ילדה בת ארבע עם לסת מרוסקת זה לא מספיק. ילדים יצטרכו למות פה

בסופ"ש האחרון זה קרה שוב: רוכב קורקינט חשמלי שנסע בפראות על המדרכה באזור נמל תל אביב התנגש בעוצמה בפעוטה בת ארבע. הפעם זה הסתיים בילדה עם לסת מרוסקת וברוכב שנמלט מהמקום ונתפס. בפעם הבאה ילד או ילדה יכולים גם למות. והפעם הבאה תגיע, אם לא השבוע אז בשבוע שאחריו. הביטו היטב בילדים התל אביבים שסביבכם, כי יש סיכוי טוב שהם הקורבן הבא של ההפקרות המוחלטת בתחום התחבורה הדו-גלגלית בעיר. ומסתובבים בינינו אנשים עם הדם העתידי שלהם על הידיים.

כבר אמרנו בעבר וכנראה שצריך להגיד את זה שוב: הולכי הרגל הובסו בקרב על המדרכות בתל אביב. התבוסה הזאת הופכת כל סיבוב בעיר לסכנת נפשות. שמענו כבר שלל הצהרות דרמטיות על כך ש"מורידים את הדו-גלגלי מהמדרכות", ובדומה להצהרות על "היפוך הפירמידה התחבורתית" התגלה פער בלתי ניתן לגישור בינן ובין המציאות. העובדה היא שאין פיקוח, אין רגולציה, אין אכיפה וכולם מחכים לילד הראשון שימות בתאונת דריסה של דו-גלגלי חשמלי כדי לעשות משהו רציני בקשר לזה. הם לא יצטרכו לחכות עוד הרבה זמן.

בחדר המיון של איכילוב כורעים תחת עומס הפצועים היומיומי שהכאוס הדו-גלגלי מייצר ברחבי תל אביב, בתקשורת נזכרים לעסוק בכך רק כשהקורבן מספיק עסיסי – ניצול שואה, פעוט, סלב – והציבור עסוק בהאשמת ההורים, החינוך, המשטרה וכל מי שרק אפשר להאשים פרט לאחראית האמיתית היחידה: מדינת ישראל. ולמדינת ישראל לא אכפת. דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם לאחרונה בנושא "הסדרת השימוש באופניים ובכלים דו-גלגליים חשמליים במרחב העירוני" קובע כך חד משמעית: כמעט עשור וחצי לתוך המהפכה הדו-גלגלית, ומשרד התחבורה עדיין מתחמק מקביעת מדיניות רישוי ורישום של דו-גלגליים חשמליים, למשטרה עדיין יש רק נתונים חלקיים ועיקר האכיפה היא על עבירות של רכיבה ללא קסדה. בדיחה. החיים שלכם ושל הילדים שלכם הם בדיחה.

צריך להגיד גם שרכב דו-גלגלי ממונע הוא פתרון נהדר למשבר התחבורה בעיר, צריך להגיד גם שמכוניות הן בעיה גדולה יותר מבחינה בטיחותית וגורמות לנזקים רבים יותר, צריך להגיד גם שהורים המאפשרים לילדיהם הקטינים לרכוב על אופניים וקורקינטים חשמליים הם חלק מרכזי בבעיה. צריך להגיד כל מיני דברים. אבל פתרון לבעיה יש רק אחד. הוא לא פתרון מסובך. הוא פתרון שעובד. ואנחנו יודעים שהוא עובד כי מדינות רבות באירופה כבר נוקטות בו בהצלחה: איסור מוחלט על מכירה של דו-גלגליים חשמליים והשימוש בהם ללא רישיון ורישוי. זה הכל. פשוט פשוט.

כולנו בני אדם, חלקנו לא צריכים לעלות על רכבים חשמליים. אופניים במעבר חציה (צילום: שאטרסטוק)

הדרך היחידה להגן על חייהם של תושבי תל אביב, בשלב זה של האפוקליפסה התעבורתית בעיר, היא להוריד מהכבישים את כל כלי הרכב הדו-גלגליים ללא לוחית רישוי ולהחרים כלי רכב של רוכבים ללא רישיון. בהולנד, מקום שמבינים בו משהו באופניים, הותרה בתוך הערים אך ורק רכיבה על אופנים חשמליים בעלי מנוע-עזר שמופעל על ידי דיווש ואילו דו-גלגליים שמהירותם מעל 15 קמ"ש דורשים רישוי, רישיון ורכיבה מעל גיל 16 בלבד ובשבילי אופניים בלבד. זה חייב להיות הסטנדרט גם בישראל. כל דבר אחר הוא פשוט רישיון מהמדינה לפצוע ולהרוג.

עיריית תל אביב-יפו ומדינת ישראל מאפשרים ליבואנים ולמשתמשים לקבוע עובדות בשטח. מאות אלפי כלי רכב דו-גלגליים חשמליים כבר דוהרים ברחובות ולגלגל את כל הסיפור לאחור יהיה לא פשוט. הרבה יותר פשוט לתת לכאוס להשתולל, לתת לילדים ומבוגרים נוספים להיפצע, לתת ליבואנים להרוויח. ובינתיים המתח בשיאו: מי יהיה הילד הראשון שימות מפגיעת אופניים חשמליים? את מי נאשים כשזה יקרה? האם אז יתעשתו משרדי הממשלה ורשויות האכיפה? הדם כאמור כבר על הידיים. נותר לברר רק כמה דם עוד צריך להישפך.

>> טירוף בשדרות יהודית: מצאנו את שביל האופניים הכי מסוכן בעיר
>> מצפצפים עלינו: הולכי הרגל הפסידו את המלחמה על המדרכות
>> רחובות מוטי הליכה? אז למה עדיין כל כך מסוכן ללכת בהם?