המפץ הבינוני: הבשורה לצופים לא תבוא מפיצול ערוץ 2

הייתם חושבים שבעידן תחרותי כל כך שבו הטלוויזיה משתנה במהירות, ינצלו רשת וקשת את הפיצול למחשבה מחודשת. אבל מתברר שברוב הימים תוכלו לבחור בין "אקס פקטור" ל"חתונה ממבט ראשון", במקרה הטוב. האם נטישה המונית היא התגובה הראויה היחידה?

מאסטר שף VS משחקי השף
מאסטר שף VS משחקי השף
1 בנובמבר 2017

על המרקע של ערוץ 2 הוצגו בשבועות האחרונים קרבות מסחריים עקובים מדם – בעיני עצמם אפיים, אפילו היסטוריים; בעיני כל השאר מדובר בלא יותר מבאטלים מרובעים שיש בהם יומרה גדולה, אפס יצירתיות, ים של טאלנטים והתנגחות ברנז'אית עבשה. לצופה הממוצע זו מסכת מייגעת שנמנעת מהסוואת המניפולציות ופועלת באופן ישיר – הכל כדי לגרום לנו להכריע בין 12 (קשת) ו־13 (רשת). האפיקים האחרים, 11 (כאן תאגיד השידור הציבורי) ו־14 (ערוץ עשר), נמצאים באזור הדמדומים מכל הסיבות המוצדקות: זו מלחמת ענקים שמתחילה באגו טריפ ונגמרת בספירת מזומנים ואין להם סיכוי (כאן) או משאבים (עשר). ממקום נחיתותם עדיף להישאר מחוץ לקרב התרנגולים המתיש הזה ולבדוק היטב את משבצת האלטרנטיבה (כמו שהבטיח בזמנו התאגיד). שם תהיה להם אולי אפשרות אמיתית לזרוח.

>> אם זה הריאליטי שעליו בונים בקשת – יש להם בעיה

יותר משני עשורים של שידורים מסחריים מזדקקים כעת לפיצול המדובר, שמעל הכל הצליח להשכיח את הסיפור המעניין באמת – מותו של ערוץ 2 וצמיחתו לכאורה של שוק חופשי. זו כבר לא טרגדיה עבור חובבי הטלוויזיה, אבל זאת ללא ספק מיתה שיש בה משקעים נוסטלגיים. השאלטר ירד ב־31 באוקטובר – בלילה שבין שלישי ורביעי – והמסך של אפיק 22 מוחשך עתה למשך ארבעה חודשים, עד אשר יתפסו עליו חברות הלוויין בעלות. כשהרעיון היה בחיתוליו עוד אפשר היה לקוות שזה יהיה מהלך סימבולי – סיומו המפואר של מונופול טלוויזיה בולעני, צר אופקים, אמריקאי במובן הרע של המילה; אלא שהתוצאה, עושה רושם, עגומה ומעיקה. שתי החברות שהשתחררו מכבליה של הממשלה (שהיא הבעלים של המותגים 2 ו-10) ויצאו לדרך חדשה עושות את אותו הדבר, רק בכמויות גדולות יותר.

אמנם הפיקוח הממשלתי המבוצע על ידי הגוף הרגולטורי (הרשות השנייה) נמשך, אך סביר להניח שבתנאים החדשים הוא יאפשר חופש רב יותר. שפע של זמן אוויר ושל פורמטים זולים לרכישה הם מתכון טוב להתנערות נוחה מפיקוח אגרסיבי – ושחרור השמירה הוא השאיפה הגלויה של כל גוף המכלכל את עצמו, מכל סוג. אלא שבמקרה הנוכחי מדובר יותר בשחרור רצועה מרוטוויילר מורעב ולא שקול. הריאליטי מת? הבינג' וסדרות המתח מתחזקים? לא לפי ראות עיניהן של קשת ורשת.

עוד מאותו דבר. "המירוץ למיליון" (צילום: עדי אורני)
עוד מאותו דבר. "המירוץ למיליון" (צילום: עדי אורני)

בין ערמת הפרסומות, היח"צ ואכילת הראשים התפרסמו בשבוע שעבר לוחות השידורים. בהיעדר מצע תיתפס כשחקן חלש, ולכן הושקעה לא מעט מחשבה בתמהילים ובאופן ההצגה שלהם (אפילו הטכנולוגית, כמו המיני־סייט המושקע הזה). קשת, במקרה הזה, באה עם כפפות אגרוף על הידיים. ברשת נמנמו קצת בשלב בניית האסטרטגיה או לא הצליחו לפצח די מהר מה לעזאזל אפשר לעשות ב־ 168 (!) שעות שבועיות.

והתשובות הן מגוונות. עם ערמות של כסף אפשר לעשות הכל – מסרטי טלוויזיה, דרך תוכניות בידור, סאטירה, אקטואליה, תרבות, מצוירים למבוגרים ועד בינג' לוקלי. לכאורה זה מנעד התחומים שבו הזכייניות שוחות, אבל רק לכאורה. בפועל ברור לכל שמיטב המוחות והמזומנים מוקדשים לדבר אחד – ולוחות השידורים יעידו על כך – הריאליטי; הילד השמן שאמור היה להתפוצץ בפנים של הוריו בשנת 2014 אבל גילה יכולות התרחבות מרשימות. ב־2001 הייתה זו "החפרפרת", ב־2017 בקושי אפשר למצוא תוכן שהוא לא הג'אנק פוד הבלתי מתכלה הזה, שבישראל זוכה להילת כבוד ללא קשר לעובדה שמדובר בחומר הכי עייף בטלוויזיה זה ארבע שנים לכל הפחות. זה הסנאף שעליו פעם כולם דיברו עם מכרים, חומר פלסטי לשיחות חולין של העשור הקודם.

בחוסר הרלוונטיות מיצבו את עצמן קשת ורשת חזק בין "מאסטר שף" ל"מירוץ למיליון", לא ערערו על סדרים ישנים ולא שינו את החוקים (מלבד חוקי העריכה אשר נעשתה מהירה יותר וסוחטת פחות). יש להם כל התירוצים להישאר באזורי הנוחות הללו: אחוזי צפייה חלומיים, כוח אדם זול, רטוריקה פשטנית, דורות של זומבים.

החידוש הכמעט יחיד של קשת לפני הפריים טיים. "ערב טוב עם גיא פינס"
החידוש הכמעט יחיד של קשת לפני הפריים טיים. "ערב טוב עם גיא פינס"

ניצחון בלי כבוד

הבעיה היא בפער הגדול שבין התוכניות למציאות. כאשר החלו קשת ורשת למתג את עצמן מחדש, הן כמו הציבו את הגיליוטינה מעל היצור הדו ראשי הישן שנקרא ערוץ 2. לא עוד שותפות מאולצת אלא גופים נפרדים שאמורים לענות על צרכים שלא הכרנו, להיות משב רוח רענן. בפועל לוח השידורים הנוכחי, בשעותיו הקריטיות, נראה ככה: "מאסטר שף", "הכוכב הבא", "חתונה ממבט ראשון", "ארץ נהדרת" ו"מועדון לילה" מבית קשת; מול "אקס פקטור", "המירוץ למיליון", "האח הגדול", "משחקי השף" ו"הישרדות" מבית רשת. כלומר מישהו (ועוד מישהו) החליטו לחרוש את אותה אדמה משני כיוונים שונים (לא במקרה לשניהם קוראים אבי).

הבשורות רעות לכולם: לצופים מדובר באינפלציה איומה של ריאליטי, לקשת ולרשת מדובר בהתפזרות שתצניח ככל הנראה את הרייטינג היציב למטה. הקהל, חשוב להגיד, לא אידיוט גמור. הזכייניות נלחמות על תשומת לבו עד זוב דם ורייטינג, אבל הוא כבר שבע, עייף, שחוק. אם לא ייתנו לו יותר ממראית עין של תעשיית בידור קודרת ועצובה, תוך שנים אחדות הוא ייעלם ויעבור לגילטי פלז'ר שלא נטבל 250 פעמים בשמן עמוק.

גם רצועות האקטואליה נשארו כמעט כמו שהיו. ברשת מנסים לרענן עם הצימוד של אודי סגל ולוסי אהריש בתוכנית "לפני החדשות" שתשודר ב־19:00 ועם "הצנרת" של גיא לרר, שתנסה להשתוות למותג החזק בערוץ עשר – "צינור לילה". אהריש וסגל יצטרכו להתמודד עם החידוש הכמעט יחיד של קשת לפני הפריים טיים – "ערב טוב עם גיא פינס". התחקירים של "עובדה" (קשת) ו"המערכת" (רשת) ממשיכים להתחרות אלה באלה, ואליהם הצטרפו "המשפיעים" (רשת), מעין גרסת ראיונות ל"קארפול קריוקי" עם לוסי אהריש שמראיינת דמויות מוכרות בחברה הישראלית, ותוכניתה החדשה של נסלי ברדה (קשת). תוכניות הבידור אינן שונות בדבר, ואנו נשארים עם "שנות ה־80", "נבסו" ו"המדרשה" (רשת); ועם "צומת מילר", "מה זה השטויות האלה" ו"כיפת ברזל" החדשה (קשת). עוד צבא, עוד הומור כלל ישראלי.

ניסיון הרענון של רשת. "לפני החדשות"
ניסיון הרענון של רשת. "לפני החדשות"

הכאוס הגדול, לא במפתיע, מתבטא דווקא ברצועת החדשות, שם ניטשו עד הרגע האחרון כמעט קרבות על התוכניות של חברת החדשות שכל אחת מהן תקבל. בעוד התוכניות המרכזיות, בהן "המהדורה המרכזית", "אולפן שישי" וחדשות סוף השבוע, ישודרו במקביל בשני הערוצים, בסופו של דבר הוסכם כי "חדשות הלילה" תשודר רק ברשת ו"תוכנית חיסכון" בקשת.

במלחמת הראווה של קשת ורשת כולם יוצאים לוזרים. במקום הפיכה טלוויזיונית שתסחף קהל שבוי וקהל שברח לסטרימינג, קיבלנו הפיכה של מספרים – כפתורים חדשים בשלט. תוכני השוליים סבירים ותוכני הפריים טיים בזים לצרכנים הפוטנציאליים שלהם. בנקודה זו בדיוק תהיה נטישה הפידבק הראוי מכל לחגיגת הפיצול העצמית של קשת ורשת. בטלוויזיה הישראלית כדאי לנסות שוב את תאגיד השידור באפיק 11 (שלאחרונה הוציא למשל את "מדינת הגמדים"), נוסף על אימוץ הרגלי צפייה שונים (להתחבר לקודי או לכל התקן אחר שיכול להעביר את הזמן בנעימים, בשפע של אפשרויות – מפאן ועד מדע).

הזמן יכריע את הסיפור הזה, שיש בו בעיקר התפכחות. במפגן הכוחות ביניהן לקחה קשת את הקופה. הנבואה של מבקרי הטלוויזיה הייתה שגם ב־1 בנובמבר – יום השידורים הראשון – תתעלה קשת על יריבתה. האם זהו כבוד גדול? התשובה – אם היה ספק – היא לא.

לוח השידורים של קשת:

table_P

לוח השידורים של רשת:

Capture

[interaction id="59edc95b27e86f00013082f5"]