קפה בפלורנטין וסט צילומים נטוש. זאת העיר של ניב פרידמן

>> ניב פרידמן, בוגר בצלאל והקופר יוניון בניו יורק ואמן רב תחומי מציג בימים אלו בתערוכה "העיר הכחולה" במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, לרגל 25 שנה להיווסדו. "העיר הכחולה" הוא הפרק החותם את הספר 'הרפתקאות חמור שכולו תכלת' שכתב גוטמן ב-1942, סיפור האירוני שמעורר מחשבה על עיר, ארץ, אוטופיה, דיסטופיה והחיים עצמם. פרטים נוספים על התערוכה כאן

תערוכת "העיר הכחולה" במוזיאון נחום גוטמן (צילום: ליאת אלבלינג)

1. קפה בוקר

אני אוהב לשבת בקפה בוקר בפלורנטין, לקרוא ספר או להקשיב לפודקאסט עם קפה (קולד ברו) וסנדוויץ'. למרות שהתחרות בין בתי הקפה ברחוב צמודה, בעיניי המוצרים שלהם הכי טובים וגם המחיר יחסית משתלם. יש להם סנדוויצ'ים מעניינים ומיוחדים וגם אווירה כיפית וביתית. נחמד שאפשר להזמין ואז לשבת עם הקפה במתחם קטן וחמוד עם ספסלים וצילייה, צמוד לבית הקפה. תמיד יש אקשן בפינה הזאת של פלורנטין, וכבר משעות הבוקר המוקדמות ניתן לראות נחילים של תיירים בסיורי גרפיטי, אנשים שישנים על הספסלים מאתמול והמון המון כלבים. אברבנאל 29

2. תא תרבות המחוגה

בפלורנטין יש מרכז קטן לאמנים ואמניות שמתרחשים בו אירועי אמנות, ואפשר גם לבוא ולשבת לעבוד בו עם הלפטופ. אני השתתפתי שם ברזידנסי של הדפסות במכונת ריזוגרף ומאז אני בא לשם באופן קבוע. חלק מהזמן שבו גרתי בעיר לא היה לי סטודיו, וזה כיף שיש מקום שאפשר לבוא לעבוד בו בחברה טובה. המחוגה 13

3. שביל האופניים ברחוב הרצל

אנשים שמכירים אותי אולי יופתעו לשמוע, כי אני בן אדם מעופף, אבל אני רוכב אופניים די זהיר. עד שנפתח שביל האופניים בהרצל (היום זה מרגיש שהוא היה שם מאז ומעולם), הייתי אשכרה יורד מהאופניים בסוף רחוב פלורנטין והולך איתם ברגל רבע שעה עד שהייתי מגיע לאוטוסטרדת האופניים ברוטשילד וממשיך לנסוע. אני זוכר את היום שבו פתחו את המקטע האחרון וכמה התרגשתי שאני יכול לנסוע בביטחון באופניים מהבית שלי בפלורנטין כמעט לכל מקום בעיר. 

היינו כחולמות. שביל האופניים ברחוב הרצל (צילום: רועי חבני)

4. יוגה בבריכת החורף בפארק ראש ציפור

בבריכת החורף בפארק ראש ציפור יש דק שצופה לאגמון החורף ומוסתר בצמחים שגדלו פרא, מקום ממש קסום. בסופי שבוע הייתי הולך לשם לשיעורי יוגה שהעביר מורה מטעם השגרירות ההודית בישראל. לא הייתי בהודו אבל כן תרגלתי הרבה יוגה עם מורים בארץ, והיה מעניין לראות את הגישה השונה ואת מפגש התרבויות והשפות. כל כמה חודשים השגרירות מביאה מורים חדשים ועכשיו יש שם מורה ממש מקסימה ואני ממליץ למי שמתעניין לבדוק לגבי השיעורים שהם מעבירים.

5. מתחם חצרות יפו

כשהייתי ילד השתתפתי בפרסומת לבנק שהעלילה שלה התרחשה כביכול בעיר באירופה. הפרסומת צולמה במתחם חצרות יפו ואני זוכר שהגעתי לשם ומאוד התרשמתי – הם בנו מזרקה והחליפו את השלט של מקדונלדס בשלט של מאפייה שכונתית בשביל הצילומים. אני מאוד אוהב אדריכלות ויוצא לי לעבור שם בדרך מפלורנטין ליפו די הרבה ולהסתכל על המתחם ועל הפרטים הרבים שבו. בשבילי הוא תמיד ירגיש כמו סט צילומים נטוש של עיר אירופאית. זה בניין שהוא הכלאה בין אדריכלות נובורישית מוזנחת לבין אדריכלות שמעניקה תשומת לב והתייחסות רגישה למאפיינים המיוחדים של הבניה היפואית.

מתחם חצרות יפו (צילום: שאולה הייטנר/פיקוויקי ישראל)