חנוך לוין, עכשיו יותר מתמיד: 7 סיבות מדוע אסור לגעת בטקסט פוליטי

1. ״עזוב, לעשות עכשיו לעשות משהו פוליטי זאת התאבדות״

חברים, משפחה, נהגי מונית, בערך כל מי שסיפרתי לו על הפרויקט רמז לי בעדינות שהרעיון הזה, להלחין ולבצע מחדש את השירים הסאטיריים של לוין, הוא בסך הכל רעיון די גרוע. הטקסטים של לוין הם כל כך חריפים שגם היום הם לא עוברים חלק. בכלל, כנראה שנושאים כמו מלחמה, כיבוש, דת ושכול לא נמצאים בוויישליסט של אף עורך פלייליסט, וגם כנראה מתכון די בטוח לצרות. וצרות בהחלט הגיעו.

2. ״בשביל מה לך? זה לא מה שהולך היום״

לא קל להוציא שירים. החלטתי שאם וכש-אשחרר משהו חדש, אני רוצה להרגיש הצדקה לקיומו בעולם. וככה נולד הרעיון למילה שלי!- שלוקח טקסטים של לוין מלפני 50 שנה לימינו אנו. בגיל 8 הספרים שלו קראו לי מהמדף. אהבתי את הכריכה עם האביר, נדלקתי על השפה המיוחדת וגם אימצתי לי את ההומור הציני ואת ראיית העולם שלו.

3. ״אל תדבר אז מילים גבוהות/ ואל תניד בראשך אבי״

זה כאילו מישהו ניסח בשבילי את כל מה שמתבקבק בתוכי בזמן טקסי הזיכרון בבית ספר. אז קראתי הרבה, הלכתי להצגות והלחנתי שירים. ואז לכמה שנים שמתי הכל בצד, נסעתי לברלין והשתקעתי בעולם המוזיקה הקלאסית.

4. ״עוד מעט יהיה לכם רע מאד/ ומילה שלי זו מילה״

לפני שלוש שנים, אחרי שנה קרה במיוחד, הייתי זקוק בדחיפות לקיץ תל אביבי חם ולוהט. בסוף חודש יולי ישבתי בחדרון בדירה ביונה הנביא עם פסנתר והמזגן שלא עובד. מהמדף האביר על הכריכה קרא לי שוב- "קח אותי אבנר". באותו היום נפלתי על השיר 'הבטחה'. התחלתי לשחק קצת עם המילים על הפסנתר, כשבראש כל הזמן הדהד לי ציטוט אחר של לוין: ״זה כמו לאכול איטריות מחוממות״. המשפט שהיה אומר כששאלו אותו על העלאה מחדש של הסאטירות שלו. אבל כילד שגדל על מנה חמה, אני די אוהב אטריות מחוממות.

5. ״מה שמעניין את הישראלים זה רק בס וסילסולים״

כולם מסביבי היו מיואשים מהמצב, מהשחיתות ומביבי אבל בשירים ברדיו זה לא הורגש ולי זה נהיה חשוב לדבר על זה. בטקסטים של לוין, למרות שעברו חמישה עשורים מאז שנכתבו,  היתה האמירה הזאת שחיפשתי. רק נשאר למצוא את הדרך. התחלתי לשחק יותר עם הטקסטים: לדמיין דווקא  סאונד פופי קצת כמו סטטיק ובן אל, ניסיתי לדמיין את זה בראפ או את נתניהו מדקלם ״מילה שלי זו מילה״ בשיר.

6. ״עכשיו לכולם יש רק קורונה בראש״

שאול בסר ואני התחלנו לעבוד יחד קצת לפני הקורונה. שאול הוא מפיק מבריק ורגיש שיודע למצוא את התדר הנכון לכל שיר, גם מהבידוד בבית. התחלנו לחפש את הטוויסט המוזיקלי שלנו ואת המבצע הנכון לכל שיר, מבצעים עם אישיות, וכשעוד ועוד אמנים התחילו לבצע שירים שהותאמו להם זה הפך להיות מאוד מעניין. עם שאנן סטריט ״הבטחה״ קיבל טוויסט בלקני, ב״בלדה על כיבוש הכותל המערבי״ הצטרפו אל יוסי צברי ילדים במין סיפור ילדים טים-ברטוני, השיר של ליליאן ברטו ומוני מושונוב שהתחיל כשיר ערש, עבר בגוספל והסתיים באוהדי בית״ר ששרים ״שישרף לכם הכפר״.

7. ״מה אתה צריך את הצרות האלה?״

בדרך עברנו לא מעט. הקורונה לא עזרה, אבל היו גם צרות אחרות: ביטולים ואיומים שונים ומשונים, זמרים שנבהלו פתאום מהתוכן ה״פוליטי מדי״, קליפ קריקטורות שהורד מהרשת ועוד. כנראה שגם היום הטקסטים של לוין חריפים מספיק בשביל לעשות צרות. ובכל זאת, המון אמנים הלכו על זה והקליטו הקלטות מדהימות.

אבנר גייגר. צילום: יונס בראנדאו

באולפן קיבלנו צמרמורות מהביצועים – אלמה שדה-מושונוב ואחיה מיכאל, סגול 59, יוסי, שאנן, ליליאן, מוני, שירן קרני, איתי טיראן. כולם אמנים שלא רק "יודעים לעשות את העבודה" אלא גם מביאים פרשנות משלהם שמרימה את הלחן, וגם את הטקסט גבוה גבוה מעל כל מה שהעזתי לחלום בגיל 8 כשרק לקחתי את הספר הראשון ליד.

החלק הראשון של הפרויקט יצא ובמקביל המציאות הזכירה שיש ממש הצדקה לקיומו. פצצות בקייב כמו פצצות במחוזותינו. בסופו של דבר לוין נשאר רלוונטי.
הכותב הוא מוזיקאי, יוצר האלבום ״מילה שלי!״ – משירי חנוך לוין. מתגורר בברלין. להאזנה לאלבום