מלצרות כושלת, פשע קטן וקייטנה באולפן. 3 אנקדוטות של מוזיקאי
רן גיל (לולה מארש) מוציא אלבום חדש ומשתף אותנו בשלוש אנקדוטות עירוניות שזכורות לו היטב משנותיו הראשונות פה בעיר. ותודה מיוחדת לנשות קפה פועה שגדעו את קריירת המלצרות הלא מוצלחת שלו
1. פלוטו, דרום ת״א
ב-2004 אני וכמה חברים שלמדו איתי במגמת הג׳אז בתיכון תלמה ילין, הקמנו להקה בשם Intense Projection. אחרי כמה חזרות באולפן, הבעלים של פלוטו, גדי, נדלק על המוזיקה שלנו והחליט לקחת אותנו תחת חסותו ולהפיק לנו אלבום. וכך, בין דמדומי התיכון לתחילת הצבא, התרחש נס קטן שהפך להיות אחת התקופות היפות בחיי. במשך שבוע שלם גרנו באולפן. הקלטנו, בישלנו, אכלנו, שתינו, עישנו ובלילה פרשנו מזרונים על הרצפה וישנו שם רק כדי לקום לעוד בוקר של הקלטות וחוזר חלילה.
הלהקה כמובן התפרקה כשהתגייסנו אבל הפלוטו רק המשיך לצמוח – הוא עבר כמה רחובות ליד והיום הוא אולפן ההקלטות הכי גדול, משוכלל ומפואר בארץ. ועדיין, בכל פעם שאני נכנס בשעריו עולים בי געגועים לפלוטו הישן והקטן ולאווירה החד פעמית ששררה בו בקיץ 2004.
2. קפה פועה, שוק הפשפשים ביפו
ב-2008 אחרי שהשתחררתי מהצבא התחלתי לעבוד כמלצר בקפה פועה. מבלי להיות יהיר, אני באמת חושב שהייתי המלצר הכי גרוע בתולדות המקום. מעבר לתקריות לא נעימות כמו לשפוך תה רותח על לקוח, הייתי מקפיד לשכוח באופן עקבי כל מה שביקשו ממני, וטביעת החותם שלי הייתה שולחנות שקיבלו את האוכל שלהם אבל מעולם לא היו ערוכים עם סכו״ם.
אחרי כמה חודשים, פועה, הבעלים של המקום, ושרון, שהייתה אז המנהלת, קראו לי לשיחה. הם אמרו לי שהן נאלצות לפטר אותי ופועה התחילה לבכות. הם אמרו שהן מאוד אוהבות אותי אבל אני פשוט המלצר הכי גרוע שהן ראו בחיים ושאני עוד אבין שהן עושות לי טובה.
אם אתן קוראות את זה – סליחה ותודה. צדקתן כמובן.
3. לוחות המודעות ברחבי העיר
ב-2009 הקמתי הרכב בשם ״רן-מאיה-רן״ והופענו יחד בכל מיני מקומות בעיר. לקראת כל הופעה הייתי מדפיס פוסטרים בבית דפוס, ויוצא בלילה עם חבר או שניים לתלות אותם על לוחות מודעות ברחבי העיר. התחרות על מקום בלוחות האלו הייתה בלתי אפשרית. לפעמים היינו עוברים ליד לוח שעה אחרי שתלינו עליו פוסטר שלנו ומגלים שהוא כבר כוסה על ידי פוסטר אחר. אלו היו קרבות קטנים ומייאשים שסופם תמיד היה ידוע מראש.
יום אחד, אחד מחברי ההרכב כתב לי שהוא עלה על רעיון גאוני ושלא צריך יותר את לוחות המודעות. הוא אמר לי ללכת לנקודה מסוימת בעיר כדי לראות במה מדובר. הגעתי למקום וראיתי שהוא ריסס גרפיטי עם הלוגו של הלהקה. חשכו עיני. באותו רגע היה נדמה לי שזה הסוף שלי ושאוטוטו יבואו לעצור אותי.
התקשרתי לחבר והשבעתי אותו שזה הגרפיטי האחרון. אחר כך הבנתי שזה לא היה היחיד, ושהוא ריסס בהתלהבות עוד כמה בכל העיר. מזל שמאז גם הקירות בעיר הפכו ללוחות מודעות ושכבות חדשות של צבע כבר כיסו מזמן את רן-מאיה-רן.
רן גיל הוציא באחרונה אלבום חדש. מופע ההשקה יערך באוזן ב-23.3 (אורחים: כהן ולולה מארש). לפרטים נוספים ולרכישת כרטיסים
