רגע לפני הגמר: יש לנו אחלה עונה ויש לנו שני פייבוריטים
איכשהו, למרות שולחן שופטים מופרך שהלך והתבלגן לאורך העונה עד שאפילו אסף אמדורסקי נשבר ואולי גם בגלל אובדן האירוויזיון, יצאה מ"הכוכב הבא" עונה מתוקתקת עם רביעיית גמר מאוד ראויה. על מחציתה הימרנו מהרגע הראשון
זה הרגיש ממש מהר, לא? שלושה חודשים, שני פרקים בשבוע, הדחה כמעט בכל ערב מאז האודישנים. באופן מפתיע והפוך לחלוטין לשולחן השופטים המתנפח, הישורת האחרונה של העונה הזו תוקתקה כמעט לשלמות. נכון, שלב האודישנים הראשוני היה מתיש עד בלתי אפשרי, אבל בערך מאמצע העונה, מרגע שהחלו להכניס מועמדים לנבחרת, העונה עלתה על דרך הישר והיתה תחרות שירה בשיאה – מתח, דרמה, דמעות במידה ובעיקר הרבה ביצועים טובים.
מעבר לכך, ארבעת המתמודדים שהגיע לגמר (שיתקיים ביום רביעי הקרוב, 1.9) ראויים לו לחלוטין. שניים מהם, מתן לוי ושי המבר, סימנתי בתור מועמדים ודאים לגמר עוד בהופעתם הראשונה (מוזמנים לחטט בהיסטוריית הריקאפ) בעוד השניים האחרים, ואלרי חמאתי ותמיר גרינברג, התפתחו לאורך העונה לשני מבצעים יוצאי דופן במיוחד. זה מוזר, אני כמעט מחכה לראות את הביצועים על הבמה מול הקהל של הלייב פארק, אפילו סקרן לדעת במה יבחרו המתמודדים.
העדות לבחירה הנכונה מצויה אצל המתמודדים שעזבו בשלב האחרון: סהר טוויטו, אנאל משה, תמר עזרן ודורין הירבי. היחידה מבינהם שמרגישה כמו מתמודדת שהיתה חייבת להשתתף בגמר היא הירבי, שהודחה רגע לפניו רק כי הוצבה מול תמיר ושי הטיטאנים. שאר המודחים הם זמרים נחמדים, אבל לא הגיעו לקו הסיום בצדק, כי ברור שהקול של טוויטו, למשל, לא יכול לעמוד מול השואו של גרינברג. המבר, לעומת זאת, בהחלט עשויה.
למעשה, קשה מאוד להעריך מי יצא כאן מנצח, בעיקר כי הגמר יערב לראשונה את הצבעות הצופים. ולא רק במהלכו, אלא הצבעות שמצטברות כבר מעכשיו. אם כך לא הכל תלוי רק בביצוע הגמר של כל מתמודד – למרות שאין ספק שזה עדיין רכיב משפיע – אלא גם בדרך שצברו מראשית התוכנית. תמיר אסף ביצועים מכוננים רבים לאורך העונה, שי המבר הצליחה להפוך למאמי העונתית עם הישג חסר תקדים של ביצוע שלושה שירים מקוריים, ואלרי שובת לב ואוזן עם ערבוב התרבויות שהיא מציגה ולוי, טוב אני מודה שאני לא חושב שהקול המוזהב שלו יספיק לניצחון.
ישנו משתנה אחד נוסף שקשה מאוד לחזות העונה, וזה שולחן השופטים המופרע. אני מודה, אין לי מושג מה לעזאזל קרה שם, אבל ככל שהעונה התקדמה, כך השולחן צבר בלאגן. כלומר, ראיתם איך נראה אמדורסקי בשני פרקי חצי הגמר? שברתם אותו, אני לא מאמין שבאמת שברתם אותו. זה לא מתבטא רק בלבוש של באונסר מהניינטיז, אלא גם בחדות השיפוט שנפרמה מעט, ואולי נדבקה בבלגן השיפוט של שאר השולחן.
על פניו, מדובר בתוצאה של חוסר פוקוס מצד קברניטי התוכנית, אלו שצירפו את נינט (שהתגלתה לאט לאט כשופטת טובה שנעלמת בתוך הרעש), העמיסו 7 שופטים, זרקו לתערובת שופטים-אורחים מיותרים ובאופן כללי שכחו שלצד הבידור, השופטים צריכים גם לשפוט. האיזון הקדוש על השולחן הופר, מה שהוביל ליותר מדי סמול טוק מביך בין שירי ונינט ופחות מדי צחוקים בין סטטיק ואמדורסקי (למרות שאני מחבב את חיקוי ההולוגרמה של פרס). אבל זה כבר חומר לחשיבה לעונה הבאה, כי העונה הזו נארזת, איכשהו, לגמר מעניין.
נסו לדמיין את הגמר אם הכוכב הבא עדיין היתה מתמקדת ביצירת כוכב לאירוויזיון. לוי והמבר כנראה שלא היו מגיעים לשלב הזה, גרינברג היה נאלץ ללבוש צמוד ולשיר אבבא וחמאתי, ובכן, עדיין היתה משלבת בין עברית לערבית אבל איכשהו זה היה מרגיש נצלני. מזלם שהעבירו את העול הזה לאקס פקטור, בראייה לאחור זה בהחלט שיפר את העונה.
בשלבים המוקדמים טענתי שאנשי הכוכב הבא עדיין לא יודעים איך לבנות את עצמם מחדש ללא האירוויזיון, אבל אני חייב להודות ואף לאכול את הכובע שאין לי – בסופו של דבר אנשי הכוכב הבא עשו את הטוב ביותר עם מה שהיה להם, ולמרות בזבוז זמן בחצי הראשון, יצאו מהצד השני עם מה שנראה שהולך להיות גמר ראוי לשמו. נתראה שוב אחריו.