סטייק חזיר בפיתה ועטי פיילוט אדומים. העיר של יובל מנדלסון

המורה שלכם לאזרחות רעה. וטובה. יובל מנדלסון (צילום: גאיה ס. טלטל)
המורה שלכם לאזרחות רעה. וטובה. יובל מנדלסון (צילום: גאיה ס. טלטל)

"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: יובל מנדלסון (שייגעצ, יובל מנדלסון והמסע לפולין, ומורה לאזרחות), עם אלבום חדש ותערוכה חדשה בדרך, תמיד יבחר את הבר בו מפנקים אותך בצ'ייסרים. לפחות אם אתה יובל מנדלסון

1. מי ומי

הסטייק בפיתה הכי טוב בעיר הוא עדיין צוואר לבן במי ומי, השיפודיה הוותיקה הסמוכה למפגש הסטייק (ולא רואה אותה ממטר). אני אוהב לשבת שם על הבר, להסתכל בספורט בטלוויזיה התלויה (בלי שיש לי מושג קלוש במה אני מסתכל) ולנשנש זיתים וחמוצים בזמן שהנתח נחרך על הגריל. אפשר גם בשולחן עם הילדים אבל למי יש כוח אליהם? לקינוח יש בוואריה, כמו בכל שיפודיה שמכבדת את עצמה ואת לקוחותיה.
מנחם בגין 35

סטייק לבן בפיתה, "מי ומי" (צילום: מתוך עמוד הוולט של "מי ומי")
סטייק לבן בפיתה, "מי ומי" (צילום: מתוך עמוד הוולט של "מי ומי")

2. דורון ספרים

אני אוהב את הריח שיש לכלי כתיבה וציוד משרדי. לדורון ספרים, הסמוך לביתי, אני מגיע כדי לרחרח, להדפיס כל מיני כשהמדפסת שלי נתקעת או לשלוח מייל כשהאינטרנט נופל (ארור תהיה יועז הנדל, אתה והסיבים האופטיים שלך) והכי חשוב – כדי להצטייד בעטי פיילוט אדומים עובי V5, איתם אני בודק מבחנים. הפיילוט האדומה למורה היא האיזמל למנתח. לפעמים גם אהרן שבתאי מגיע וקונה מחברות, וזה אומר שבראש יש לו שיר וזה דבר טוב.
אבן גבירול 147

3. לילי רוז

בירה עם חברים אני שותה כמעט באופן בלעדי רק בלילי רוז. את ימי השתיה הכבדה השארתי מאחורי בפרילנד באלנבי ובטקסידרמי ברחוב הרכבת (וגם שאריות של הכבד שלי). ללילי רוז אני מגיע ברגל, בכפכפים, ותמיד יש מוסיקה טובה ויש מקום ומפנקים בצ'ייסרים (לפחות אם אתה יובל מנדלסון, ואני במקרה כן). אני אוהב גם את הבר בפנים שמונה בדיוק ארבעה מושבים. פחות זה יותר, כולם יודעים.
אבן גבירול 148
הלילי רוז, און אייר שוב מה שנקרא (מתוך עמוד הפייסבוק של לילי רוז)
הלילי רוז, און אייר שוב מה שנקרא (מתוך עמוד הפייסבוק של לילי רוז)

4. שואו רום

את הקפה של הבוקר אני שותה בשואו רום בפנקס עם מרים החשמונאית. אם יש בית ספר אני לוקח טו גו ואם לא אני יושב וקורא ישראל היום כדי להתחבר לעם. אני אוהב גם לקרוא את עמוד הרכילות של ידיעות, מאותה סיבה. יש שם עוגיית שוקולד צ'יפ חלומית, עוגיית חמאת בוטנים מלאכית, ובליל כל הקדושים (שזה בערך עכשיו) יש ליין של דונאטס עם עטלפים מסוכרים וגרזנים ממרציפן. יאמי!
פנקס 3
טריק או טריט? וואלה טריט. שואורום בייקהאוס (צילום: תמוז רחמן)
טריק או טריט? וואלה טריט. שואורום בייקהאוס (צילום: תמוז רחמן)

5. שיט סירות פדלים בירקון

כמי שחתום על "חתולים על סירת פדלים", קומדיית האימה הרומנטית הראשונה בישראל, רשימה זו לא תהיה שלמה מבלי להזכיר בה את שיט סירות הפדלים בנהר הירקון. כשירות לציבור אבהיר שהעמדה על דרך נמיר נטושה, אבל זאת שבאבן גבירול חיה ושוקקת. אפשר לקחת שם דייט, או להרוג שעה עם הילדים, ואפילו די בזול (בבבילון בנמל תוציאו כפול). מבלים שם גם חרדים וערבים וזה תמיד נותן לי תקווה להקמת קואליציה של שמאל-חרדים-ערבים. אולי יום אחד.

יובל מנדלסון והמסע לפולין ישיקו את האלבום החדש שלהם, "המסע נמשך", בלבונטין 7, 10.11 (חמישי) 20:00. במקום תוצג גם תערוכת ציורים של מנדלסון, המציגה את הפושעים הנאצים הכי שנואים עליו בסיטואציות אבסורדיות