האם פטריות פסיכדליות יהפכו בקרוב לתרופה מקובלת נגד דיכאון?
מחומר מקודש בלתי מוכר למערב הפכו פטריות הפסילוסיבין לגביע הקדוש של רפואת הנפש, ובעולם הולכים ומתרבים המחקרים המוכיחים את תרומתן לטיפול בדיכאון. לא מופרך לחשוב שתעשיית התרופות תיאלץ להכיר בהן בקרוב
אם הכל ילך כמתוכנן, כבר בחודש מאי השנה יצביעו תושבי דנבר על דה קרימינליזציה של פטריות פסיכדליות המכילות פסילוסיבין. אם החוק יעבור תושבי העיר יוכלו לשאת עד 60 גרם לשימוש עצמי. מהלך דומה קורה במדינת אורגון, שם תושבים שמקדמים את הנושא מקווים להצביע ב־2020 על הנושא. לא במקרה זה מתרחש בקולורדו ואורגון, המדינות הראשונות בארצות הברית שאפשרו לגליזציה של קנאביס. גם הפעם לא מדובר בגחמה של סטלנים חובבי טריפים אלא במהלך שקשור ישירות למתרחש בחוד החנית של הרפואה העכשווית.
עוד כתבות שיעניינו אותך:
המדריך לשילוב סמים וצמצום סיכונים
למה שומעים רק גברים מדברים על סמים?
האם ה-MDMA מצדיק את הדימוי החיובי?
באוקטובר האחרון, בצעד יוצא דופן, העניק מינהל התרופות והמזון האמריקאי היתר מיוחד לניסויים בפסילוסיבין לסובלים מדיכאון העמיד בפני תרופות, מה שיכול לסלול את הדרך לאישור החומר כתרופה. זהו חלק ממהלך ביורוקרטי מהשנים האחרונות שנועד להקנות את ברכת הדרך לניסויים בחומרים הנמצאים תחת פקודת הסמים המסוכנים אך נמצאו יעילים מהתרופות הנמצאות בשוק לטיפול במצבים מסכני חיים. קנאביס לחולי סרטן, MDMA לסובלים מטראומה, ועכשיו – האם פטריות קסם הן אלה שירפאו אותנו מדיכאון?
הרומן של המערב עם הפטריות החל ב־1957, עם פרסום הרפורטאז' של ר' גורדון וואסון, בנקאי אמריקאי בכיר שנסע למקסיקו להשתתף בטקס ילידי וחזר עם כתבה במגזין Life שזכה לתהודה רבה. על השער התנוססה הכותרת: "גילוי הפטריות שגורמות לחזיונות מוזרים", והחזיונות הללו, שמוכרים לעמים ילידיים ברחבי העולם זה אלפי שנים, הפכו למושא מחקר של פסיכולוגים, פסיכיאטרים, אנשי צבא וגורמי ממשל שונים בארצות הברית. בתחילת שנות ה־70 אויב הסמים המושבע ריצ'רד ניקסון הוציא את הפסילוסיבין, עם סמים רבים נוספים, מחוץ לחוק והפך כמויות אדירות של מחקר לשיקוץ בעיני עולם הרפואה הנורמטיבי, אלא שמתחת לפני השטח חובבי פסיכדליה המשיכו להשתמש בפטריות ושמאנים ומטפלים אלטרנטיביים בכל העולם המשיכו לטפל באמצעותן באנשים.
בשנים האחרונות הלגלזיציה של הקנאביס והממצאים הרפואיים הצליחו לפתוח מחדש את השיח בנוגע לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים ולפוטנציאל הרפואי הטמון בהם בקרב העולם המערבי, שעומד בפני שוקת שבורה בכל מה שקשור בבריאות הנפש. ב־2016 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת ג'ון הופקינס מחקר שבדק בקרב את השפעות הפסילוסיבין להפחית את סף החרדה, הדיכאון והחשש מהמוות בקרב 51 חולים בסרטן מסכן חיים. התוצאות היו יוצאות דופן: חצי שנה לאחר שהתנסו בחומר 80% מהנבדקים הראו שיפור משמעותי בהפחתת הדיכאון והחרדה. 60% הצליחו לחזור לסף הנחשב "לא בדיכאון", ו־83% מהם דירגו את החוויה ככזאת שעזרה לשפר את חייהם ואת תחושת הסיפוק מהם. בשנת 2017 מצא מחקר שנערך באימפריאל קולג' בלונדון כי בקרב חולים הסובלים מדיכאון קליני, מתן פסילוסיבין מראה שיפור עד חמישה שבועות לאחר קבלת החומר.
זה לא מסתכם רק בשיפור – המחקר גורס כי פסילוסיבין מצליח להשפיע על האזורים במוח הקשורים בדיכאון ולעשות להם "reset" בחזרה למצב התקין שלפני הדיכאון. פטריות הקסם הצליחו להעניק רפואה במקום שתרופות נוגדות דיכאון כשלו. במחקר נוסף שנערך בג'ונס הופקינס בפסילוסיבין 12 מתוך 15 מעשנים כבדים הצליחו להיגמל מסיגריות הודות לשימוש. בתעשיית התרופות יש סקפטיות וחשש רב, אולם גם הם ייאלצו בסופו של דבר לעלות על הרכבת, בדומה למה שמתרחש עם הקנאביס.