זוכרים שנלחמתם על הדמוקרטיה? משטרת בן גביר מעדכנת שהפסדתם

זאת ההצגה הכי טובה בעיר עכשיו. אם אי פעם רציתם לראות מה קורה כשהגוף הממונה על ביטחון אזרחי המדינה אינו מתפקד כלל, אתם מוזמנים להגיע מדי מוצאי שבת לצומת כיכר הדמוקרטיה שבמפגש דרך מנחם בגין ורחוב קפלן. כבר שבוע שלישי ברציפות שכדי למנוע את חסימת הצומת שהפכה לסמל המחאה נגד משטר החורבן של נתניהו, מוזרמים למקום מאות שוטרים וחיילי מג"ב, מגדרים את הצומת כולה וחוסמים אותה הרמטית למשך שעות ארוכות. הבנתם נכון: משטרת ישראל חוסמת את הצומת כדי למנוע את חסימת הצומת.

>> סוכני כאוס: ואז השוטרים של בן גביר הסתערו על משפחות החטופים
>> למה משטרת מחוז תל אביב מאבדת את העשתונות מול אלף מפגינים?

המראה הסוריאליסטי הזה שבו מרכז צומת עזריאלי חסום ומכיל כוחות משטרה עצומים – אתמול גם עם כלי נשק טעונים, כי אולי יתעורר הרי הצורך לירות באזרחים מתנגדי משטר – בעוד מכל צדדיהם מתכנסים מפגינים ומכתרים אותם, כשמדי פעם מחליט מפקד הכוח לשגר שוטרים וחיילים אל תוך דבוקות המפגינים ולהפעיל נגדם אלימות רנדומלית, הוא תצוגת מופת של טמטום ואיוולת שמייצרת הפרת סדר גדולה בהרבה מכל הפגנה שהתרחשה שם לאורך השנה האחרונה. שעות ארוכות של ברדק בכל האזור, עשרות עצורים ופצועים, מאות שעות עבודה של שוטרים, סוהרים ושופטים, והכל כדי שמפקד המחוז יוכל לנופף בהישגיו המרשימים בפני תומך הטרור איתמר בן גביר.

ולמרות שזה נראה כמו קטע שנפסל מסרט של לואי דה פינס כי הוא אידיוטי מדי, הקרב המטופש שמנהלת המשטרה על הצומת מידרדר משבוע לשבוע: משטרת ישראל פועלת באופן לא חוקי – משפט שאי אפשר להדגיש מספיק פעמים – כשהיא פוגעת במפגינים עם מכת"זיות בכינון ישיר, דוהרת עם פרשיה אל תוך הקהל המפגין, אוסרת על אזרחים לעמוד על המדרכה בצומת באיומי מעצר לא חוקיים ותוך כדי הפעלת אלימות מסכנת חיים, ופועלת באופן עקבי בניגוד לחוקים המגדירים את זכות ההפגנה ובניגוד לפסיקות בית המשפט העליון. ואיך קוראים למדינה שבה הרשות האוכפת מפסיקה לתפקד כמגינת החוק ומופעלת על ידי השלטון כדי לדכא מחאה דמוקרטית נגדו? נכון מאוד. קוראים לה "לא דמוקרטיה".

אתמול, בבירור ובכוונה תחילה, הופנתה האלימות המשטרתית נגד מי שנתפסים כ"מובילי המחאה". משה רדמן הותקף בידי שוטר, נעצר ועבר התעללות במעצר לאורך הלילה. פלוגה של מתופפי החזית הוורודה נעצרה באלימות בעודה עומדת על מדרכה בצומת. עיתונאית המחאה אור-לי ברלב ספגה מכת"זית לעורף בכינון ישיר והובלה לחדר מיון. הניסיון הזה להטיל אימה על המוחים באמצעות פגיעה בסמלי המאבק הוא איוולת וטמטום כשלעצמו – ניסיון העבר מלמד שזה רק מתדלק את המחאה – אבל הוא גם מסמן בדיוק לאן מועדות פניה של ממשלת המחדל והחורבן.

מאות אלפי המפגינים שהציפו את הצומת הזאת במשך יותר מ-40 שבועות, במטרה להגן על הדמוקרטיה הישראלית מניסיון ההפיכה המשטרית של בנימין נתניהו וכנופייתו, צריכים לדעת דבר אחד: הפסדתם. ואתם ממשיכים להפסיד את הדמוקרטיה בכל שבוע שבו אינכם מצטרפים למפגינים ברחוב קפלן. המשטרה מנסה לפצל את ההפגנה לשלוש, זו ה"מאושרת" במתחם שרונה, זו שבכיכר הדמוקרטיה המוגדרת בניגוד לפסיקת בג"ץ כ"לא חוקית" וזו של משפחות החטופים והנרצחים בשער בגין שהתפצלה מהעצרת בכיכר החטופים, אבל זאת אותה הפגנה. והעובדה שבשלושתן יחדיו יש כ-20 אלף איש במקום 200 אלף איש היא שמאפשרת למשטרת בן גביר להשתולל כך.

חשוב מאוד להבין שהמשטרה לא תעצור מעצמה. היא תמשיך לפעול כך, בעוצמה ובאלימות גוברת ובניגוד לחוק, כל עוד כוחות אנטי-דמוקרטיים שולטים בה. משטרת ישראל הוכנעה והוכחדה. שום טור דעה לא ישנה את זה, אף נזיפה של שופט לא תשנה את זה, גם לא נוכחותם החשובה בשטח ובתקשורת של שני הח"כים היחידים באופוזיציה שלא שכחו את תפקידם, נעמה לזימי וגלעד קריב. ואת הביקורת הגיע הזמן להפנות גם אל כתובת חדשה: ארגוני המחאה הגדולים שמפקירים את תומכיהם.

עם כל ההערכה לפעילותם של אחים לנשק, כוח קפלן, הדגלים השחורים ובונות אלטרנטיבה, ההימנעות שלהם מהצטרפות למחאה נגד הממשלה בקפלן הפכה מהחלטה טקטית שאפשר להתווכח איתה, להפקרה-על-מלא של הציבור שהלך אחריהם במחאה הגדולה בתולדות ישראל. לא רק שהמאבק על הדמוקרטיה לא הסתיים בשבעה באוקטובר, ממשלת החורבן מנצלת את הלם הקרב של אזרחי המדינה כדי להמשיך את ההפיכה המשטרית בכלים אחרים, והפיכתה של המשטרה למיליציה בשירות עברייני המשטר היא צעד דרמטי בדרך לניצחונה. מי שממשיכים לעמוד מהצד כשזה קורה, כמו מי שמתלהבים מקריאותיו של ראש השב"כ לשעבר למנוע את זכות ההצבעה ממי שלא שירת בצבא, אינם מבינים כלל על מה בעצם הפגנו. ואם הם מבינים – כנראה שנכנעו גם הם.