אביב גפן צדק: 5 מקומות בתל אביב שאפשר לבכות בהם בפומבי
הזמנים קשים, העיר קשה, החיים קשים. דרושים לנו מקומות שנוכל לבכות בהם בלי להתבייש ובלי להתפדח, אם כבר בכי זה הדבר היחיד שנותר לנו. מצאנו את המקומות האידיאלים בתל אביב להכלת הדמעות של כולנו, ככה בפרהסיה. לא משנה איך גילינו
אנחנו בעיצומה של תקופה קשה מכל בחינה, לכל אדם כמעט, ואיש אינו יודע מתי היא תסתיים. אנחנו לא מתכוונות בהכרח לקורונה, יותר לכל החיים מתחילתם ועד סופם, אבל בוא נגיד שמתכוונות לקורונה כדי להקל עליכם. כך או כך, בין הדברים הטובים שהביאה איתה המודרנה, הקורונה והעידן הדיגיטלי, הנרמול של בכי במקומות ציבוריים הוא אחד היפים. איתרנו עבורכם כמה מקומות מושלמים לפרוק בהם דמעות, עם או בלי משקפי שמש.
דיזנגוף סנטר: לא תשפטו אותנו
אין כל ספק, נהרות של דמעות עברו במבוך התל אביבי הנודע שמהווה סט לדרמות נעורים של אינספור מיספיטס מהפריפריה, מהתפוצות ואף מרחבי העיר עצמה. מי שלא ראה נערות עוטות את האופי האמיתי שלהן וחובשות כובע מנגה חתולי בעודן מעשנות את הסיגריות הראשונות שלהן על הגג של דיזינגוף סנטר, לא חזה במיקרוקוסמוס היפה בעיר. אם זה כי לא עלה עלינו ג'ינס או כי שלחו אותנו להחליף ממיר וחטפנו התקף עצבים בשיחה עם נציג שירות או סתם ראינו בן מנגן על פסנתר בכלי זמר וזה הזכיר לנו את האקס מהחטיבה (היי יהלי): אף אחד לא ישפוט אותנו אם נזיל דמעה בניסיונות לחפש את היציאה. בטח לא חובבי אנימה מאשדוד.
יתרון: אפשר ללכת לפרק 400 שקל בזארה
חיסרון: יש פקחים וצריך לשים מסיכה על הסנטר
פיצה יואב: אבא, אמא, חיבוקי
מעניין איך הפיצרייה הקטנה על רחוב שינקין נהייתה מקום טעון כל כך לרבים ורבות מאיתנו. אני אישית איבדתי שם כל שמץ לפאסון כשעזבתי את ההורים ונאלצתי לרדת לקנות לעצמי מרק. בניסיונות המערכת להסביר את השדה האנרגטי שאופף את המקום, עלתה ההשערה שצי הילדים הצווחים שפוקד אותו בטנטרומים מדביק את הסובבים באנרגיית טירוף נוסטלגית סביב צורך בלתי ניתן לשיהוי בפיצה וחיבוק.
יתרון: פחמימות נגישות
חיסרון: צרבת אפשרית ונודניקים מזדמנים
הים: אוי לא, מתברר שאביב גפן צדק
סוס מנצח לא מחליפים. אנשים בכל רחבי הגלובוס מגיעים חוף הקרוב לביתם להרגיש רגשות, להירטב, להרגיש בקליפ, לקנות שניצלונים במחיר מופקע. בעצם האחרון זה אולי רק אנחנו. בכל מקרה, אפילו אביב גפן אמר שכשעצובים הולכים לים ומי אנחנו שנתווכח עם שופט מכהן באקס פקטור לאירוויזיון. לחיבסים מאתנו אפשר להרחיק לכת ולסוע על אופניים בטיילת עם אוזניות ועיניים מלאות דמעות, ורק להיזהר לא לדרוס אף אחד שחוצה את שביל האופניים אלא אם כן הוא חתיך או שוטר.
יתרון: אנשים יפים בבגד ים
חיסרון: האיש שרודף אחרינו לשלם על המיטת שיזוף. אדוני שחרר, אתה רואה שאנחנו לא במצב
ספסל ברוטשילד: טקס שכולו קלאסיקה
לא בטוח שצריך בכלל לציין את הקלאסיקה הברורה מאליה, אבל שדרות רוטשילד כאילו נסללו במיוחד עבור התפרקויות אמוציונליות פומביות. טקס החניכה הרשמי לתל אביביות הוא לנהל שיחות טלפון אינטימיות מדי בצרחות ומיד אחריו להרגיש שזהו, שרפת את עצמך בעיר. מאמי לאף אחד לא אכפת.
יתרון: הכסא הירוק על פינת שד"ל
חיסרון: סיכון גבוה להידרס על ידי אופניים
הרפי: הפתרון להתקפי חרדה בתדר
אוקיי תהיו איתנו: משולש הברמודה הכי מטרגר בחיי הלילה – בית רומנו. ריכוז החרדות הגבוה ביותר בעיר, היתקלויות בלתי נמנעות באקסים, מאצ'ים מהטינדר, אנשים שהגבנו להם לסטורי ועשו רק לייק. קשה מאוד אין מה לומר. השכילו לעשות קברניטי התדר ויצרו חלל מוסתר, חשוך מבודד ורועש, עם ספות כדי שנוכל להתייפח באופטימליות בחמישי בערב, כמו שהקדוש ברוך הוא התכוון.
יתרון: לא שומעים, מוזיקה חזקה
חיסרון: התחרשות
