הדוקו הזה הוא הצצה נדירה אל תוך לשכת ראש העיר של רמאללה

חדיד הוא ראש עיריית רמאללה, ביתם של 60,000 בני אדם ואחת מבירות התרבות של הגדה המערבית. הוא ניגש לתפקידיו בצורה פרקטית – הוא סולל מדרכות, מנקה שפכים, מאשר קמפיינים שיווקיים לעיר, בונה מזרקה חדשה ומבטיח את בניית בתי הספר המקומיים על מנת שילדים יוכלו לשחק בשמש. אך מאמציו הסיזיפיים של ראש העיר לבסס אוטונומיה ומידה של נורמליות עבור התושבים פוגשים פעם אחר פעם את גבולות האפשר תחת הכיבוש הישראלי.

מאז יציאתו לאקרנים, "ראש העיר" נבחר לבחירת המבקרים של הניו יורק טיימס וקטף בין היתר פרס אמי ופיבודי, וכן פרסים בפסטיבלי הסרטים Full Frame, CPH:DOX ובוסטון-פלסטין. אל ההקרנה בבית של סולידריות יגיע הבמאי האמריקאי עטור הפרסים דיוויד אוסיט היישר מהקרנת הבכורה הפלסטינית המיוחלת לסרטו ברמאללה. בשיחת טלפון, רק שלוש שעות לפני הבכורה ברמאללה, שוחחנו על המשיכה שלו כיוצר לדמותו של מוסא חדיד, ועל השאלה שבעקבותיה נכנס לפרויקט התיעודי.

כשצפיתי בסרט לראשונה, היה רגע בצפייה שפתאום משך אותי אליך, הדמות שמאחורי המצלמה. היה ידוע לי שהבמאי, אתה, אמריקאי בעל שם אמריקאי, אבל הנה מוסא פונה אליך בשאלה בערבית וניכר שאתה מבין אותו. זה גרם לי לתהות מה הקשר שלך לפלסטין בכלל ולנושא בפרט.
"למדתי משפט בינלאומי העוסק בפליטים באוניברסיטה בקהיר והייתי במסלול ישיר לעבודה בתחום. שם גם למדתי קצת ערבית. כשנפתחה ההזדמנות לעבוד בקולנוע הרגשתי שטמון שם פוטנציאל גדול לשלב יצירה עם נושאים שחשובים לי – במקום להפוך לעוד עורך דין בינוני להפוך ליוצר תיעודי ששופך אור על סוגיות סוציו-פוליטיות. ככל שהתקדמתי בתחום התבהר לי שמה שמנחה אותי כיוצר אלו שאלות גדולות בנוגע לחברה שלנו, ושאני רוצה להקדיש את חיי לניסיון לענות על שאלות אלו דרך הסרטים שלי.

אל 'Mayor' הגעתי בעקבות מספר ביקורים ברמאללה ולאחר שעבדתי שם כעורך עם במאי פלסטיני בשם מוהנד יאקובי על סרטו 'Off Frame'. הדהים אותי הטרנספורמציה שעברה העיר בין הביקורים – חיי הלילה עם הברים ההיפסטרים, רחובות תוססים ודברים כמו וויי-פיי חינם ברחבי העיר. כל אלו עוררו את הסקרנות שלי לגבי רמאללה. שמו של ראש העיר עלה שוב ושוב בשיחות עם תושבים, כדמות מאוד כריזמטית. עבורי כאמריקאי, ולמרות העובדה שביליתי זמן לא מבוטל במזרח התיכון, המפגש עם רמאללה ניפץ לי דעות קדומות בנוגע לאיך נראית עיר מרכזית במזרח התיכון ובפלסטין בפרט. בתוך זאת נשארתי עם שאלה שרדפה אותי – כיצד מנהלים עיר כשאין לך מדינה ואין לך שליטה על האדמה. הסרט בא למעשה לנסות לענות על השאלה הזו".

בתור יוצר דוקומנטרי שמונחה שאלות, דווקא נדמה שאין ביצירה שלך ניסיון לתת תשובה חד משמעית. ישנן רמיזות, איך אין איזו תזה ברורה שאתה מכתיב דרך היצירה.
"אני מסכים. אני מרגיש שיש יותר רמיזות והצעות. במקרה של 'Mayor', יש כמובן מבט על הצמיחה הקפיטליסטית שמאוד מורגשת באזורים מסויימים ברמאללה, איפה שמרוכז יותר כסף. רמאללה היא עיר מאוד מיוחדת בגדה המערבית. אתה יכול למצוא את עצמך עומד במרכז העיר ובמצמוץ עין לחשוב לרגע שאתה בעיר בינלאומית, אפילו תל אביב! כמובן התחושה הזו היא חולפת, אבל זו עדיין מתנה שיש לעיר הזו להציע, והרבה מזה נובע מאימוץ של התרבות המערבית הקפיטליסטית ובכך נוכחות של מותגים ורשתות בינלאומיות. זה כמעט כמו פרפורמנס של נורמליות כניסיון לשכוח לרגע את העובדה שאין לך שליטה על האדמה או הגבולות או אפילו על המטבע שלך. זו לבטח תמה שעולה בסרט, הכמיהה לאוטונומיה, למנהיגות ושליטה. וזה מה שהופך את ראש העיר מוסא חדיד לסובייקט כל כך מרתק – דמות שנלחמת עבור כל אלו במציאות שלא באמת מאפשרת זאת".

לא מקבל הנחות. מוסא חדיד מתוך "Mayor" (צילום: דיוויד אוסיט)

יש בעשייה שלך כנות ביקורתית שלא עושה הנחות למוסא גם בחולשותיו, והדבר מאפשר חיבור אליו ברמה האנושית. האם תוכל להרחיב על כך?
"רציתי להשתמש בכלים של הקולנוע כדי להציג את דמותו של מוסא, תחילה כגיבור כמעט הוליוודי, כמו גארי קופר, עם שליחות ואמביציה מדבקת. אך המציאות מחוררת את הדמות הזו בכך שהיא הולכת ומצמצמת את גבולות היכולת שלה וזה יוצר סיטואציות מאוד גרוטסקיות. משם עולה דמות האנטי-גיבור, שבסוף מה שנשאר לו זה לייפות את העיר ברמה הקוסמטית וליצור מרחב אסקפיסטי בתוך מציאות מאוד קשה, כדי לאפשר לתושבים שלו רגעים של נורמליות. זה פורטרט עצוב ויפה כאחד עבורי".

שכשסיפרתי לחברה פלסטינית שאנחנו מקרינים את הסרט היא מאוד התפלאה. היא, שצפתה כבר בסרט, הרגישה שאין בו או בדמותו של מוסא התנגדות. אשמח לשמוע את דעתך בנושא.
"יש בכך אמת אך גם להפך. מוסא אינו מנהיג פוליטי. אמנם הוא בפת"ח אבל הוא די א-פוליטי. יש רגע של 30 שניות בסרט שמזקק עבורי את זה כך: כשילד קטן פונה למוסא ושואל אותו, 'האם אתה פת"ח או או חמאס?'. מוסא עונה לו בהומור 'אני בחזית העממית לשחרור פלסטין!', אז הילד משיב לו 'אבל הם נעלמו כולם', ומוסא אומר 'נכון, כולם נעלמו'. עבורי זה רגע כל כך מפורש על המקום הרגשי של מוסא ושל הרבה מתושבי רמאללה, שחשים שאין כבר מי שיציל אותם.

ראש עיר בלי מדינה. מוסא חדיד מתוך "Mayor" (צילום: דיוויד אוסיט)

השם של הסרט 'Mayor' מתייחס לנושא שהסרט עוסק בו – מה תפקידו של ראש עיר בתוך הנסיבות הקיימות. ראש העיר מוסא הוא פוליטיקאי מהזן הטהור ביותר – הוא משרת ציבור. הוא מנסה לפענח איזה אופק הוא יכול לטוות עבור עיר שאין לה מדינה, באופן רשמי. הוא עושה כמיטב יכולתו עבור התושבים בתוך נסיבות הכיבוש הישראלי.

אני רוצה להוסיף שגם שמעתי ביקורות על כך שהסרט לא מספיק מעמיק במציאות האזורית, אבל אני לא רואה בזה דבר רע. אני חושב שזה מצביע על הסקרנות של אנשים, והרצון לחקור לעומק. סרט אחד לא יכול לעשות הכל, אבל הוא יכול לשהות במרחב שמציע מורכבות, ולעודד את הצופה לשאול שאלות, לחקור ולפגוש בניואנסים שעולים בדרך לתשובות. אני הרי לא יכול להציע את התשובות – אני לא פלסטיני ולא ישראלי. זה על הצופה לקחת את השאלות שעולות מהצפייה ולדרוש להם מענה בחיים שאחרי הסרט".

Mayor יוקרן היום, שלישי (17.1) 19:30 בבית של סולידריות (בית רומנו), דרך יפו 9. כל ההכנסות מהאירוע עבור מערך סלי המזון של התנועה. כרטיסים ניתן להזמין כאן