לפעמים באמת נוצץ רגע של אמת: זמרת שבאה לשיר, וזהו

רגע אחד נדיר שהזכיר בשביל מה התכנסנו. כרמל זורע, "הכוכב הבא" (צילום מסך: קשת 12)
רגע אחד נדיר שהזכיר בשביל מה התכנסנו. כרמל זורע, "הכוכב הבא" (צילום מסך: קשת 12)

"הכוכב הבא" ממשיכה לייצר רעש וצלצולים שמשכיחים שבסופו של דבר, הפוקוס אמור להיות בכלל על המוזיקאים. אתם יודעים, אלו שמתוכם אמור לצאת "הכוכב הבא" \\ הריקאפ שחיכיתם לו נגד המניירות של ההפקה

27 ביוני 2021

פיצחתי את זה! אחרי עשר תוכניות ושלושה אודישנים בהפתעה, סוף סוף הבנתי מה פשר הבחירה המוזרה לדחוף מתיחות שנדחו מסרטי יהודה ברקן עוד באייטיז לתוך ריאליטי שירה: לארגן עבודה לכל יוצאי יורם לוינשטיין שלא יודעים לשיר. זוהי מטרה נעלה. המשיכו כך. אלא אם זה לא המקרה, וסתם מדובר בבזבוז זמן טלוויזיוני, מעצבי תפאורה, עוזרי הפקה, מאפרות וכן, גם יוצאי יורם לוינשטיין. בכנות, הדבר הזה עייף אותי יותר מהריב המדומיין בין שירי ונינט. ומבדר אפילו פחות. 

ריב מדומיין? אל תפריעו לנו לנמנם בבקשה. "הכוכב הבא" (צילום מסך: קשת 12)
ריב מדומיין? אל תפריעו לנו לנמנם בבקשה. "הכוכב הבא" (צילום מסך: קשת 12)

מילא אם המתיחות היו אשכרה טובות ולא מבוססות על הריאקשנים של אנשי האולפן. מה אני אגיד, איזו טלוויזיה מפעימה זה לראות את בן אל בוהה בחדר מלא חקיינים שלו, את קרן מצחקקת מול שיעור זומבה או את אסי נקרע מצחוק למראה רותם סלע באיפור. ועזבו, אפילו לי אין כח להיכנס לפרשיית תלתלגייט. אני לא סובל את הביטוי הגלגלצי הקלישאתי של "שמח באולפן, עצוב בבית", אבל מה אני אגיד, עצוב לי. בחיי שאני חושד שהאודישן עם נפילות החשמל היה גם הוא מפוברק.

מפוברק או לא מפוברק? לא יודעים ולא אכפת לנו. "הכוכב הבא" (צילום מסך: קשת 12)
מפוברק או לא מפוברק? לא יודעים ולא אכפת לנו. "הכוכב הבא" (צילום מסך: קשת 12)

חוץ מהחניכיים של בן אל, יש דבר נוסף שנחשף במהלך המתיחות האלו, וזה עד כמה העונה הזו מזיעה ממאמץ להשאיר את כל הצופים שבאו עבור האירוויזיון ונשארו עם המליון. זה לא רק המתיחות, אלא גם משחקים מטופשים, שולחן שופטים מוגזם ביותר, ריאיונות מקדימים שמרגישים כמו הפעלה של מדריכים צופים ואפילו ההסתרה של מרגי בתור "השופט הסודי" שגבלה בפלגיאט מ"הזמר במסיכה". רעש וצלצולים שמשכיח שבסופו של דבר, הפוקוס אמור להיות בכלל על המוזיקאים. אתם יודעים, אלו שמתוכם אמור לצאת "הכוכב הבא". בפעם האחרונה שבדקתי, בלוח המשדרים עדיין לא משובצת התוכנית "אסי ורותם מציגים: השופטים נפלו על הראש".

אולי תפסיקו לטרחן לנו עם מתיחות ושיגועים, ואז לא נזפזפ? "הכוכב הבא" (צילום מסך: קשת 12)
אולי תפסיקו לטרחן לנו עם מתיחות ושיגועים, ואז לא נזפזפ? "הכוכב הבא" (צילום מסך: קשת 12)

למעשה, האקטים של "הכוכב הבא" עומדים בסתירה מסוימת למסרים המוזיקלים עליהם הם בנויים. הזמרים הצעירים אכן נדרשים להביא קצת כיף לאולפן, אבל איך אפשר להגיד לזמרת שהיא מוגזמת מדי או צריכה להפחית במניירות כשלפני רגע גרמתם ליוצר הנפלא אסף אמדורסקי לשפוט בתחפושת דודו זר. אתם רוצים לגרום למתחרים לקחת את עצמם ברצינות, מדברים על אמת בשירה והעברת רגש מבלי להגזים? תתחילו בלא לסחוט עד תום יציאה מהארון של מתמודד או, לכל הפחות, לכבד מספיק את הזמרים בשיפוט נטול פיאות ותחפושות. עזבו, אני אסתפק בלהשתיק את המיקרופון של אסי ורותם בזמן ביצועים.

לא צחקנו כשאמרנו "אסף אמדורסקי בתחפושת דודו זר". "הכוכב הבא" (צילום מסך: קשת 12)
לא צחקנו כשאמרנו "אסף אמדורסקי בתחפושת דודו זר". "הכוכב הבא" (צילום מסך: קשת 12)

ובכלל, בואו נדבר רגע על עניין המניירות. זו בעיה של הרבה זמרים מתחילים, ובמיוחד זמרי "הכוכב הבא" ששרים בסגנון מסוים, אבל קשה שלא לראות איך גם הפורמט עצמו דורש מהזמרים לייצר מניירות מסוג אחר. המתחרים מעודדים, בין אם באופן מובהק ובין אם ברמיזה, לייצר תנועה במהלך השיר, איזו עליה רגשית שמגיעה לשיא בדיוק עם עליית המסך. זה בולט במיוחד בשפה של השופטים. "התחלת מלמטה" או "התפוצצת" או "נפתחת", כאילו כל מתמודד הוא זרע שרק חיכה לאור הזרקורים כדי לפרוח. בחלק מהמקרים זה נכון, אבל במקרים אחרים זה מייצר את אותו הפורמט המוזיקלי: תתחילו לאט ואז תגבירו, ואם השיר לא עולה גם המסך ינעל במקומו.

זאת אולי הגזמה. אבל אולי זאת לא הגזמה? "הכוכב הבא" (צילום מסך: קשת 12)
זאת אולי הגזמה. אבל אולי זאת לא הגזמה? "הכוכב הבא" (צילום מסך: קשת 12)

כשסוף סוף מוותרים על המניירות בכוכב הבא והלחץ לבדר בכוכב הבא, מדי פעם, מגיעים רגעים כמו כרמל זורע, מתמודדת שלא עברו 20 שניות מרגע שפתחה את פיה ועד שאמדורסקי הכריז שמבחינתו "יש זוכה לעונה". אמדורסקי, שלא כהרגלו, קצת הגזים, אבל לא בכדי האוזניים שלו נדלקו והבהבו באדום (אצלו זה נחשב לסימן טוב). זה היה רגע מלא בקלאס, במיוחד בעונה כה חסרת פאסון, שהזכיר למה בכל זאת שווה לצלוח את כל הזיופים של רותם סלע – כי לפעמים באמת נוצץ רגע של אמת, מבלי להזיע ממאמץ, מבלי להרעיד את הקול בדרמטיות, מבלי לעלות לעוצמות שאמורות להרים את המסך במו כוחן. זמרת שבאה לשיר, וזהו.