תרגיעו: איך הגיע הדוקו הגנוז על לארי דיוויד ל-VOD של yes?

עכשיו אנחנו יודעים למה הסרט נגנז. לארי דיוויד מתראיין ב"The Larry David Story"
עכשיו אנחנו יודעים למה הסרט נגנז. לארי דיוויד מתראיין ב"The Larry David Story"

לאחר שנגנז בחודש מרץ בצעד חריג רק יומיים לפני השידור, הסרט התיעודי על יוצר "סיינפלד" ו"תרגיע", שעשה שותפו הותיק לארי צ'ארלס (במאי "בוראט") צץ פתאום לבכורה עולמית לא מכוונת ב-VOD של yes. הספקנו לראות אותו (ולהתאכזב) לפני ש-yes הורידו אותו, כנראה לתמיד

21 בדצמבר 2022

בתחילת 2022 אחזה התרגשות במעריצי "סיינפלד" ו"תרגיע" לדורותיהם: לארי דיוויד, המוח הגאוני מאחורי שניים מהסיטקומים הגדולים בתולדות המדיום, עתיד לעמוד במרכזו של דוקומנטרי רשמי מבית HBO. ולא סתם, האיש שמביים את הסרט וערך את הראיון עם דיוויד (שמהווה את עמוד השדרה של הסרט), הוא לא אחר מאשר לארי צ'ארלס – מהכותבים הבכירים של סיינפלד ובמאי קומי מעוטר בפני עצמו, בין היתר של "בוראט". רק שיומיים לפני שידור הסרט בתחילת מרץ HBO הודיעה במפתיע ש"לארי החליט שהוא רוצה לעשות את הדוקו הזה מול קהל חי". הסרט ספק נדחה, ספק נגנז כליל, ואפילו הטריילר שלו הוסר מערוץ היוטיוב הרשמי של HBO. למיטב ידיעתנו, הוא מעולם לא הוקרן לציבור הרחב – עד שאתמול בערב (לכל המאוחר) פתאום מצאנו אותו יושב לו ב-VOD של יס דוקו.

הופעתו קצרת המועד של "The Larry David Story" ב-VOD של יס (הסרט הוסר היום בבוקר המאוחר) הייתה אירוע מפתיע מאוד. הנה הדוקו על לארי דיוויד, שרבים מאוד ציפו לראות ומעולם לא הוקרן לציבור – בגרסה המלאה שלו, עם תקציר, תרגום והכל. רק שלמרבה הצער, הסרט מאכזב למדי: מדובר בראיון מורחב בו דיוויד חולק עם שותפו הותיק צ'ארלס, בסדר כרונולוגי פחות או יותר אנקדוטות מחייו. על פניו, מדובר באירוע, כי לארי דיוויד לא מרבה להתראיין – אבל למרות שראיונות איתו הם נדירים, הוא כן נמצא בעין הציבור מספיק זמן כך שעבור מעריצים כבדים (שמהווים בלאו הכי את קהל היעד של הסרט הזה) מדובר בעיקר בסיפורים מוכרים לעייפה: כבר שמענו על קריירת הסטנדאפ הכושלת שלו, איך הוא ביסס את קריימר על שכן שלו, איך הוא הפך לשותף יצירתי של ג'רי סיינפלד, ואפילו סיפורי הילדות אותם הוא חולק, ברובם המוחץ, סופרו בעבר – והנוכחות של צ'ארלס כמראיין אף מחבלת לעיתים בפאנצ'ים שלהם.

אבל זאת לא הבעיה הגדולה של "הסיפור של לארי דיוויד". יותר חמור הוא ההיעדר המוחלט של עמדה, תזה או אפילו מבנה שיאגד את השיחה הזאת בין שני חברים ותיקים למשהו שמציע ערך מוסף או תובנה כלשהי לתוך נפשו של אחד מגדולי היוצרים של תקופתנו. ועדיין, מי שראה אותו אתמול בערב זכה – ולו בגלל שהוא נכנס למועדון מצומצם מאוד, מאוד.

>> בינתיים, "תרגיע" בדרך לעונה ה-12 שלה, שתעלה מתישהו ב-2023
>> ולארי דיוויד מסתבך בתביעה כל כך מטופשת שהיא מרגישה כמו פרק של "תרגיע", אבל היא אמיתית לגמרי

מה בכל זאת חדש בסרט? דבר אחד חדש ומעניין זו העובדה שלארי דיוויד מתגלה כאדם מאוד לא אתאיסט, כפי שהיה ניתן אולי לשער על סמך הפעמים הרבות בהן הוא התעמת עם נציגי דתות כאלו ואחרות לאורך "תרגיע". אבל מתברר שלארי דיוויד לא זר לאמונה לאלוהים וגם בעל-טבעי: הוא מתאר ביקורים אצל מגדות עתידות וגם אומר שהוא מאמין, בצורה כזו או אחרת, בחיים שאחרי המוות. "זה נותן לי נחמה, ואם זה נכון, אז יופי, ואם זה לא נכון – אני אף פעם לא אדע את זה", הוא אומר. שני הפרטים האלו דווקא שופכים אור מעניין על שני הרגעים העל-טבעיים היחידים שהיו אי פעם ב"תרגיע": דמות של מגדת עתידות בעונה השנייה, שנותנת לשריל (אשתו דאז בסדרה, שמגלמת שריל היינס ומבוססת על אשתו לשעבר של לארי, לוני לנארד) נבואה מדויקת; וגם סצינה בה לארי מת ועולה לגן עדן בסוף העונה החמישית, שם הוא פוגש צמד מלאכים (אותם מגלמים סשה ברון כהן ודאסטין הופמן) – שממהרים להתרגז ממנו ולהשיבו לחיים בכדור הארץ.

דבר מעניין אחר שדיוויד פותח בסרט הוא נושא ממנו הוא נמנע באופן עקבי ברוב המקרים – סיפור הסרט הכושל שעשה אחרי שעזב את הפקת "סיינפלד" ב-1997, "ענבים חמוצים". על הסרט, שנכשל נחרצות בקופות ואצל המבקרים, לארי דיוויד אומר כיום ש"אני לא יודע מה חשבתי לעצמי. זה סרט שלא עובד בכלל". דיוויד מודה שאחרי ההצלחה של "סיינפלד" הוא החל להתייחס לעצמו כאל מי שמבין בכתיבה ובקומדיה, ו"ענבים חמוצים" גרם לו להסתכל על עצמו באופן הרבה יותר ביקורתי.

לפחות רואים איך הוא היה נראה עם שיער. לארי דיוויד ב"The Larry David Story"
לפחות רואים איך הוא היה נראה עם שיער. לארי דיוויד ב"The Larry David Story"

כדי לכסות במעט על העובדה שלא באמת מדובר בדוקו כי אם בראיון ארוך ומחופף, השיחה נקטעת תדיר על ידי אינטרקאטים מסרטים ויצירות שונות שאמורים להעשיר את הטקסט של דיוויד. כשהסינקים הללו מגיעים מ"סיינפלד" ו"תרגיע" זה עוד איכשהו חינני; בשאר הזמן זה פשוט ניג'וס. בקיצור, קצת קשה להאמין שההזדמנות לדוקו רחב יריעה ומקיף על הסיפור הבאמת מרתק של דיוויד התבזבזה על התוצר הזה. אבל הצפייה בו מחזקת דווקא את ההערכה לאיש, שנודע כברומטר שאין בלתו להבדלה בין המצחיק והתפל (טוב, חוץ מאשר ב"ענבים חמוצים"). עכשיו זה הרבה יותר ברור למה הוא גנז את הסרט: זה לא שהוא לא היה מרוצה מאיך שנחשף בו. הוא פשוט לא היה מרוצה מהעבודה שנעשתה.

מחברת yes נמסר בתגובה: "מדובר בטעות אנוש. הסרט ירד אחרי מספר שעות".