ספי ציזלינג הוא חצוצרן, מלחין ומפיק, אחד הקולות הבולטים בסצנת הג׳אז המקומית ומוזיקאי שניגן בערך עם כל אמן שאתם אוהבים, מהדג נחש ועד לאלון עדר ובטח באלבום של אמא שלכם גם, אם היא צריכה חצוצרן אש. ב-28.10 הוא ישתתף בפסטיבל "יפו Sync", שיפתח כבר מחר (14.10) בגן הפסגה ומחבר בין קולנוע אילם למוזיקה חיה, תחת השמיים ביפו העתיקה ולא פחות חשוב – בחינם. ציזלינג, למשל, יצור פסקול חי לסרט "נכשלתי, אבל…" של יאסוז'ירו אוקו, קומדיה מ-1930 על סטודנטים בטוקיו, יחד עם רביעיית ג'אז שיחיו את הסאונד לנגד אוזניכם. רק תגיעו ב-21:00 לגן הפסגה, ופתחו אוזניים.

>> חומוס עם דודו גבע ז"ל והגשמת פנטזיה יצירתית. העיר של ענת ספרן
>> אירוח של מאהל בדואי וקריוקי שאולי יהפוך לכת. העיר של אמיר עדאקי
>> רנסנס לחיי הלילה של פעם ופשטות מבורכת. העיר של תומי פרל

1. שוק הפשפשים וגן הפסגה ביפו

יפו הייתה התחנה הראשונה שלי בתור מוזיקאי בן 20 פלוס העיר הגדולה. יפו זרועה באינספור מקומות אהובים עליי – המסעדות הבולגריות, מדרון יפו שאני זוכר אותו בימי פסולת הבניין שלו, וגן הפסגה שלדעתי הצנועה הוא מהמקומות היפים בעולם להופעות, ובכלל – המיקום, הזווית לים, ההיסטוריה – הכל התאחד בגן הפסגה לכדי שלמות.

חייתי 12 שנים ביפו ותמיד אני מתרגש ומתמלא בזיכרונות כשאני הולך ברחובות האלו, במיוחד בצפון יפו בואכה שוק הפשפשים, שבו הייתי מבלה 3-4 בקרים בשבוע. בתור אוהב וינטג' ואספן, ללכת בבוקר עם ההבטחה שאולי היום אמצא אוצר זאת חוויה שלא אשכח, ואכן לאורך השנים מצאתי אינספור אוצרות, תקליטים, כלי נגינה, רהיטים ומה לא. עד היום, תמיד כשיש לי בוקר פנוי ואני באזור, אני הולך להגיד היי למוכרים אהובים ולחפש אוצרות.

2. אבו חסן (הסניף בשבטי ישראל)

אני גדלתי בקיבוץ, והגילוי של חומוסיות באופן כללי הגיע לחיי כשעברתי לתל אביב, ובאופן ספציפי אבו חסן. חותם היום בקלות לפתוח כל בוקר בחיי עם חומוס מסבחה בסניף האהוב עליי במערכת השמש. הפליאה בביס הראשון היא חוויה שאני חווה בכל פעם שמתמזל מזלי לאכול שם או להזמין כשאין ברירה.
שבטי ישראל 14, יפו

3. בארבי

הבארבי תמיד היה ותמיד יהיה המקום האהוב עליי בעולם להופיע בו. גדלתי בבארבי בתור מוזיקאי בעיר הזאת. אני מופיע בבארבי מגיל 17, בתור חצוצרן צעיר בלהקת פאנקנשטיין, עוד בימי סלמה 40. לאורך השנים בקיבוץ גלויות, ועכשיו בנמל יפו, אני מעריך שהופעתי שם עם מאות אמנים ומנחש שעברתי את ה-250 הופעות בקלות – ועוד היד נטויה. אני תמיד הכי מתרגש בעולם להופיע בבארבי, וכמות הרגעים המרגשים/מוטרפים/בלתי נשכחים שצברתי שם יחיו בלבי תמיד. אני אוהב את כל משפחת מזרחי היקרה, ולאורך השנים זכיתי להכיר את כל בני המשפחה. תמיד מתרגש שאני רואה תאריך בבארבי ביומן – הבארבי הוא בית.
נמל יפו 1, תל אביב

4. מסעדת האחים בועז

בעיני, מסעדת 8 כוכבי מישלן. אוכל שמבריא, אוכל שמנחם, אוכל שהוא תמיד מושלם. בכל ימות השנה, אני תמיד אומר כן למרק תימני לא משנה מה. אוכל של תקווה בשכונה של תקווה.
אצ"ל 47, תל אביב

5. חבשוש

כשהרכבתי את הרשימה הזו חשבתי על מקומות בהם אני מתרגש כשאני נכנס. בחנות התבלינים האייקונית אני מתרגש בכל פעם שאני נכנס לחלל הקטן והעשיר בריחות, טעמים ובצבעים שממלאים כל פינה במדפים העמוסים לעייפה. וכמובן שתמיד יחס מדהים ותמיד בסבלנות ובכל מה שטוב בבני אדם. אי יקר של שפיות ואיכות.

מקום לא אהוב בעיר

קריית הממשלה תמיד כשהייתי שם שילמתי כסף , והרבה.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אשתי לילה מועלם, אוצרת כבר כמה שנים סדרה של מפגשים שנקראת Jazz heads, שבה אספנ.ית ו/או מוזיקאי.ת מדברים על דמות מוזיקלית אייקונית – יצא לי להעביר את המפגש האחרון שהיה על נינה סימון. החוויה של לקרוא עליה, להשמיע אותה ולספר על הכל לקהל שבא ללמוד ולהכיר אדם בצורה יותר מעמיקה, ומה גרם לך להתאהב בגוף היצירה שלו, זו חוויה של עומק והקשבה שנהיית נדירה ויקרה בעידן בו אנחנו חיים. התרגשתי עד עמקי נשמתי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אני יכול לומר שהיו הרבה סדרות וסרטים שנתנו לי רגעים יפים של בידור והסחת דעת רצויה וחשובה בתקופה האחרונה, אבל הפעם האחרונה שטולטלתי מיצירה בכל רמות הקיום הייתה כנראה בתקופת הקורונה והספר היה "אלה תולדות" של אלזה מורנטה. אין מילים. רוצו לקרוא.

למה אתם מחכים? רוצו לקרוא! (עטיפת הספר)

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל ארגון שמקדם שוויון אזרחי ליושבי ויושבות הארץ באשר הם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
ברק כהן – הקול הצלול והחשוב ביותר בדורנו.

מה יהיה?
קטונתי, בכל רגע נתון יש את כל הספקטרום בקיום האנושי – יופי וכאב קושי ותקווה. כך היה וכך יהיה.

• העיר שלי
• ספי ציזלינג
• יפו
• אבו חסן
• בארבי