כל עוד הקהל הומופובי, פסטיבל הקולנוע הגאה לא הולך לשום מקום

TLVFest, הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה שנוסד ב-2006 באולמות הקטנים של האוזן השלישית, גדל והתרחב והיום הוא יכול להתחרות בפסטיבלי הקולנוע של חיפה וירושלים, לפחות מבחינת כמות הסרטים. אם בשנים הראשונות התייחסו אליו בתקשורת כאירוע של הקהילה הגאה בלבד, בשנים האחרונות הוא עבר לעמודי הקולנוע. אבל האם זה מתבטא גם בקהל קוני הכרטיסים? תפסתי את מייסד הפסטיבל יאיר הוכנר לשיחה על השינויים שחלו בתחום הקולנוע הלהטב"קי, והאם כשסרט כמו "טיטאן" גורף את דקל הזהב בפסטיבל קאן, ו"אין גברים כאלה" מופק ומופץ על ידי אולפן הוליוודי גדול, בכלל יש עוד צורך בפסטיבל שכזה.

בוא תעלה זיכרונות. מה דחף אותך לייסד פסטיבל קולנוע גאה בישראל?
"ב-2005 עשיתי את הסרט 'ילדים טובים' שטייל בהמון פסטיבלים בעולם וזה העלה בי את הרעיון לעשות גם פה פסטיבל. לפני כן היו ניסיונות להרים כאן פסטיבלים שלא צלחו, והיה את מועדון הסרט הוורוד של אסף גיל. פניתי לכל האנשים שפגשתי בסבב הפסטיבלים שעשיתי, ביקשתי מהם שישלחו די.וי.די והקרנו אותם באוזן השלישית מול אולמות מלאים. ואז מנהל הסינמטק אלון גרבוז אמר לי 'אתה יכול לעשות את זה אצלנו'. השנה יש לנו כשמונים פיצ'רים, ומעל מאה סרטים קצרים, שמוקרנים מהבוקר עד הערב במשך עשרה ימים".

כמה פסטיבלים להטב"קיים יש בעולם?
"יש כמאתיים פסטיבלים, והפסטיבל שלנו הוא בין הגדולים. אחת המטרות שלי היא להביא את הסרטים הכי איכותיים מהפסטיבלים של קאן ברלין וונציה, וגם סרטי נישה של פסטיבלים להטב"קיים, כדי לפנות לסקטורים שבדרך כלל לא זוכים לייצוג בפסטיבלים הגדולים – סרטים שעוסקים בטרנסג'נדרים, ביסקסואליות ופלואידיות – ולתת במה ליוצרים שלא מצליחים להשתלב בפסטיבלים המיינסטרימיים".

לפני חמש שנים "אישה פנטסטית" בכיכובה של טרנסג'נדרית זכה באוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר.
"המקרה של 'אישה פנטסטית' יוצא דופן כי הבמאי סבסטיאן לליו אהוב על התעשייה בהוליווד וחברת ההפקה חצי אמריקאית. אלה אנשים עם כוח בהוליווד. יש המון סרטים עצמאיים מסוג זה שלא זכו להוקרה. וזה מאוד בולט שדווקא יוצרים סטרייטים זכו להוקרה ולא יוצרות טרנסיות. היוצרים של רוב הסרטים שמוצגים בפסטיבלים של קאן, ברלין וסנדנס הם לא להט"בים. זה חלק מהחשיבות של הפסטיבל שלנו שנותן במה ליוצרים הלהט"בים האמיתיים".

אתה רואה שינוי בסוג הסרטים שנוצרים מאז שהקמת את הפסטיבל?
"תמיד יהיו סרטים על יציאות מהארון ועל קבלה ורומנטיקה, אבל עכשיו הסרטים יותר עוסקים בחיים ובדילמות יומיומיות של אנשים, אם זה התמודדות עם מחלות, זוגיות, בגידות. השנה יש, למשל, סרט בריטי בשם 'מהצד' על שני שחקני רוגבי שמתאהבים זה בזה, ומרכז הדרמה היא איך הם מתמודדים עם בגידתם בבני זוגם. ויש משמעותית יותר סרטים טרנסיים".

אתה רואה שינוי גם בקהל? הפסטיבל מצליח להגיע לקהל סטרייטי?
"זה עדיין פסטיבל מאוד קהילתי. הרוב זה קהל להט"בי, וזה מאוד מבאס אותי. אנחנו באמת מנסים להביא סרטים שראויים לצפייה על ידי כל אוהב קולנוע איכותי ומהעולם. אבל רוב הקהל הסטרייטי הוא הומופובי – גם מצביעי מרצ. וגם רוב חברי האקדמיה לקולנוע בישראל שמצביעים לפרס אופיר הם הומופובים. זה עולה מההיסטוריה של הבחירות שלהם. השנה, למשל, היה אפשר לראות את זה בכך שהם העניקו מועמדות למוני מושונוב שמגלם עורך דין ב'כל מה שאני יכולה', והתעלמו מהופעתה המעולה של שרון סטריבמן שמגלמת בסרט דמות של לסבית".

אם כך, מי בא לסרטים על טרנסיות?
"לצערי הומואים הולכים לראות סרטי הומואים, ולסביות הולכות לסרטי לסביות. בודדים הולכים לראות סרטי טרנסים. הייתי רוצה שהקהל יפתח את הראש ויגיע לסרטים שעוסקים בקהילה הטרנסית. אני ממשיך להביא אותם, וזה יקרה יום אחד. אנחנו הפסטיבל שמציג הכי הרבה סרטי טרנסג'נדרים, למרות שאין ביקוש גדול, כי זה חשוב לי, בעיקר בזכות גילה גולדשטיין. לדוגמה, אנחנו הפסטיבל היחיד בארץ שרצה להקרין את הסרט הפקיסטני 'ג'וילנד' שזכה בשני פרסים בולטים בפסטיבל קאן. כשפניתי אל מפיצי הסרט, הופתעתי שהם נתנו לי אותו כל כך מהר. הם אמרו שאף אחד בארץ לא פנה אליהם לבקש אותו".

בעבר נשמעו תלונות על הפסטיבל שהוא מקרין סרטים פורנוגרפיים.
"אנחנו מקרינים גם סרטים שיש בהם סקס מפורש. אז מה? כשבפסטיבל ירושלים הוקרן הסרט הרומני 'מין חסר מזל או פורנו משוגעים' מישהו אמר שכל הפסטיבל הוא פורנוגרפיה? קל מאוד להצמיד לנו את התגיות האלה. אפילו פה אחד העובדים אמר לי השבוע 'תשלח לי המלצות לעלון הפרסום שהן לא פורנוגרפיות'. זה פשוט מדהים אותי איך להט"ב זה פורנוגרפיה. השנה יש רק סרט קצר אחד, מבין שמונים סרטים ארוכים ומאה קצרים, שיש בו סקס מפורש".

לפני כמה שנים הפסטיבל כמעט התבטל.
"ב-2018, כשמירי רגב היתה שרת התרבות, לא קיבלנו את התקציב המובטח ממשרד התרבות, וגם מעיריית תל אביב לא הגיעה התמיכה המלאה. הם טענו שלא עמדנו בקריטריונים. עד היום אני לא מבין מה הם רצו מאיתנו. זה הכניס אותנו לגירעון והיינו צריכים לפתוח קמפיין מימון המונים שהציל את הפסטיבל".

יש השנה הרבה סרטים ישראלים קצרים.
"יש עשרה מקבצים של סרטים ישראלים קצרים. ישראל היא מעצמת סרטים להט"בים קצרים. זה מדהים אותי כל שנה. אחד ההסברים לכך הוא שיש המון יוצרים להט"בים שלומדים קולנוע, וזה נושא שמעניין צעירים בישראל, גם אם הם סטרייטים. היום בכל תיכון יש מגמת קולנוע וזה נושא שמעניין בני נוער. מהשנה השלישית של הפסטיבל יש תחרות נוער, כבר 14 שנה".

למה זה לא מיתרגם לסרטים באורך מלא?
"המון להט"בים לא יעשו פיצ'רים ראשונים להט"בים כי הם יודעים שהסיכוי לקבל תמיכה מהקרנות נמוך יותר. הם יודעים שפריצה לא תבוא דרך קולנוע להט"בי. וישנו גם החשש להיתקע עם הטייטל של יוצר להט"בי, כי מדביקים לך את הטייטל הזה גם אם אתה רוצה שסרטך השני יעסוק במשהו אחר. 'ברש', סרטה הראשון של מיכל ויניק, שהשנה יצרה את 'ולריה מתחתנת', ו'האופה מברלין' של אופיר ראול גרייצר, שסרטו השני 'אמריקה' אינו להט"בי, הם יוצאי דופן".

אז זו עוד סיבה שעדיין צריך פסטיבלים להט"בים.
"'אזרח מודאג' של עידן חגואל, לדוגמה, הוא מסוג הסרטים החדשים שדיברתי עליהם קודם – הוא מספר על בני זוג להט"בים שמתמודדים עם ההגירה לשכונה שלהם. זה היה יכול להיות גם זוג סטרייטי, אבל ידביקו לסרט תווית של קולנוע להט"בי. המון סרטים מסוג זה נדפקים בפסטיבלים הרגילים, כי פסטיבל רגיל אומר ניקח שניים שלושה סרטים להט"בים, ולשאר התכנית יועדפו סרטים עם גיבורים סטרייטים. ככה זה בכל העולם. בגלל זה כל כך חשוב שיש פסטיבלים להט"בים, כדי שהסרטים כן יזכו לראות אור יום על מסך גדול. במיוחד עכשיו שיש צמצום מאסיבי של הסרטים שיוצאים לבתי קולנוע, הפסטיבלים הופכים להיות אחת הבמות היחידות שהסרטים יוכלו להיות מוקרנים על מסך גדול".

יש לכם אירוע פיצ'ינג לסרטים קצרים. בשנים קודמות יצאו ממנו סרטים שזכו להצלחה?
"כן, קרן גשר נותנת 140,000 שקל לתסריט הזוכה לצורך הפקת הסרט. 'פוליגרף' של סמירה סרייה מ-2020 קיבל תשומת לב בעולם, ו"שימני כחותם על ליבך" של עומר טובי התקבל לפסטיבל סנדאנס 2017. בעבר היה לנו פיצ'ינג פיתוח גם לסרטים תיעודיים ועלילתיים באורך מלא. משם צמחו "פרה אדומה" של ציביה ברקאי, "יונתן אגסי הציל את חיי" של תומר הימן, ו"כאילו אין מחר" של ניצן גלעדי שפותח את הפסטיבל השנה. האירוע הזה התבטל, כי בקרן רבינוביץ' אמרו שבגלל הוראות של משרד התרבות הם לא יכולים לתת יותר תמיכה לפסטיבל".

הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה, סינמטק תל אביב, שפרינצק 2, 27.10 – 5.11; תוכניה וכרטיסים כאן