים נשים זרות כמטרה".

"כשאת מגיעה לארץ כעולה חדשה הגברים הישראלים נראים חתיכים וקוליים ויפים, ויש שמש ומנטליות של חופש", מתארת לורי (25) שעלתה מצרפת לפני שלוש שנים, "בהתחלה זה חלום והישראלים גם מאוד בעניין שלנו, האירופאיות העולות. בהתחלה כולם מתחילים איתך ואת מרגישה נחשקת, ואז את מבינה שזה פייק. גברים אמרו לי בדייט הראשון שהם חושבים שאנחנו יותר קלות, ואולי זה נכון במידה מסוימת והישראליות קשות יותר. אבל הם רוצים רק סקס, הם חושבים שאנחנו יותר קלות והם לא מכירים אותנו. כאישה, אם אני מרגישה טוב עם בחור והולך סבבה ויש סקס אז הכל בסדר, אבל אצלם זה ממש רק סקס".

גרטרוד (28) עברה לפני פחות משנה מגרמניה לישראל. היא ביקרה פה פעמיים בעבר והתאהבה במקום. היא מספרת על עצמה שחשה חיבור לארץ וגם לגברים הישראלים, אבל הסיפורים שלה מראים עד כמה מורכבת סצנת הדייטינג הישראלית, ואפילו התל אביבית, עבור אישה לא יהודייה. "את מבינה שהבחור לא יציע לך נישואים בשום שלב כי את לא יהודייה", היא אומרת בפשטות, "אני לא חושבת שזה עניין גזעני, אבל המסורת מאוד משמעותית פה וזה מוביל להרגשה שאנו פחות מוערכות".

"אצל הגברים הישראלים זה ממש רק סקס" (צילום: shutterstock)
"אצל הגברים הישראלים זה ממש רק סקס" (צילום: shutterstock)

"עוד בביקור הקודם שלי בישראל יצאתי כאן עם בחור, התכתבתנו באופן מאוד אינטנסיבי לאורך חודשים", מספרת גרטרוד על חוויה שהותירה אותה עם טעם רע מאוד. "הישראלים יכולים להיות מאוד אינטנסיביים, ויצא שנפגשנו באופן ספונטני בשווייץ. פתאום הוא התנהג אחרת, עד הרגע שבו הוא הזכיר אקסית שלו שבחרה לא להתגייר. בתכלס הוא אמר לי בפנים שהוא לא ייקח את הצעד הבא עם בחורה לא יהודייה – בזמן שאנחנו נמצאים בטיול ביחד. וזה היה כמו אגרוף לפרצוף. אני חושבת שהם פשוט צריכים להפסיק עם השקרים, זה החלק הכי מעצבן. הם ישירים מאוד אבל לא כנים מאוד, וזה הבדל גדול. אם את מגיעה מגרמניה כמוני, יש משהו מעורר בגברים כאן, כי הגרמנים רובוטים, הם פשוט ההפך. אני מבינה למה אנחנו מתאהבות בהם".

גם ללא קשר לדת, גרטרוד כבר הבינה שזוגיות רצינית היא דבר חמקמק בעיר שבחרה לחיות בה. "הגברים פה אומרים דברים רק כדי להשכיב אותך. ברגע שאת לומדת להכיר אותם את מבינה את המשחק וזה נהיה משעמם, את הופכת לחשדנית", היא אומרת. "אני מחפשת משהו רציני ורוצה למצוא אהבה, אני שואפת להקים משפחה מתישהו, וכל הבחורים בתל אביב מחפשים כיף וסקס".

רבקה, צעירה אמריקאית באמצע שנות ה־20 לחייה, הגיעה לישראל לפני ארבע שנים ובימים אלה מתכננת את חזרתה לארצות הברית. "הגעתי לפה באוקטובר 2014, הייתי בת 21 ו'טרייה מהסירה' כמו שאומרים". עבור רבקה העניין היהודי היה גורם משיכה: היא אמנם לא באה מרקע דתי אבל רוצה להתחתן עם גבר יהודי. "זה עניין תרבותי", לדבריה, "וזו הייתה הסיבה העיקרית שהגעתי לישראל". אבל גם רבקה מתארת התנהגויות בלתי מתקבלות על הדעת (אף שהיא בזוגיות עם בחור ישראלי נחמד כבר שנתיים): "כשהם רואים אמריקאיות הם רואים קלות, קלות, קלות, קלוווות… אני חושבת שאנחנו פשוט יותר נחמדות, ונחמד מתפרש כקל. הכי גרוע זה השקרים – הם רוצים סקס ומסבירים 'שזה ממש לא טרן אוף סקס בפגישה הראשונה', ולמחרת זה 'ביי כלבה'".

תחושה של טרף

רבקה ממחישה את כוונתה בסיפור זוועה שחוותה על בשרה: "הכרתי בחור באיזה מועדון ביהודה הלוי. היו לי לימודים באוניברסיטה למחרת והוא גר בנתניה, אבל איכשהו שכנע אותי לבוא לשם על האופנוע שלו אחרי שהוא הבטיח שיחזיר אותי למחרת. בבוקר התעוררנו וברור שהוא היה עצלן מדי בשביל לעשות את זה. אז הוא ביקש מההורים שלו, שבדיוק התכוננו לנסוע לפגישת עבודה בתל אביב, לקחת אותי. בקושי דיברתי עברית, ואני כאילו 'הולי פאקינג שיט', הדבר היחיד שהם שאלו זה אם בא לי מסטיק. בסוף הם הורידו אותי ליד עזריאלי בקטע של 'זה איפה שאת צריכה לרדת, לא?', ואני חשבתי 'כן בטח, רק תעצרו את המכונית המזדיינת הזאת'".

פרופסור אסתר הרצוג, אנתרופולוגית ופעילה פמיניסטית, מבהירה כי "קודם כל צריך לומר שאני לא בטוחה שהיחס כלפי ישראליות הוא טוב ומכבד", ובכל זאת מסכימה שנשים לא ישראליות שבאו לארץ לבדן נמצאות במעמד חלש יותר. "צריך לראות את זה בצורה מורכבת יותר", היא אומרת, "נראה לי שאפשר להתייחס בזלוזל או בפחות כבוד ורצינות כלפי נשים לא ישראליות משום שאלה נשים יותר מוחלשות. המשפחות שלהן לא פה, אין בסיס של חיזוק חברתי ומשפחתי ולפעמים הבסיס הכלכלי רעוע. קשה להן יותר להיאבק".

לורי מזדהה עם הדברים. "אנחנו מגיעות לבד, בלי משפחה, בלי בסיס, וכשאנחנו פוגשות מישהו ויש חיבור אנחנו שמות הכל עליו, זאת האמת", היא מודה, "אני יכולה להבין שזה קשה לבחור שרוצה הרבה חופש. אבל הגברים כאן מוכרים לנו חלומות בהתחלה, אומרים לנו דברים מקסימים ואז פשוט נעלמים. גוסטינג (היעלמות לאחר היכרות ללא כל הודעה – ע"ס), למשל, גיליתי את זה בארץ, אתה יודע מה זה? זה מאוד ישראלי".מבחינתה של רבקה המעמד שלה ושל חברותיה ברור לה, והיא אומרת בכאב: "אנחנו הבין לבין כי הם רוצים להתחתן מתישהו ולהתחתן עם בחורה ישראלית, אבל בינתיים הם גם רוצים לעשות סקס – ואנחנו הבחורות לעשות איתן סקס".

ג'ואנה (25) באה מארצות הברית להתנדב בקיבוץ כשהייתה בת 20 והתאהבה בישראל. "אני לא יהודייה אבל תמיד הרגשתי כזאת", היא אומרת. בקיבוץ היא התאהבה לראשונה בבחור ישראלי. "הייתי בעננים ומאוד חיבבתי אותו, וכשהתוכנית נגמרה וחזרתי לארצות הברית שמרנו על קשר, הייתי מאוד מושקעת בזה". ג'ואנה מספרת שבתקופה שבה הייתה בארצות הברית הם דיברו הרבה, "הוא היה אומר לי דברים כמו 'היה לי חלום עלייך, אני לא יכול לחכות עד שתחזרי וניפגש שוב'". והיא אכן חזרה, כעבור שנתיים, במטרה לבסס חיים בישראל. ואז, "הוא פשוט הספיק לדבר איתי, הוא גוסטד, זה היה מוזר. לא דיברנו במשך שנתיים אחרי שחזרתי לפה ולפני שנה ראיתי שהוא עבר לתל אביב. נפגשנו שוב, דיברנו, בילינו, ועכשיו כשאני רואה אותו בעיר הוא עובר לצד השני של המדרכה".

גם ג'ואנה נותרה עם התחושה שנשים אמריקאיות נתפסות כתחביב זמני: "אני חושבת שזה היה נחמד בשבילו שתהיה לו בחורה אמריקאית שמחבבת אותו אפילו שהוא לא הרגיש צורך להיות מחויב או אשכרה לראות אותי, או לעשות משהו. ברגע שדברים העלו הילוך הוא חתך. אם את מוצאת בחור טוב כאן, הם באמת טובים, זה מדהים. אם הם רעים, זה הכי רע שיכול להיות".

"אני חושבת שזה עניין של חוסר כבוד שנשים אמריקאיות סובלות ממנו בישראל", מתארת דבי (25), שנולדה בישראל ועברה בגיל 8 לארצות הברית. לפני שלוש שנים היא חזרה לארץ. "הגברים כאן חושבים שהם משחקים אבל הבנות מבינות מה קורה, הן לא אוהבות שמתייחסים אליהן בצורה מגעילה. הן לא טיפשות, אבל מתייחסים אליהן כאל טיפשות", מסבירה דבי, ומוסיפה: "יש קטעים שיש פלירט וזה נחמד, אבל הרבה פעמים זה בקטע של 'אני צד אותך, אני האריה ואת העכבר', זה מין רעיון כזה של שיחור לטרף ורואים את זה בעיניים שלהם. זה לא נחמד, זה אפילו מפחיד – וזה אמנם לא ייחודי למקום הזה, אבל זה קורה בין גברים ישראלים לנשים אמריקאיות בתכיפות גדולה יותר".

דבי אומרת גם שהיא מרגישה אחרת כשהיא יוצאת עם חברים ישראלים, ושהתחושה היא שגברים ישראלים מתייחסים אליה אחרת כשהם לא מכירים אותה כאמריקאית. את התחושה שנשים זרות הן טרף היא ממחישה עם סיפור שחוותה על בשרה: "היה דייט מדהים, מדהים ממש. הכרנו בשכונה בפלורנטין, דיברנו, היה חיבור טוב, אבל אני לא רציתי סקס באותו ערב ואמרתי שאני לא רוצה לחזור איתו הביתה. ביקשתי שנתראה ביום אחר כי היה ממש כיף ומיד ראיתי בעיניים שלו שהוא מתהפך. הוא סינן לעברי 'את רצינית?', צחק והלך. זה היה מגעיל, מה הוא חושב שאני?".

אימהות דומיננטיות

אי אפשר לבטל את סך כל החוויות המתוארות בכתבה, שבוודאי מצטרפות לחוויות של נשים אחרות, בטענה שיש כאן הכללה. ברור שאין "גבר ישראלי" אחד, אך העובדה היא שנשים רבות – זרות במקרה הזה – מרגישות מותקפות ומנוצלות. אבל יש להן גם אבחנות בנוגע למקור ההתנהגויות האלה. "הם מצ'ואים ולכן הם צריכים בחורה יותר חמודה, כמו אימא כזו", מנתחת לורי, וג'ואנה מוסיפה מקרה מבחן שמוכר לרבים מאתנו: "חברה שלי חיה עם שני ישראלים מעל גיל 30 שמעולם לא עשו כביסה ולא השתמשו בתנור. אני חושבת שהם מחפשים מישהי שתטפל בהם. בארצות הברית, ברגע שאתה מגיע לקולג' אתה אחראי לעצמך, אבל כאן יש אנשים שחיים עם אימא שלהם עד החתונה או עד שהם עוברים לגור עם החברה שלהם".

אם יש דמות דומיננטית שחוזרת בהרבה מהסיפורים על גברים ישראלים, זו ללא ספק האימא הישראלית. "יצאתי עם בחור ובפגישה הרביעית הוא לקח אותי לבית שלו", אומרת ג'ואנה. "שכבנו. התעוררנו, אימא שלו הכינה שקשוקה ושאלה שאלות. הייתי כל כך נבוכה. זה היה כאילו היא מצפה לפגוש את הבחורה שהבן שלה שוכב איתה". גרטרוד מחזקת את התזה: "הם מפונקים מדי ושמעתי את זה גם מבחורות אחרות. הם לוקחים דברים כמובן מאליו ומצפים ממך להתנהג כאילו את אימא שלהם, וגם לדעה של האימהות יש משקל, הן לא יתפשרו על בחורה שהן לא אוהבות".

לרבקה יש סיפורים שממחישים את האבסורד, כגון אימא שנכנסה לחדר של הבן שלה והתחילה לנקות בזמן שהיא שכבה איתו במיטה, וסיפור של חברה שלה, "שהגיעה עם מישהו הביתה ואז אימא שלו אמרה שהיא לא מוכנה שהיא תיכנס אליה הביתה כי היא רוצה שיחזור לחברה שלו לשעבר. 'קח 40 ש"ח ותזמין לה מונית', היא אמרה – וכך היה".

ד"ר ירון שוורץ, חוקר גבריות ורכז תחום המגדר בתיכון הרטמן בנים בירושלים, חושב שהיחס לנשים זרות הוא תוצאה של חברה מיליטריסטית. "בארץ אין ספק שכל גבר שהיה בקרבי מרגיש עמדת כוח אדירה", הוא אומר. "הוא רואה אישה שלא הייתה בצבא, לא יודעת את השפה ומאוד לא מוגנת – ולפעמים זה מנוצל לרעה". פרופ' הרצוג בטוחה שהסיפורים העולים בכתבה הם השלכה של מבני הכוח בחברה הישראלית: "יש פה מציאות מובנית של אי שוויון בכל חלקי החברה ובכל התחומים, בצבא, בחיי הדת. זאת חברה שוביניסטית, ודאי שיש מיני גוונים אבל בהכללה היא שוביניסטית. אפשר לראות את זה בטוקבקים מתועבים של שנאת נשים גם מצד נשים. זו חברה שמכורה לפורנוגרפיה בצורה חולנית, לא כי יש בה חופש אלא כי יש בה דיכוי של נשים".