בתים של תרבות וקרואסון אחד מושלם. זאת העיר של אלעד סמורזיק

אלעד סמורזיק ( צילום: ג'ניפר אביסרה)
אלעד סמורזיק ( צילום: ג'ניפר אביסרה)

"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: אלעד סמורזיק, המנהל אמנותי של פסטיבל הקולנוע בירושלים שייפתח השבוע בפעם ה-40, לוקח אותנו למסע עירוני תרבותי ולחנות בשינקין שאחראית על היסטריית הפאוץ' של הפסטיבל (השנה יש גם בנדנה)

>> אלעד סמורזיק הוא המנהל האמנותי של פסטיבל הקולנוע בירושלים. הפסטיבל יתקיים השנה בפעם ה-40 בין התאריכים 23-13 ביולי, וייפתח בהקרנת בכורה חגיגית של "גולדה" – סרטו של זוכה האוסקר גיא נתיב, בכיכובה של זוכת האוסקר הלן מירן. כל הפרטים והתוכניה המלאה כאן

1. בית חנה הרבי 

כשאני לא בסינמטק ירושלים או בנסיעות עבודה, רוב הסיכויים שאני בסניף החדש של בית חנה ברחוב הרבי מבכרך. המתחם היפהפה שנפתח לפני כשנה בפלורנטין, ממוקם בבניין באוהאוס עם ארבע קומות ויש בו פחות או יותר הכל – מסעדה מעולה, אימוני כושר עם מאמנות מושלמות (לא יכול שלא לציין את טל יהלומי), חללי עבודה, תערוכות אמנות מתחלפות וגם את אחד הגגות הכי יפים בעיר. את המסלול מהבית שלי ברחוב הקונגרס לעבר בית חנה אני עושה כמעט כל יום, וגם אם עבדתי קשה בסטודיו אני תמיד יוצא משם מלא באנרגיה. הרבי מבכרך 6

איפה שכל אחד מכיר את שמך. בית חנה רבי (צילום: רוני אזולייק)
איפה שכל אחד מכיר את שמך. בית חנה רבי (צילום: רוני אזולייק)

>> העיר שלי: מאות המלצות על מקומות שתל אביבים אוהבים במיוחד
>> העיר של ענת לב אדלר: אפשר שכולם יהיו רותי ברודו? יופי
>> העיר של ניר ברגמן: מגיע כל שבת לקפלן. כמה שצריך

2. Belle&Sue 

רחוב שינקין הוא לא מהחביבים עלי בעיר, אבל אם אני כבר עובר שם אז אין סיכוי שאני לא נכנס לבל וסו וקונה משהו. השנה תהיה הפעם הרביעית שפסטיבל הקולנוע משתף פעולה עם מותג האופנה ביצירת קולקציית מרצ'נדייז שעליה עובדים ענבל בוסיבה, האשה שמאחורי בל וסו, יחד עם המעצב הגרפי שלנו מתן שליטא. הפאוץ' של הפסטיבל הפך להיסטריה כבר לפני ארבע שנים ומאז רשימות ההמתנה לדגם החדש הולכות ומתארכות משנה לשנה. הפעם לכבוד חגיגות ה 40 של הפסטיבל אנחנו משיקים גם בנדנה יפהפיה. שינקין 41

3. עמיתה

כל מי שמכיר אותי יודע שאני מנסה לשמור על אורח חיים בריא, אבל אני לא מסוגל לעבור בצד המערבי של רחוב סלמה מבלי להיכנס לעמיתה ולהתנחם בפחמימות ריקות. המאפייה של מיכל בוטון ואנה שפירו, שנפתחה לפני שנתיים וחצי בלב אזור מפויח של מוסכים, מציעה איכות ויצירתיות בלתי מתפשרות שקשה למצוא בארץ, למרות שאנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו מעצמה קולינרית. מדובר בחלל קטן ויפה שבקצה שלו אפשר להציץ אל חלל האפייה הגדול והמרשים. והכל שם טעים באופן קיצוני. סלמה 10

מון דייה, אין לתאר כמה שזה טוב. קרואסון רוזמרין, עמיתה (צילום: שי ויינברג)
מון דייה, אין לתאר כמה שזה טוב. קרואסון רוזמרין, עמיתה (צילום: שי ויינברג)

4. קולנוע לב

זה לא סוד שכמעט ולא נותרו בתי קולנוע בעיר תל אביב. לצד הסינמטק וקולנוע רב חן האהוב בכיכר דיזנגוף, מתחם הקולנוע המשמעותי ביותר בעיר הוא קולנוע לב בדיזנגוף סנטר. לרוב יוצא לי לבקר שם דווקא בשעות הבוקר המוקדמות, במסגרת הקרנות סגורות של סרטים שאנחנו שוקלים לשלב בפסטיבל. אני תמיד מקווה שזה יהיה בלב 1, שהוא האולם האהוב עלי. אחרי ההקרנות אני לרוב מטפס במעלית אל הקומה ה-14 של מגדל המשרדים כדי לקשקש עם החברים מקולנוע לב. הנוף המרהיב של תל אביב הנשקף מחלונות המשרד מרגש אותי כל פעם מחדש. דיזנגוף 50   

אהוב ליבנו. קולנוע לב (צילום: יחסי ציבור)
אהוב ליבנו. קולנוע לב (צילום: יחסי ציבור)

5. מרכז סוזן דלל

בתקופה שבה עבדתי בעיתון "הארץ" וסיקרתי את תחום המחול הייתי מגיע לסוזן דלל כמעט כל יום, או ליתר דיוק כל ערב. אני מכיר כל פינה במתחם היפהפה הזה, מהחצרות המושלמות ועד לאולמות המופעים וחללי החזרות. מרכז סוזן דלל הוא גם הבית של להקת המחול בת שבע, שהיא בעיני אחת הפסגות של התרבות הישראלית לדורותיה. מנכ"לית בת שבע, דינה אלדור (שאגב הפיקה את פסטיבל הקולנוע הראשון בירושלים ב-1984), הזמינה אותי לפני מספר שנים להיות חבר במועצה הציבורית של הלהקה, ואני מאוד שמח להיות מעורב באופן רשמי בפעילותה. יחיאלי 5

פסגת התרבות הישראלית. רחבת סוזן דלל (צילום: מקס דמיטרייב)
פסגת התרבות הישראלית. רחבת סוזן דלל (צילום: מקס דמיטרייב)