מה הקטע של מושבי הבטון המוזרים שמחליפים את הספסלים בתל אביב?

בולבוסים, בולדרים, פופים או חלוקי נחל - לא משנה איך קוראים להם, נדמה שהיציקות האפורות האלה בכל מקום. מה קרה לספסלים הרגילים ולמה רוצים שנשחק במקום לשבת?

כמו כלבי ים משתזפים בשמש. מושבי הבטון בנמל תל אביב (צילום: Shutterstock)
כמו כלבי ים משתזפים בשמש. מושבי הבטון בנמל תל אביב (צילום: Shutterstock)
27 בינואר 2020

הם צצים כפטריות הזייה אחרי סופת הגשם של ינואר, ותמוהים בערך באותה מידה. לא מדובר בתגובות הומאז' לממים של דולי פרטון באינסטגרם, אלא למושבי הבטון האמורפיים שמגיחים לאחרונה בעוד ועוד פרויקטים בעיר.

ראינו אותם נוזלים כשעוני דאלי בנמל תל אביב ובטיילת להט, מבצבצים בינות פינות חמד שכונתיות דוגמת גן האם בצפון העיר, גינת בן עטר בפלורנטין ופארק צ'ראלס קלור בואכה יפו, וממש החודש הם נצפו מתייחדים עם דק הבמבוק היוקרתי שעל גבי הילד החדש בבלוק – גשר יהודית.

אישה בוקעת מביצה על גשר יהודית (צילום: שלומי יוסף)
אישה בוקעת מביצה על גשר יהודית (צילום: שלומי יוסף)

השאלה המתבקשת ביותר למראה יציקות הבטון הביזאריות הללו (שזכו ליותר שמות מהשם בכבודו ובעצמו) היא – למה? וגם – מה רע בספסלי ההומלסים הרגילים שלמדנו להכיר ולאהוב? "אני חושב שזה מזעזע ממלא בחינות", אומר המעצב התעשייתי תור ורדימון-גודנסון. "המושבים האלה ממש אוקוורד לישיבה, ועשויים בטון אטום בלי ניקוז, אז יש שלוליות מים באיזור הישיבה רוב הזמן. זה יפה אסתטית, אבל אין בזה הגיון בחוויית המשתמש. יש תחושה שהרעיון הכללי של העירייה זה לא לעודד אנשים לבלות בשטחים ציבוריים".

"הבולבוסים מעוררים סקרנות ומעודדים אינטראקציה אקטיבית. הם מעוררים אותנו לבחור תנוחה במרחב, והחומריות החלקה והעגלגלה שלהם מעוררת סוג של חיבה"

גנית מייזליץ-כסיף מחברת האדריכלים שנושאת את שמה ואחראית לעיצוב מה שהיא קוראת "בולבוסים", (בעוד החברה שייצרה אותם – מילשטיין GRC – מכנה אותם "בולדרים"), אשר מעטרים את נמל תל אביב וטיילת החוף, חולקת על ורדימון-גודנסון. "ניסינו לייצר תפיסה חדשה של מרחב ציבורי", היא מסבירה, "מקום שהוא חלק מהמרחב האורבני ועם זאת גם פרום כמו החוף. הבולבוסים מעוררים סקרנות ומעודדים אינטראקציה אקטיבית. הרעיון היה שאפשר לשבת עליהם, לשכב עליהם או לצידם וגם להשתמש בהם כמשענת כשיושבים על הדק. להבדיל מספסלים רגילים הם מעוררים אותנו לבחור תנוחה במרחב, והחומריות החלקה והעגלגלה שלהם מעוררת סוג של חיבה. לאורך השנים היה כיף לראות בעיקר ילדים שמחבקים אותם והופכים אותם לאובייקט למשחק".

שמישהו יחזיר את הלווייתנים האלה לים. בולבוסים בנמל תל אביב (צילום: Shutterstock)
שמישהו יחזיר את הלווייתנים האלה לים. בולבוסים בנמל תל אביב (צילום: Shutterstock)

גם האדריכל אמנון דירקטור מציין את חשיבות המשחקיות של אותם אובייקטים חמקמקים, אבל להבדיל ממייזליץ-כסיף, מתעקש לקרוא להם "פופים": "יש היום מגמה של לתכנן גם לילדים, ולעצב את המרחב הציבורי מנקודת מבט קצת שונה", הוא אומר. "באופן כללי בשנים האחרונות המודעות לעיצוב עירוני מאוד עולה, ופתאום רואים יותר ויותר אלמנטים עיצוביים במרחב הציבורי שאינם ברירת המחדל הברורה. הפופים באמת פחות פרקטיים, יכולים להיות לא נוחים, לא מתאימים לכל העונות, ואולי קצת מוזרים בנוף העירוני, אבל הם מייצרים משהו אחר. בהרבה פרויקטים של נוף רואים תמיד את אותן מרצפות, אותם ספסלים, והמטרה פה היא לצאת קצת מהעיצוב הבנאלי. אם מסתכלים על זה כספסל, ברור שזה לא הרהיט הנכון, אבל המעצבים לרוב רואים את האלמנט הזה גם, כאמור, כמשחק, וגם כאיזשהו פסל".

"ברור שאם היינו שמים ספה איטלקית זה היה יותר נוח, אבל אף אחד לא מתלונן כשהוא מטייל במדבר ומתיישב על סלע. אנחנו לא מעריכים שמישהו יבוא להשתקע על הגשר"

ניר חן מחברת חן אדריכלים אשר הגתה את גשר יהודית ואת – תחזיקו חזק – "חלוקי הנחל" שפזורים לאורכו בעיצובו של אפי חוג'סטה, מסכים לגמרי שנראות הספסלים היוותה קריטריון קריטי בהחלטות שנגעו לעיצוב. "רצינו לקבל משהו עם מראה טבעי, שכאילו נולד על הגשר", הוא מספר. "מין מראה של חלוקי נחל לאורך מסלול שמתפתח כמו נהר ומייצר אסוציאציה של זרימה. הספסלים גם עשויים מחומרים טבעיים וירוקים. ברור שאם היינו שמים ספה איטלקית זה היה יותר נוח, אבל אף אחד לא מתלונן כשהוא מטייל במדבר ומתיישב על סלע. חיפשנו את העצירה הרגעית הזו, אנחנו לא מעריכים שמישהו יבוא להשתקע על הגשר".

עיריית תל-אביב יפו, שנועצת את המסמר האחרון בארון השמות הגדול ומעניקה לספסלים את הכינוי המעט צורם "חלוקי ים", מסכמת היטב: "הצבת ספסלי ישיבה ושכיבה נעשה במסגרת תכנון פיתוח של המרחב הציבורי, במטרה לשלב אלמנטים שמאפשרים גם משחק, ישיבה לא פורמאלית, ושכיבת 'רביצה' מול נופי הים והעיר, זאת בנוסף לספסלים הסטנדרטים המותקנים תמיד במרחב העירוני".