מה מזמינים היום: הקבב שהכי הפתיע אותנו שומר על הרמה הגבוהה

מבין כל הטרנדים הקולינריים הרבים של אוכל הרחוב, מעניין לראות שהקבב קצת הוזנח מאחור. הוא עדיין כאן, כמובן, מתחבא בפיתה חלומית של ג'סמינו או לפעמים נזרק לתוך סאלוף, אבל במכלול אין הרבה התעסקות בקבב מעבר לתרגיל הבסיסי שלו. כנראה שככה זה כשיש היצע גדול, אבל האופציה הכי פשוטה היא גם הכי טעימה. ובכל זאת ראוי להיזכר שקבב, רומני או טורקי, הוא אחד מאבני הבניה של האוכל הארצישראלי. וכשהקרייב הנכון מכה, אין שום דבר אחר שתרצו לאכול. וכשהוא מכה בבית, יש רק מקום אחד שצריכים להזמין ממנו. בדקנו.

נשמח לאכול הכל ישר במשיכה אחת, תודה רבה. שיפודי קבב. צילום: שאטרסטוק

בתחילת השנה שעברה ערכנו במערכת טעימה עיוורת של קבבים (קשה להיות אנחנו, ברור), במסגרתה בדקנו שישה קבבים ידועים במשלוח מבלי לדעת מי שלח מה. התוצאות היו חד משמעתיות, וכולנו בחרנו בפה אחד (שעדיין לועס) את הקבב של אבו חילווה. המחיר שלו היה הגבוה מבין השישה, אבל רק בגלל שמסעדת הקצבייה שולחת כמות גדולה של קבבים, וכל קבב שווה את משקלו בזהב. הנה מה שחבר השופטים שלנו כתב עליו: "הטעם היה עילאי, מידת העשייה היתה יותר ממושלמת (האדמדמות העדינה במרכז עדיין עולה לנו בחלומות) ותערובת הבשר הגסה, עמוסה בבצל, תיבול מדויק ובשר באיכות בלתי רגילה. זה היה קבב חלומי, אוורירי, עסיסי וכל מה שאנחנו רוצים כשאנחנו מזמינים קבב". בדקנו לא מזמן שוב, והרמה הגבוהה נשמרה.