אקשן: 12 סרטים שלא כדאי לפספס בפסטיבל הקולנוע בירושלים

דרמת פשע חברתית שלא רואים כמותה הרבה. אוברי פלזה ב"אמילי הפושעת" (צילום: יחסי ציבור)
דרמת פשע חברתית שלא רואים כמותה הרבה. אוברי פלזה ב"אמילי הפושעת" (צילום: יחסי ציבור)

דרמת מהגרים קשוחה (ומלחיצה) של האחים דארדן הענקיים, סאטירה חברתית חריפה משוודיה, הצצה לראשית ימי הקולנוע וגם התרפקות על הוליווד של פעם עם המיוזקלס הכי קלאסיים שיש, "שיר אשיר בגשם" ו"הקוסם מארץ עוץ" ועוד סרטי חובה

14 ביולי 2022

פסטיבל הקולנוע ירושלים שיחל בשבוע הבא משתבח בתכנית נהדרת שכוללת רבים מזוכי הפסטיבלים האירופאים הגדולים לצד סרטי ביכורים של יוצרים מבטיחים, סרטים ישראלים חדשים (לכו לראות את "קריוקי" עם ששון גבאי בתפקיד מזהיר), וקלאסיקות זוהרות לצד סרטים למיטיבי לכת. כרגיל, אנחנו כאן כדי לעזור לכם להחליט מה כדאי לראות.

טורי ולוקיטה

אחרי שני סרטים קצת פחות מהותיים, האחים דארדן חוזרים בשיא כוחם, בסרט שזיכה אותם בפרס מיוחד מטעם חבר השופטים של פסטיבל קאן. גיבוריהם הפעם הם ילד ונערה מאפריקה שהגיעו לבלגיה בחיפוש אחר חיים נסבלים. הם מתחזים לאחים כדי שלוקיטה תוכל לקבל מסמכי שהייה, וגם משום שאין להם אף אחד אחר בעולם. יחדיו הם מתפרנסים מעבודות שליחות – של פיצה ושל סמים – ואת המעט שהיא מרוויחה לוקיטה שולחת לאמה באפריקה. אבל יש אנשים אחרים שרוצים את כל מה שאפשר לקחת ממנה, וכשהשניים מופרדים זה מזה הסרט הופך לדרמת מתח מהפכת קרביים. אין כמו המיומנות של האחים הבלגים בשזירת תכנים חברתיים והומניסטיים לתוך נרטיב מהודק ומותח. חוויית הצפייה בסרט כה עזה, שלפעמים קשה לנשום. ושני השחקנים הצעירים והנהדרים חודרים ללב.   

שישי, 22.7, 21:30, סינמטק 3; שבת, 30.7, 21:30, סינמטק 1

>> אלו הם הסרטים הישראליים שישתתפו בפסטיבל ירושלים
>> רוצים סרטי איכות אבל גדול עליכם לצאת מהבית? זו הרשימה בשבילכם

משחק + לא רצוני

סרט הפתיחה של הפסטיבל יהיה "משולש העצבות" של רובן אוסטלונד שקטף את דקל הזהב בפסטיבל קאן האחרון. בהזדמנות זו הפסטיבל מציע רטרוספקטיבה של חמשת סרטיו הקודמים של הבמאי השבדי המצוין הזה, שגם יכבד את הפסטיבל בנוכחותו. לצד "כוח עליון" ו"הריבוע" המוכרים לצופים בארץ, יוקרנו גם "לא רצוני" (2008) ו"משחק" (2011) המשובחים. אוסטלונד מאבחן תבניות והתנהגויות חברתיות בתרבות העכשווית, ומתבונן במושאי המחקר שלו כמו מדען במעבדה. הסגנון החזותי תורם לגישה הזו – שוטים ארוכים ממצלמה סטאטית שכמו מציצה על הדמויות מרחוק, ואינה מצטרפת אליהן. סיפוריו נפרשים על פני תקופה קצרה – כמה שעות או ימים ספורים – והמסקנות תמיד פתוחות לפרשנויות ולא יורדות בקלות בגרון. והכל מתובל בהומור חד. "לא רצוני" הוא סרט אנתולוגיה המגולל חמישה סיפורים קצרים. הזכור שבהם מציע הדגמה מוחצת של פסיכולוגיה קבוצתית בכיתה ובחדר המורים בבית ספר. "משחק" עוקב אחר חבורה של ילדים שחורים שפונים אל ילדים לבנים בקניון, מאשימים אותם שגנבו טלפון ודורשים אותו בחזרה. המעמד החברתי/כלכלי של הדמויות, גורם הגזע ותסמונת סטוקהולם משתלבים יחדיו בדרמה פרובוקטיבית שנונה על ניצול רגשות האשם של החברה הלבנה.

"משחק": שני 25.7, 13:30, סינמטק 2. "לא רצוני" שלישי, 26.7, 16:30, סינמטק 4

מרגניות

"הסרט מוקדש לכל מי שסיבת כעסם היחידה היא זוטות שנרמסו". ההצהרה החתרנית הזו מסיימת את סרטה של ורה חיטילובה מ-1966, שדורג במקום השישי ברשימת הסרטים הטובים ביותר שביימו נשים בסקר מקיף שערך ה-BBC לפני שלוש שנים. "מרגניות", משיאי "הגל הצ'כי החדש" של שנות השישים, מספר על שתי עלמות שיוצאות לארוחות ערב דשנות על חשבונם של חרמנים זקנים, מפתות אותם ואז מנפנפות אותם. בצ'כוסלובקיה הקומוניסטית התנהגותן של שתי החברות נתפסה כשערורייתית במיוחד, והצנזורה תיארה את הסרט כ"מופקר". המרדנות המגדרית עדיין תקפה, אך הסיפור הוא מרכיב כמעט משני בסרט, שניחן בסגנון אוונגרדי עתיר אנרגיה חיננית. מונטאז'ים מהירים של דימויים סמליים, מעברים תדירים מצבעוניות עשירה לשחור לבן – אחרי זמן מה הסגנון הפרוע הזה עשוי להיות קצת מעייף, אבל כל פריים בסרט מרהיב עין, והסיום הוא חגיגה של אנרכיזם. הפסטיבל מקרין עותק חדש ומשוחזר של פרץ האנרגיה היצירתית הזה ומציע הזדמנות להשלים חור בהשכלה הקולנועית.

שני, 25.7, 21:30, סינמטק 3; רביעי, 27.7, 23:00 , סינמטק 2

רומי: אשה חופשייה

חייה הסוערים והטרגיים של רומי שניידר, מי שהיתה אחת הכוכבות הגדולות של הקולנוע האירופאי עד מותה בגיל 43, מתוארים בסרטה התיעודי היפה של לוסי קארייס. בת לשחקני קולנוע נאצים שנולדה באוסטריה רגע לפני פרוץ המלחמה, היא הפכה לכוכבת בגיל 15 וזוהתה בעולם עם התפקיד שגילמה בשלושה סרטים כסיסי קיסרית אוסטריה. שניידר חמקה מהנטל הזה הישר אל זרועותיו של אלן דלון, שהתגלה כבן זוג לא מאוד מוצלח, והמשיכה לקריירה מפוארת בקולנוע הצרפתי, שם עבדה עם כמה מגדולי הבמאים של שנות השישים והשבעים. שלל קטעי ארכיון נהדרים וקריינות מעמיקה מציגים אותה כאישה שנאבקה על אומנותה ועל עצמאותה, ולא פעם נהגה בניגוד לציפיות המגדריות. היא למשל מימנה את גירושיו של הבמאי הגרמני הארי מאיין מאשתו הראשונה, כדי שהיא תוכל להפוך לאשתו השנייה. זאת ביוגרפיה נוגעת ללב ומאירת עיניים של אחת הנשים היפות בתבל. חבל רק שהפסטיבל לא ניצל את ההזדמנות להקרין את "סיסי", גם משום שבתחרות הבינלאומית מוקרן "קורסאז'" המעניין של מארי קרויצר, המגולל את סיפורה של אותה קיסרית, הפעם בגילומה של ויקי קרייפס.

שבת, 23.7, 18:15, סינמטק 4; רביעי, 27.7, 19:00, סינמטק 4

הכנר במסע להוליווד

במקביל להעלאתו של המחזמר "כנר על הגג" בהיכל התרבות, הפסטיבל מציג סרט תיעודי על הפקתו של הסרט על פי המחזמר מ-1971, ההוא עם חיים טופול בתפקיד טוביה החלבן. זה מין סרט מאחורי הקלעים, עם תוספת של מבט רטרוספקטיבי בהשתתפות רבים מהמעורבים ביצירה. בין הדוברים: המעבד המוזיקלי ג'ון וויליאמס, ששש שנים אחרי כן הלחין את "מלחמת הכוכבים"; הבמאי הלא יהודי עם השם היהודי נורמן ג'ואיסון (שהפך מאז ליהודי של כבוד); השחקנית רוזלינד האריס שהיתה המחליפה של בט מידלר על הבמה אך עקפה אותה בדרך למסך; וגם טופול שנבחר לתפקיד משום שג'ואיסון חשב שזירו מוסטל – שגילם את התפקיד בברודוויי – מציע גרסה אמריקאית מדי של הדמות. צילומים מהסט ביוגוסלביה והסברים מרתקים על האתגרים המיוחדים של הבאת המחזמר האהוב למסך הופכים את סרטו של דניאל ריים לצפייה מהנה מאוד. ג'ף גולדבלום מקריין.

ראשון, 24.7, 19:15, סינמטק 2; שני, 25.7, 18:30, סינמטק 2 (שתי ההקרנות במעמד הבמאי). חמישי, 28.7, 18:00, יס פלאנט 8

אמילי הפושעת

סרטו הראשון של ג'ון פאטון פורד קיבל ביקורות מצוינות בארה"ב. המבקרים קצת הגזימו, אבל הסרט שווה צפייה בעיקר בשל הופעתה המעולה של אוברי פלזה שגם הפיקה את הסרט, ונמנעת כאן מהשטיקים המוכרים שלה. היא מגלמת את אמילי שנמחצת תחת העול הכבד של החזרת ההלוואה שלקחה כדי לממן את לימודיה באוניברסיטה – תופעה שאיתה מתמודדים המוני אמריקאים. בשל תיק במשטרה היא מתקשה למצוא עבודה קבועה, ולכן היא מתפרנסת בקושי מעבודות שליחות עד שמישהו נותן לה מספר טלפון ואומר שתוכל להרוויח מאתיים דולר בקלות. המספר מוביל אותה אל רשת של הונאות אשראי וסחר במוצרים גנובים, והיא מגלה שהיא טובה בזה. הסרט מתפתח לדרמת פשע אפקטיבית עם רובד דק של אמירה חברתית, שגיבורתו שבה ומפתיעה אותנו. באחת הסצנות היותר חדות בסרט היא מגיעה לראיון עבודה עם ג'ינה גרשון ומקבלת זפטה נוספת משוק העבודה האמריקאי, שבנוי על מערכות של ניצול. דרך אגב, את הגנב הלבנוני חליל מגלם יונתן אביגדורי יליד ישראל.

שישי, 22.7, 23:00, סינמטק 1; שני, 25.7, 13:45, לב סמדר; שבת, 30.7, 13:30, סינמטק 1

העמק

עמק מוניומנט בגבול שבין יוטה לאריזונה הוא אחד מאתרי הטבע המרהיבים ביותר בארה"ב. תצורות החול הייחודיות שלו מייצרות רושם שהן פוסלו על ידי אלוהים, ומעמדו מיתולוגי יותר מכל אתר אמריקאי אחר, פרט לפסל החירות. ג'ון פורד צילם שם את כל המערבונים הגדולים שלו, ובעקבותיו הגיעו שלל במאי סרטים ("היו זמנים במערב", "פורסט גאמפ", "סרט לגו") ופרסומות אחרים. סרטו של אלכסנדר פיליפ הוא מסה קולנועית מעניינת, המאתרת ומנתחת את שלל ייצוגיו של העמק בתרבות האמריקאית, מצליבה בין סרטים שונים, ומעניקה מקום נרחב גם לנקודת המבט של האינדיאנים שהמקום נגזל מהם. בין השאר הסרט מראה שהעמק מופיע על הפוסטר של "תלמה ולואיז" כדי לסמן את חדירתן של הגיבורות לטריטוריה הגברית המיתולוגית, אף שבסרט עצמו הן אינן מגיעות לשם (וגם לא לגראנד קניון, שם לכאורה מתרחשת סצנת הסיום). לא כל האבחנות משכנעות באותה מידה, אבל הסרט ללא ספק יעשה להם חשק לנסוע לבקר שם (הייתי, ממליצה בחום).

התחנה האחרונה של תלמה ולואיז. מתוך "העמק"
התחנה האחרונה של תלמה ולואיז. מתוך "העמק"

שלישי, 26.7, 21:00, סינמטק 4; שבת, 30.7, 18:00, סינמטק 4

אגם פלקון

שתי משפחות מעבירות את הקיץ בבית על שפת אגם בקוויבק. בסטיאן בן ה-14 מתאהב בקלואי בת ה-16. נדמה שיש להם חיבור טוב, והם חווים יחדיו חוויות שהן מעבר למה שמקובל בידידות, אלא שהיא נושאת עיניה אל אמריקאי חתיך בן 19. הסרט מוצג מנקודת מבטו של בסטיאן המבולבל, שמתקשה למצוא את מקומו בין הילדים הקטנים לגדולים. זה סרט עדין ויפה על אהבה ראשונה, ששורה עליו אווירה של אימה – בתנועות המצלמה, במוזיקה המבשרת רעות. אולי כי התבגרות אכן נחווית לפעמים כסוג של סרט אימה. סרטה הראשון כבמאית של השחקנית הקנדית שרלוט לה-בון מבוסס על הרומן הגרפי "אחות" מאת בסטיאן ויווה, והוא חומק מהקלישאות האופייניות לז'אנר באמצעות קשב אמיתי לדמויות. 

שישי, 22.7, 20:00, סינמטק 2; שני, 25.7, 11:30, לב סמדר; רביעי, 27.7, 16:30, לב סמדר

לחשוף את מייברידג'

הצלם אדוארד מייברידג' ידוע כראשון שהצליח אי אז ב-1879 לייצר אשליה של תמונות נעות המבוססת על עקרון רציפות הראיה. זה התחיל מהתערבות על השאלה אם כשסוס דוהר יש רגע שבו ארבע רגליו מנותקות מהקרקע. עוד לפני כן הוא נודע כצלם נוף שצילם את עצמו יושב על קצה צוק בפארק יוסמיטי, וכמי שרצח את המאהב של אשתו הצעירה והצליח לצאת זכאי. סרטו התיעודי של מארק שייפר מציע דיוקן מקיף ומרתק של האיש בעל האישיות הבעייתית משהו, ושל תרומתו המהותית לעולם הצילום והאומנות, שהיא הרבה יותר רחבה מכפי שאפשר לחשוב. אחד הדוברים בסרט הוא גארי אולדמן, המוצג כ"שחקן ואספן" ומספק לסרט אנקדוטות ציוריות ואבחנות חדות. ב-2013 התפרסם שאולדמן מתכוון לביים ביוגרפיה קולנועית של מייברידג' ומקווה לגייס את רייף פיינס ובנדיקט קמברבץ'. בינתיים זה לא קרה, אבל נקודת המבט של אולדמן מעוררת תקווה שהפרויקט יקרום עור וגידים. 

שלישי, 26.7, 13:30, סינמטק 2; שישי, 29.7, 12:45, סינמטק 4

שיר אשיר בגשם + הקוסם מארץ עוץ

הפסטיבל מחזיר למסך הגדול שניים מגדולי המיוזיקלס של כל הזמנים בעותקים חדשים דנדשים. שניהם הופקו ב-MGM בימי הזוהר של האולפן, ומציצים אל מאחורי הקלעים של יצירת פנטזיה קולנועית. "שיר אשיר בגשם" מ-1952 מתרחש בהוליווד של 1927, השנה שבה הסרטים החלו לדבר, ומספר על ההתמודדות של האולפן והשחקנים עם המעבר לקול. ג'ין קלי רוקד בגשם, דונלד אוקונור רוקד על הקירות, דבי ריינולדס מקסימה וג'ין הייגן גונבת את ההצגה בהופעה קומית דגולה כשחקנית עם מוח קטן ואגו גדול. ב"הקוסם מארץ עוץ" מ-1939 הילדה דורותי (ג'ודי גרלנד המופלאה) חולמת על ארץ קסומה, אך מרגע שהיא מגיעה לשם היא רק רוצה לחזור הביתה. לכן היא מבקשת את עזרתו של קוסם שמתגלה כסתם אמן אשליות המתחבא מאחורי וילון (כמו לינה למונט ב"שיר אשיר בגשם"). עם זאת ששני הסרטים חושפים את המניפולציה, הם מאששים את הפנטזיה ההוליוודית באמצעות שירים וריקודים נפלאים, צבעוניות עשירה וכוכבים גדולים מהחיים. שני הסרטים משתבחים בעלילות חכמות ובהומור נהדר (ברט לאהר אדיר בתפקיד האריה הפחדן). צפייה מומלצת לכל המשפחה.

"שיר אשיר בגשם": שישי, 22.7, 10:30, סינמטק 3; ראשון, 24.7, 20:00, משאיות הקולנוע – גן העצמאות; רביעי, 27.7, 18:00, יס פלאנט 8
"הקוסם מארץ עוץ": שלישי, 26.7, 10:15, סינמטק 1; שבת, 30.7, 10:00, סינמטק 3

פסטיבל הקולנוע ירושלים 21.7 – 31.7. לאתר הפסטיבל: https://jff.org.il/he