קריאת השכמה: תעשיית המזון מן החי מסכנת את המשך קיומנו

אנו, בני האדם, נוטים לראות את המציאות מנקודת מבטנו האישית. זו מובילה אותנו להוציא דברים מהקשרם, במיוחד כאשר מצטרפת לנקודת מבטנו האישית הרצון להשביח, לייעל ולנצל את האינטליגנציה שקיבלנו ביום בריאתנו. לאורך ההיסטוריה התארגנו בני האדם במדינות, לאומים, אמונות, דתות, חברות ותאגידים שאינם רואים אלא את מטרתם בלבד, וכך, מבלי משים, יצרנו מציאות שהיום אנו מבינים שהיא מכלה את עולמנו וקיומנו הפיזי והרוחני כאחד.

לאמונתי, התנועה הטבעונית מייצגת את מה שכל אחד ואחת מרגישים בתוכם פנימה. את מה שהנפש שלנו מבקשת. את מה שהמצפון שלנו צועק. את מה שהגוף שלנו כבר עייף מלנסות ולהכיל בתוכו את מה שיכול וצריך לאחד אותנו. הרי אהבת בעלי החיים, דאגה לשלומם והרצון לשים סוף לסבלם הוא רעיון חוצה מדינות, לאומים, דתות ומעמדות, זהו רעיון שמעבר לפוליטיקה ולכן כל גווניה של החברה בכל מדינה ותרבות יכולים להתחבר אליה. מי אלו שבחרו להקדיש כל כך הרבה על מנת ליצור שינוי בחייהם למען האחר? מי אלו שבחרו לשרת את זכויותיהם של אלו שלעולם לא יוכלו להודות להם?

למעשה הם זה אנחנו, כולנו, מפני שמיום לידתנו אנו שואפים לשלום, אחווה והרמוניה ומחפשים כל דרך להוציא את האלימות מחיינו. אבל הרגלים ומסורות של שנים ניתקו את הקשר וההשפעה שיש לנו על כדור הארץ והסביבה בכלל – והסבל של בעלי החיים בפרט. בעיני חודש הטבעונות הבינלאומי, השנה בפרט, מסמל גל התעוררות וקריאת השכמה של מיליוני אנשים ברחבי העולם בכלל ומאות אלפים בישראל. זוהי תנועה צומחת בהובלת דור המילניאל, שבוחנים את המציאות מחוץ לעצמם תחילה; גל של יחידים שנותנים מעצמם למען זכויותיהם של אלו שלעולם לא יוכלו להודות להם; תנועת התעוררות שמבינה ומפנימה כי אנו בני האנוש, רק אחד מן המינים שחיים ומתקיימים על כדור הארץ.

חוות החופש (צילום: ספיר לוסטיגמן)

אז כן, חודש הטבעונות הבינלאומי מרגש אותי. לא רק בגלל העלאת המודעות לזכויות בעלי החיים וכדור הארץ, אלא כי הוא מפגיש אותנו בני האדם עם היסוד הטבעי שלנו של חמלה ואהבה, ללא הבדל, מין, דת, או לאום. התגובות השכיחות של 'אוכלי כל' בסעודה עם טבעונים כגון "צר לי עליך" – מתבררות כפחות רלוונטיות: בסקר שנעשה בארה"ב נמצא כי טבעונים מאושרים יותר. האושר הזה בעיני מורכב גם מעצם היותו של הטבעוני מנהיג עצמי, שבוחר ומקבל החלטות על פני ההרגלים, ויותר מזה, העובדה שאנו בני האנוש זה מה שאנחנו מכניסים לגופנו, וכאשר אנו מכניסים לגופנו בעלי חיים שחוו פחד, כאב, חולי ואימה מיום לידתם ועד שחיטתם; אשר הופכים לחלק מתאי גופנו – איננו יכולים להיות רגועים, שלווים ובטח שלא בריאים או נוכחים ברגע.

אנו מקבלים תזכורות על אופי הבחירות השגויות שלנו אם במחקרים על משבר האקלים ובתחלואות ואם במחלות מתרחבות שמקורם במזון שאנו צורכים. נדמה כי השנה חודש נובמבר בו מציינים את יום הטבעונות הוא בעל משמעות דרמטית יותר מכל שנה, מנהיגי העולם התכנסו בגלזגו לדון במשבר האקלים שמהווה איום על המשך קיומנו, בני האדם וכוכב הלכת שלנו, עלינו לפעול ולשנות הרגלים, לא בעתיד אלא עכשיו. המחיר הסביבתי הכבד של המזונות מבעלי חיים שאנו אוכלים (בשר, חלב, ביצים) הוא בלתי נתפס. תעשיית המזון מן החי גורמת לזיהום אוויר, לחיסול בתי גידול טבעיים, להכחדה מואצת של מינים ולפגיעה במקורות מים, היא מסכנת את המשך קיומנו והיא לגמרי בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו.

כאדם אופטימי, אני מאמינה שעוד לא מאוחר, הרי כל אחד מאתנו משפיע, בדרך כזו או אחרת. אדם ממוצע אוכל כ-4,000 בעלי חיים בחייו ולכן החלטה אישית של כל אחד מאתנו משמעותית ועושה שינוי. בעשור האחרון הצטרפו מיליונים לתנועה הזו ואין לי ספק כי האנושות כולה תגיע לשם או בהבנה מודעת או ככורח המציאות.

בימים אלו אנו בחוות החופש יצאנו למסע ׳ביס של שלום׳ – כולנו יחד למען בעלי החיים. במסע הזה נעבור ברחבי הארץ ונחלק טעימה של אוכל טבעוני טעים ושמח, נקרא לשים את עצמנו בצד, ליהנות מביס של שלום – להתאגד כולנו יחד למען בעלי החיים, ועל הדרך ננהיג את עצמנו לקראת עולם שמאפשר את המשך קיומנו. הרי כבר נאמר על ידי ג'ימי הנדריקס: "כשכוח האהבה יגבר על האהבה לכוח, העולם ידע שלום".
הכותבת היא מייסדת חוות החופש – חווה חינוכית שמהווה מקלט לבעלי חיים שניצלו מתעשיית המזון במושב עולש