סדרה כיפית, אקשן מרהיב, אבל איפה ה-300 מיליון דולר שלנו?

בשישי האחרון עלו שני הפרקים הראשונים של "סיטדל"' סדרת הריגול-מד"ב החדשה והיקרה של אמזון. כמה יקרה? ובכן, היא עקפה את "שר הטבעות" של אמזון והפכה לסדרה היקרה בעולם עם תקציב של 300 מליון דולר לעונה. אמזון כבר זרקה ערימות של כסף על "שר הטבעות: טבעות הכוח", וקיבלה בתמורה פרויקט מרהיב ויזואלית אך חסר נשמה. הפעם המצב קצת שונה: אם על "טבעת הכוח" זרקו מיליונים כדי לאפשר ליוצרים את הכלים שהם צריכים כדי להפיק את הסדרה ולייצר ספקטקל, כאן זה קרה כי האחים רוסו הרגישו שהסדרה הולכת לכיוון לא נכון. 

באמצע 2018 אמזון גייסה את האחים רוסו לפרויקט, הם רצו סדרת ריגול בסגנון האוונג'רס של מארוול. האחים רוסו היו השם החם בהוליווד לאחר ההצלחה המפתיעה של "קפטן אמריקה: חייל החורף" וההצלחה המפתיעה פחות של "הנוקמים: מלחמת האינסוף", היקום הקולנועי של מארוול היה בשיאו, ולאחים רוסו היה חלק גדול בזה.

>> המהממות והמדממות: 20 הסדרות הכי טובות בטלוויזיה שלכם כרגע
>> מאי לוהט: 27 סדרות חדשות ששוות בדיקה החודש (ושוורצנגר אחד)
>> "אהבה ומוות": את הסדרה הזאת של HBO כבר ראיתם. והיא הייתה טובה יותר

השניים פצחו בהפקה כשת"פ בין האולפן העצמאי של האחים רוסו (AGBO) לבין הקולקטיב של Midnight Radio, בעיקר ג'וש אפלבאום ואנדרה נמק, שכתבו בעבר את "משימה בלתי אפשרית 4: קוד הצללים" ו-"צבי הנינג'ה" (2014). לפי הדיווחים, במהלך שנת 2021, כשהסדרה בשלבי הפקה מתקדמים, הם נתקלו בהתנגדות מצד האחים רוסו. האחים פיטרו את הכותבים בשל חילוקי דעות אמנותיים והחליפו את כל צוות היוצרים, מה שגרר צילומים חוזרים שהכפילו את התקציב. אי אפשר לדעת באמת כמה רחוקה הייתה הסדרה מהחזון של האחים רוסו, אבל הצצה מהירה בפילמוגרפיה של אפלבאום ונמק מראה שכנראה האחים רוסו צדקו והסדרה לא הלכה לשום מקום טוב.

סליחה, אתה בסרט של מארוול? ריצ'רד מאדן ב"סיטדל" (צילום: יחסי ציבור/אמזון פריים)

בסירוב עיקש לנטוש את הספינה הטובעת, האחים רוסו גייסו את דייוויד וייל ככותב ויוצר כדי להציל את הסדרה. במהלך 2022 הסדרה צולמה מחדש ושווקה בתור "הסדרה היקרה בעולם" כשלמעשה היא לא הסדרה היקרה בעולם, אלא שתי סדרות שונות, פשוט האחת שודרה והשנייה נמחקה. אז מה בעצם יצא מכל זה?

יצא משהו: "סיטדל" היא סדרת ריגול-מד"ב המתרחשת בעתיד הלא רחוק במיוחד ועוקבת אחרי מייסון קיין (ריצ'רד מאדן), סוכן חשאי מיומן בסוכנות הביון סיטדל. בניגוד לסוכנויות ביון אחרות, סיטדל לא נאמנה למדינה או לאום, אלא לאנושות כולה. באחת המשימות שלו עם נדיה סין (פריאנקה צ'ופרה), סוכנת סיטדל נוספת, השניים נמצאים על רכבת שמתרסקת. הזיכרון של שניהם נמחק לאחר התאונה, שהייתה חלק מהמזימה של ארגון הביון היריב מנטיקור, שהצליח במשימתו והשמיד כמעט את כל סיטדל, אך ברנרד אורליק (סטנלי טוצ'י), בכיר בארגון, שרד את המתקפה ומנסה לבנות את סיטדל מחדש, שמונה שנים אחר כך, יחד עם קיין. בזמן שחלף בנה קיין משפחה וכעת הוא צריך לחזור אל עברו שאותו אינו מכיר. 

זה אקדח ביד שלך או שאת– אוקיי זה אקדח. "סיטדל" (צילום: יחסי ציבור/אמזון פריים)

הסדרה עמוסה באקשן מרהיב, סצינות קרב שמצליחות להיות ברורות ומכוראגרפות היטב, וניכר שהאחים רוסו נהנו מלהפיק תוכן שלא כפוף להגבלות גיל שמרניות ומיושנות. האקשן בסדרה הוא מהטובים שנראו בטלוויזיה והוא שומר על העירנות בצפייה. נדיר למצוא כיום סצינות אקשן שברור מה קורה בהן, במיוחד כשרובן ערוכות באופן קופצני שלא מאפשר לראות מי יורה במה או מי מכה במה או מי דורס את מה, אבל כאן הכל מצולם בחדות ואפשר לעקוב בקלות אחר המתרחש על המסך. הסדרה נמנעת מלתת את כל הטוויסטים, גם אם זה מרגיש שזורקים לא מעט רמזים, וריצ'רד מאדן ("משחקי הכס")  הוא ליהוק ראשי מצוין, במיוחד לאחר הופעתו המאכזבת ב-"נצחיים" של מארוול. 

הסדרה עצמה מרגישה קצת כמו גרסת לייב-אקשן של להיט הקאלט "ארצ'ר", אם סדרת האנימציה ההיא הייתה לוקחת את עצמה ברצינות. מייסון, שנושא צלקות רבות על גופו (בדומה לארצ'ר שצובר צלקות על גופו, דבר נדיר לאנימציה), ניחן במין שחצנות ארצ'רית. כשהוא מתבקש להציג את עצמו מחדש לנדיה, שותפתו בעבר, הוא מציג את עצמו בתור "סוכן חשאי, לוהט". זה מעורר מעט גיחוך אבל מאדן מבצע את השורה הזאת בחן רב. צ'ופרה נעדרת מרוב הפרק הראשון, אך מפצה על כך בפרק השני עם סצינת קרב מצוינת.

רואים את הכימיה, כן? מאדן וצ'ופרה ב"סיטדל" (צילום: יחסי ציבור/אמזון פריים)

צמד הכוכבים משלימים זו את זה: כשרק אחד מהם נמצא על המסך ומבצע את כל האקשן זה מרשים, אבל כששניהם ביחד הכימיה ביניהם הופכת את הקרבות למעניינים יותר. הייתי רוצה להגיד שכל האקשן והדיאלוגים הקצרים והשנונים – או אפילו סטנלי טוצ'י המצוין שהוא ליהוק נהדר לדמות של אורליק – מוסיפים ערך לסדרה, אבל אי אפשר להתחמק מהעובדה שלא מדובר ביצירה טלוויזיונית שמצדיקה את התקציב המטורף שניתן לה. היא כיפית, קלילה וזורמת עם אקשן טוב, אבל אין לה ערך מוסף ואם באתם בשביל טוויסטים מפתיעים – בפרקים הראשונים אין כאלה.

אנחנו עוד נראה טוויסטים בהמשך כנראה, ונגלה מי בגד במי ומי דקר את מי בגב, אבל הדבר היחיד שיציל את הסדרה הוא אם בסוף העונה הראשונה שני הסוכנים לא יחסלו את האיום ומנטיקור ינצחו במערכה. כרגע המטרה של מייסון היא לאסוף את כל הסוכנים שנשארו לסיטדל כדי למנוע אסון גדול יותר שייגרם על ידי מנטיקור, אבל אם האיום לא יתממש והסוכנים יביסו את אויביהם על העונה הראשונה, לא תהיה סיבה להמשיך לצפות בסדרה. האחים רוסו צריכים להיזהר מהנוסחתיות שסרטי מארוול נפלו בה: כמעט בכל סרט של מארוול אנחנו יודעים שהגיבורים ינצחו וכולם יהיו בסדר. אפילו את ויז'ן החזירו בסדרה "וונדה-ויז'ן" כי לא היו מסוגלים פשוט להרוג אותו.

כך או כך, כנראה שסדרה פורצת דרך לא תהיה כאן. "סיטדל" היא סדרה כיפית ולא כבדה מדי לחובבי אקשן. זו לא דרמת ריגול חכמה ומשובחת כמו "האמריקאים", ובטח לא קומדיה כמו "ארצ'ר". היא שואבת השראה מהסוכנים החשאיים הגדולים ומשוברי הקופות הגדולים של העשור האחרון, ביניהם לא מעט סרטי מארוול, חלקם גם הופקו ובוימו על ידי האחים רוסו. אבל היא לא סדרה שתמצאו את עצמכם חושבים ומדברים עליה ובטח לא מצדיקה את תקציב הענק שלה. כמו הסוכן מייסון קיין שבמרכזה, כנראה שגם אתם תשכחו מכל הסיפור מיד בסיומו.