מה ראינו בלילה: 5 סדרות וסרט שהחזיקו אותנו ערים השבוע

באות פרוע. "Drag Me To Dinner". צילום: יח"צ
באות פרוע. "Drag Me To Dinner". צילום: יח"צ

הכוכבת שאיבדנו מהר מדי, הסטלן שנכנס לקשר אפלטוני ותכנית המערכונים הכי מופרעת על המסך. כן, שוב עבר עלינו שבוע גדוש ביותר מדי טלוויזיה ועוד הרבה יותר מדי חדשות - ואנחנו כרגיל כאן כדי לסכם, למיין, לסנן ולדאוג שלא יהיה רגע ביום בו לא תוכלו לברוח להסחת דעת

1. המדבר הגבוה

"המדבר הגבוה" עוקבת אחרי פגי (פטרישה ארקט הנהדרת), נרקומית לייט שגרה בדירה קטנה עם אמא שלה בעיירה מדברית בקליפורניה, עד שאמא שלה מתה והיא נאלצה למצוא מטרה חדשה לחייה. והמטרה הזו היא לפתור פשעים בתור חוקרת פרטית, לא שהיא נראית טובה מדי בעבודה הזו. ולא שהאנשים סביבה – למשל האקס המשוחרר והמקסים שלה, דני (מאט דילון), או המעסיק העייף שלה ברוס (בראד גארט מ"כולם אוהבים את ריימונד") – עוזרים לה יותר מדי להסתגל לחיים החדשים.

אנחנו מודים, בלי הכוכבים המצורפים לא היינו מתלהבים יותר מדי ממה שנשמע כמו רעיון חמוד ותו לא, אבל אז גילינו שמחוברים לפרויקט הזה כמה אנשים מוכשרים מאוד מאחורי הקלעים, כך שפתאום נהיה לנו חשק עז לראות את התוצאה. ראשית, הסדרה מופקת על ידי ארקט יחד עם בן סטילר – שהדבר האחרון שעשה באפל TV זה את "ניתוק" המופתית – וגם היוצרות של הסדרה הן כמה נשים בעלות רקורד מכובד מאוד, הכולל את "האחות ג'קי" ו-"גרייס ופרנקי". אפילו בימאי כל סרטי הסדרה הוא חתיכת שם – הבימאי הקומי המוערך ג'יי רואץ', שיצר עם מייק מאיירס את סדרת "אוסטין פאוורס", וגם את הדרמה הפוליטית המעולה "פצצה". בקיצור, ז'אנר אהוב, המון אנשים מוערכים מאחורה ופטרישה אחת בפרונט. נשמע כמו בינג' מצוין.
>> ארבעת הפרקים הראשונים של "High Desert" זמינים באפל TV. פרק חדש מדי יום רביעי

2. ענבל פרלמוטר ז"ל: אם זה נגמר

אחד מהסרטים התיעודיים הטובים של השנים האחרונות, וכנראה שגם אחד מסרטי הדוקו-מוזיקה הישראלים הטובים בכל הזמנים, מביא את סיפורה של הזמרת הסוערת שכבשה את תל אביב בשנות התשעים עם להקת המכשפות ונהרגה לפני 25 שנים בתאונת דרכים כשהיא רק בת 26. סרטן של שרון לוזון ואביגיל שפרבר עושה עבודת איסוף ועריכה מופתית של קטעי וידיאו ואודיו נדירים, כולל חשיפה ראשונה ורגישה של יומניה האישיים וריאיונות מוצלחים עם חברים וקולגות, מקורין אלאל ואסף אמדורסקי ועד רם אוריון וטינקרבל. התוצאה שוברת לב ומעוררת געגוע בלתי נתפס למי שהצליחה בתקופה מאוד קצרה להיכנס לעיר שלמה אל תוך הלב.

הנה מה שכתב לנו תומר קופר, במסגרת המלצות סרטי המוזיקה בדוקאביב: "היו הרבה כתבות וגם סרטי תעודה על חייה ומותה של ענבל פרלמוטר, אבל יש פה הרגשה של פעם ראשונה שהסיפור המלא מוגש כפי שצריך, בקצת פחות משעה וחצי שאין בה מבחינתי דקה מיותרת. גם כאחד שמכיר (או חושב שמכיר) די טוב את הסיפורים על המכשפות ומה שעבר על פרלמוטר, נשאבתי עמוק וגיליתי עוד צדדים חשופים ומדממים ביצירה והכישרון הענק הזה של ענבל. זה שעזב את העולם הרבה יותר מוקדם משהיה צריך. צפייה מומלצת גם לאוהבי פרלמוטר שמכירות/ים את הסיפור וכמובן למי שלא. בעצם חובה למי שלא".
>> הסרט "ענבל פרלמוטר: אם זה נגמר", ב-yes VOD וב-Sting TV

3. אפלטוני

זו שאלת השאלות. קלישאה כל כך גדולה עד שהיא הפכה למם טוויטר. נושא כל כך מושמש בסרטים וסדרות – החל מ"כשהארי פגש את סאלי" ועד "פליישמן בצרות" – עד שקשה לראות מה אפשר, אם בכלל, לחדש עליו. אולי זו הסיבה שאנחנו כל כך סקרנים לראות את הסדרה החדשה של סת רוגן ורוז בירן, "Platonic" ("אפלטוני"). כי המחשבות של "איך הם יצליחו להמציא את הגלגל מחדש?" מתנגשות בתקווה שהם לא היו יוזמים את הפרויקט הזה, הפרויקט הטלוויזיוני השני בסך הכל של רוגן מאז "פריקים וגיקים" (הראשון היה "פאם וטומי"), אם לא היו בטוחים שיש להם משהו חדש להגיד.

העלילה די פשוטה בסך הכל – סילביה (בירן) מגלה שוויל (רוגן), החבר הכי טוב שלה במיל', מתגרש. שזה טוב, כי הקשר ביניהם נותק בגלל שהיא לא סבלה את אישתו. נשמע מוכר? כן, זו באמת גם נקודת המוצא של "פליישמן בצרות". אבל סביר שההומור הדבילי של רוגן יתפוס כיוון שונה מהדרמה-קומית המצוינת ההיא. השניים חוזרים אחד לחיים של השניה, ומנסים לתחזק קשר חברי ללא מתח מיני (האמנם?) במקביל לחיי המשפחה של סילביה, וחיי הרווקות החדשים של רוגן. לא נשקר, בביקורת שפרסמנו השבוע על הסדרה לא התלהבנו יותר מדי, אבל זה בינג' חביב וסת' רוגן מקסים בו. זה מספיק עבורנו.
>> שלושת הפרקים הראשונים של "אפלטוני" עכשיו באפל TV, פרק חדש בכל יום רביעי

4. די, שיגעת

הדבר הראשון שחשבנו כשראינו את שם התכנית "די שיגעת: תכנית המערכונים של טים רובינסון" היה "מי?!". הדבר השני שחשבנו הוא איזה תרגום מוזר זה ל"I Think You Should Leave". אבל אז צפינו בפרק הראשון שלה, ומיד בשני (זה איזה 17 דקות בממוצע), ובלי לשים לב חיסלנו את העונה הראשונה עם כאב בטן לא יאמן. כבר לא שאלנו מי, וכבר לא קראנו לה "דיי שיגעת", אלא פשוט התאהבנו בטרלול והבנו שלא חשוב מה שאנחנו לא מבינים, חשוב מה שאנחנו מבינים שלא. רגע, מה?

ככה מרגישה קצת הצפייה במערכוניו של טים רובינסון (כותב קומי יוצא SNL במקרה ובכל זאת שאלתם). היא מרגישה כמו שבץ מוחי שנועד להביא את הצופה לדיסאוריאנצטיה כל כך עמוקה, עד שלא נותר אלא לצחוק מהאבסורד. ויש המון מזה. בהינף שתי העונות הראשונות שלו, רובינסון הצליח לייצר כמה מערכונים אייקונים בהינף דביליותו – עם ארונות קבורה מתפרקים, סטייקים רטובים, תאונה בחליפת נקניקיה ועוד רגעים מופרעים מדי מכדי לספור (אנחנו עוד נרגעים ממערכון דירת גרפילד). השבוע, אחרי המתנה לא מבוטלת, העונה השלישית נוחתת בנטפליקס. שום עלילה לא תכסה את מה שעומד לקרות כאן, רק רצף רנדומלי לכאורה של סיטואציות ביזאריות-אך-מבריקות שלפעמים חושפות משהו מעניין על בני אדם והאופן בו הם מתקשרים עם סביבתם, ולפעמים סתם מצחיקה בטירוף עם צעקות אינטנסיביות.
>> העונה שלישית של "די שיגעת: תוכנית המערכונים של טים רובינסון" זמינה במלואה בנטפליקס 

5. 4:20

אין מה לעשות, סדרה שקרויה על שם השעה הכי אפופה ביום ונפתחת עם שיר של סייפריס היל היא משהו שכאילו נולד עבור פלורנטין. צמד היוצרים, עידו דרור ודוד דהן, יצרו בעבר את סדרות הילדים "גאליס" ו"אילת" – אבל עכשיו הם מתקדמים ביחד לתוכן מבוגר יותר, גם אם מזווית קצת ילדותית. אבל כזו שאנחנו אוהבים. הם גייסו קאסט ממש מרשים שכולל את עוז זהבי, יובל שרף, אלמה דישי, נווה צור, דולב מסיקה, חנן סביון, אקי אבני, רועי אסף ועוד מלא שחקנים מוכשרים כדי לבנות עולם שנמתח בין השטח החוקי של מריחואנה, לאזור הפלילי של הוויד.

הסדרה עוקבת אחרי אסי וניבי (זהבי ושרף), זוג גרושים והורים לילדה חולת אפילפסיה שילדתם משתתפת בניסיון רפואי שמסתמן שעוזר לה – אתם כבר יכולים לנחש בעזרת איזה צמח – עד שהניסוי נפסק. עכשיו הם צריכים לנסות להשיג את הזן שמונע מילדתם התקפים מסכני חיים, יחד עם צמד דילרים כושלים (מסיקה וצור בצימוד מצוין), ולהתמודד מול חבורת עברניינים וחברות התרופות, שגם רוצים נתח מהעוגה הממסטלת הזו. נשמע שיהיה כיף, בטוח יהיה מעושן. מה לעשות, אנחנו אוהבים סדרות סטלנים.
"4:20", עכשיו ב-HOT VOD וב-NEXT TV

6. Drag Me To Dinner

"Drag Me To Dinner", משחק מילים חמוד על כפל המשמעות של המילה דראג (שהיא גם "לגרור"), היא שילוב בין מלכות דראג לגרסה טיפה יותר מצועצעת של "בואו לאכול איתי". בכל פרק צמד מלכות דראג מקבלות חדר גנרני (בתוך אולפן), אותו הן צריכות להפוך למקום מושלם, צבעוני ומופרע לארוחת קונספט, שאותה הן גם צריכות להכין. מלכות דראג במטבח? עם קוקטיילים ורמיזות מיניות על בשר? כבר אהבנו. ניל פטריק האריס הוא אחד מהשופטים? אנחנו כבר שם. מלא מלכות דראג מ"רופול דראג רייס"? שתקו וקחו את כספנו.
העונה המלאה של "Drag Me To Dinner" זמינה ב-Hulu