הוא היה ילד פלא הוליוודי. כשחייו הסתבכו, הוא החליט לצלם אוטוביוגרפיה

אם אתם מדמיינים לפעמים איך נראים חיים של ילד כוכב, קרוב לוודאי שאתם לא מדמיינים שום דבר שדומה לחיים האמיתיים של שיה לה-בף (33). מי שכיכב בילדותו בסדרה של ערוץ דיסני, גדל להיות הכוכב המתוסבך של סרטי "הרובוטריקים" שנעצר לא פעם בשל שכרות והתפרעות. בעת שהייתו במכון גמילה הוא אובחן כסובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית, וישב לכתוב את סיפור חייו כדי לבחון מה שם היה טראומתי. את הטקסט הזה הוא פיתח לתסריט, ואחרי שצפה ב"חוף בומביי", סרטה התיעודי של עלמה הראל (ישראלית באמריקה), הכוכב הרדוף יצר איתה קשר. יחד השניים יצרו את הסרט שגרף פרס מיוחד של חבר השופטים בפסטיבל סנדאנס, והיה לאחד הסרטים המדוברים בפסטיבלים. כרגע הוא מועמד לארבעה פרסי Independent Spirit, המקבילה העצמאית לאוסקר.

העובדה שהסרט לא זכה במועמדויות לגלובוס הזהב שיחקה לטובתו, משום שהציוץ של הראל שבו תקפה את חברי תא הכתבים של הוליווד, ששוב התעלמו מבמאיות ("אלה לא האנשים שלנו והם לא מייצגים אותנו… אנחנו בונים עולם חדש"), זכה לכיסוי נרחב בתקשורת האמריקאית.

שיה לה-בף מגלם את אביו ב"ילד דבש"

העובדה שלה-בף מגלם את אביו מייצרת לפעמים תחושה שזהו תרגיל תרפיה. עם זאת, הוא שחקן כל כך אינטנסיבי ומחונן, שאנחנו מוכנים להצטרף אליו בניסיונו להבין את אביו ואת עצמו

"ילד דבש" (Honey Boy) נע הלוך ושוב בין שתי תקופות בחייו של אוטיס (בן דמותו של לה-בף) – השנים שבהן חי עם אביו האלכוהוליסט חיים ארעיים במה שנראה כמלון דרכים זול לא רחוק מהוליווד, שם הצטלם לסרטים וסדרות טלוויזיה, וזמן אשפוזו במכון גמילה עשר שנים אחרי כן. האם (נטשה ליון) נותרת מחוץ לסיפור, ורק קולה נשמע בטלפון. לה-בף עצמו מגלם את אביו, המכונה בסרט ג'יימס, ואילו אוטיס מגולם על ידי נואה ג'ופ ("מקום שקט") בגיל 12, ולוקאס הדג'ס ("מנצ'סטר ליד הים") בגיל 22.

הסרט נפתח עם דימוי של אוטיס הבוגר תלוי על חבל שמושך אותו לאחור בעקבות פיצוץ בסט של סרט אקשן. התחושה של להיות תלוי על חבל מלווה את הסרט כולו, שמציע חוויית צפייה אינטנסיבית ולא קלה, עם רגעים בודדים של חסד. ג'יימס היה מוקיון ברודיאו לפני שהחל לחיות על חשבון בנו, והוא מוציא עליו את תסכוליו, לפעמים באלימות פיזית. עם זאת, הוא דוחה באגרסיביות כל הצעת עזרה, ומקנא בגבר (קליפטון קולינס ג'וניור) שמונה לשמש לאוטיס "אח גדול" ומציע לו מודל יציב יותר של אבהות.

אוטיס הצעיר מודע לכך שאביו תלוי בו, וזה יוצר חוסר איזון מהותי בין השניים, כי הילד נאלץ להיות הבוגר האחראי. המתחים האלה מתפרצים בבגרותו, כשאוטיס מרשה לעצמו להתפרק ולמרוד נגד כל סמכות – בין אם אלה השוטרים שעוצרים אותו, או הפסיכולוגית (לאורה סן ג'קומו) במכון הגמילה. ידידות עם שותפו לחדר (הקומיקאי ביירון באוורס בהופעה חיננית), המנוסה בדרכי המקום, עוזרת לו להירגע.

העובדה שלה-בף מגלם את אביו מייצרת לפעמים תחושה שזהו תרגיל תרפיה. עם זאת, הוא שחקן כל כך אינטנסיבי ומחונן, שאנחנו מוכנים להצטרף אליו בניסיונו להבין את אביו ואת עצמו. ג'יימס אינו אדם רע, אבל הוא מאוד לא מוכשר בלהיות אבא, וזה בולט דווקא בסצנות שבהן הוא משתדל לתת לבנו שיעורים לחיים. גם ג'ופ מצוין בתפקיד הילד שזקוק לאהבת אביו, ויודע שהוא משלם עבורה. זה סיפור התבגרות יוצא דופן, והצלמת הארגנטינאית נטשה ברייר ("גלוריה בל") הציפה אותו בתאורה חלומית שעוזרת לנו להתמודד עם ההוויה הטראומטית. הסצנות במכון הגמילה פחות ייחודיות, ומשמשות בעיקר כסיפור מסגרת. הדג'ס בן ה-23 מתמחה בגילום צעירים מיוסרים ("ילד מחוק", "בן חזר הביתה"), ואני מאחלת לו איזו קומדיה לגיוון.

ציון: 3.5/5
סרט על: אוטוביוגרפיה של שיה לה-בף, על ילד שחקן שמתמודד עם אב אגרסיבי וגדל להיות צעיר רדוף
ללכת? כן. חוויה אינטנסיבית ונוגעת ללב

Honey Boy בימוי: עלמה הראל. עם שיה לה-בף, לוקאס הדג'ס, נואה גופ, לאורה סן ג'קומו. ארה"ב 2019, 94 דק'