סדרת הספרים שכל הילדים (ובמיוחד הילדות) חייבים להכיר

השבוע הגיעו לחנויות שני ספרים חדשים בסדרות שעושות כבוד לנשים גדולות בהיסטוריה: הספר העשירי בסדרת "קטנות גדולות" המתורגמת, על המשוררת והסופרת האפרו אמריקאית מאיה אנג'לו, והספר החדש בסדרת "הישראליות", על הכוריאוגרפית והמלחינה שרה לוי תנאי (שניהם בהוצאת צלטנר). אבירמה גולן, שתרגמה את הראשון וכתבה את השני, מסבירה שהסדרה הישראלית היא יותר מספין אוף. "'קטנות גדולות' זו סדרה שסימנה טרנד והתחילה תופעות אחרות, כמו הספר 'סיפורים לפני השינה לילדות מורדות'. הם נחמדים וחשובים, אבל מבחינה ספרותית הם לא מסמנים משהו עם הרבה השראה. עם 'הישראליות' אנחנו עושות משהו אחר".

גולן, שמאחוריה קריירה עיתונאית וספרותית ענפה של כ־40 שנה, מסבירה כי בעוד שב"קטנות גדולות" הטקסט מינימלי, כמעט כמו שיר, הטקסטים בסדרה המקומית ארוכים יותר, לצד איורים מפורטים ומדויקים. "לקח לי זמן להבין במה מדובר ולהצטרף, ועכשיו כשאני בפנים זה נראה לי אחד הדברים החשובים שעשיתי אי פעם. שרה לוי תנאי מדגימה הכי טוב למה 'הישראליות' היא סדרה כל כך מהפכנית. הרבה שירים שאתם מכירים כעממיים הם בעצם שלה ושל תיאטרון ענבל שהיא הקימה. היא הקדימה את זמנה וההשפעה שלה על התרבות הישראלית הייתה עצומה".

עוד כתבות מעניינות:
החוגים הכי שווים שיזיזו את הילדים מפורטנייט
שתי נשים הקימו פסטיבל לילדים על הספקטרום – וזה לגמרי פוליטי
מה עושים עם הילדים באוגוסט? מדריך הפעילויות השלם

גולן לא מנסה להתחמק מהאמירה הפוליטית שבבחירת הדמויות. "מעולם לא ראיתי הבדל בין פוליטיקה לתרבות. כל אמירה תרבותית היא נקיטת עמדה, גם אם אינה מפורשת. כשאני חושבת שלוי תנאי צריכה להילמד לפני הרבה נשים אחרות זאת עמדה פוליטית. לא במובן של ימין ושמאל, אלא במובן התרבותי והחברתי הכי עמוק". הדבר נכון כמובן גם לגבי מאיה אנג'לו, שהייתה דמות משמעותית במאבק לזכויות האזרח בארצות הברית. "היא זכתה להכרה מאוחרת", אומרת גולן, "אבל כשזה קרה זה היה פיצוץ. כשביל קלינטון נבחר לנשיאות ארצות הברית הוא הזמין אותה להקריא שיר בטקס ההשבעה שלו".

גולן מספרת שהספר הבא בסדרה הישראלית יתמקד בסיפורה של הסופרת ז'קלין כהנוב. "זאת לא חוכמה לדעת מי הן רחל המשוררת וחנה סנש. כשמדברים על לוי תנאי וכהנוב מתחילים לתקן את הסיפור של ההיסטוריה הישראלית. מאוד משמעותי מבחינתי שהנשים האלה הן לא מהשורה הראשונה של הנשים האשכנזיות שכולן מכירות".

אבירמה גולן (צילום: דן פורגס)

כששמה של לוי תנאי הגיע לשולחנה של גולן, היא לא ממש ידעה במי מדובר. "היה ברור לנו שאנחנו רוצות אותה כאחת הראשונות ברשימה, אבל אף אחת מאיתנו לא ידעה עליה כמעט כלום. כשהתחלתי לקרא את כל חומרי התחקיר היו רגעים שממש בכיתי מהתרגשות. זאת אישה שהקדימה את זמנה בכל פרמטר אפשרי וההשפעה שלה על התרבות הישראלית הייתה עצומה. בגיל 18, אחרי שלמדה משחק, היא הלכה להיבחן באחד התיאטראות. הבמאי, צבי פרידלנד המפורסם, אמר לה – אני לא יכול לקבל אותך, יש לך מבטא תימני. בתשובה שלה אליו היא השתמשה במילה שנכנסה לשימוש רק 30 שנה אחרי, עם הפנתרים השחורים. היא אמרה לו, 'איך אני יכולה לדבר במבטא רוסי? אני מזרחית'. אני קוראת את כל מה שהאישה הזאת עשתה ואומרת לעצמי, איך לא למדנו את זה? איך לא סיפרנו לבנות שלנו?".

ליהי יעקב, שאיירה את הספר על לוי תנאי, מספרת על מלאכת האיור שאותה שיבחה גולן בתחילת הריאיון. "עשיתי תחקיר חזותי והיסטורי עמוק, כל פרט דורש דיוק כדי שלא יהיה אפילו שעון שלא מתאים לתקופה. משנת הולדתה, 1910, עד גיל 40 שבו ייסדה את תיאטרון ענבל אחרי שלא התקבלה לתיאטראות הפופולריים. בתמונות מההופעות של הלהקה שלה רואים נשים עושות תנועה של כביסה, מדברות ביניהן. היא הכניסה למחול הישראלי שילוב של מה שהתפתח בקיבוצים עם נגיעות תימניות ממש – והחיבור הסימבולי הזה מדהים. דורית (צלטנר, המו"ל – בד"ש) לא ידעה את זה עליי, אבל אני מציירת רקדנים בזמני הפנוי, אני באה ממשפחה של רקדנים ואפילו רקדתי בעצמי. כך שההתאמה הייתה מושלמת".

"אני חושבת שאנחנו עושות תיקון מאוד גדול", מסכמת גולן. "כשבשבוע הספר ניגשת ילדה בת 8 ומבקשת מסבתא שלה את הספר על אנה טיכו אני נדהמת. אמרתי לדורית שאנחנו עושות משהו נועז ואני לא יודעת אם זה בכלל יתפוס. ואז אנחנו מגלות שלא רק שהילדות באות ומבקשות את הספר, אלא הוא נכנס לראש רשימת רבי המכר של החנויות הפרטיות. כנראה יש משהו בסדרה הזאת שנותן מענה לרעב עצום לדעת מה היה פה – לא מנקודת המבט השחוקה והמוכרת מבית הספר, אלא מדברים שנעלמו מעינינו".