תאוות בשרים: מה שהלילה של תל אביב היה צריך זה קצת רוז'

האם ייתכן שטרנד ברי היין מתחיל להראות סימני דעיכה? השבוע סיפרנו על בר קוקטיילים, בית קפה וסבן אילבן ואף לא על בר יין אחד (אוקיי, סלון יין, אבל זה לא אותו הדבר). בהמשך למגמה קבלו מקום חדש שהוא לא בדיוק בר ולא בדיוק מסעדת שף, אבל יש בו את הווייב הנכון ואת כל מה שבא לנו וגם את מה שלא ידענו שבא לנו לאכול. רמז: סושי בשר.

רוז' – וכן, השם בכל זאת מרפרר לבר יין – הוא האח הקטן של טריגר אנד וויין, הסטייק האוס הבוטיקי שנפתח לפני כמעט שנה על חורבות דוד ויוסף. מה שלא ידענו הוא שבכל אותו הזמן שקדו השותפים שגיא טריגר, אורי רז, איתי ביטון, נדב רמות וחן יעיש על שיפוץ המרתף. "רצינו לעשות משהו שונה בקטגוריה שלא ממש קיימת. מקום שכיף לבלות בו ומבחינת האוכל הוא ברמת מסעדת שף. וכמובן שהבשר הוא העיקר כי זו ההתמחות שלנו", הם אומרים.

זה בר? זו מסעדה? זה רוז' (צילום אורי רז)

במבט ראשון רוז' יכול להיות בכל מקום באירופה הקלאסית. גרם מדרגות שמוביל למרתף ווילונות קטיפה כבדים שמסוככים על הכניסה מובילים לחלל קטן ואינטימי: בר שסביבו יכולים לשבת בכל רגע נתון כ-20 איש, שני שולחנות עמידה ושתי גומחות ובהן שולחן זוגי רומנטי, וזהו. עמדת די ג'יי שמשדרת לאוויר ביט אוריינטלי ממוקמת בקצה הבר, ובשטח הרצפה הקטן שמאחוריו נעים בתנועות מתואמות טריגר וניסן אלחסוב, בוגר הקורדון בלו ובמשך ארבע שנים גם שף מסעדת מנטנטן.

בישראל מטבח יפני מקושר בעיקר לדגים אך בהשפעת אלחסוב קיבלו הבשרים סיבוב יפני מעניין. גם הוויטרינה הקטנה שבקדמת הבר מעידה על כך – רק שבמקום טונה וסלמון, נוצצים בה נתחים מיוחדים שטריגר בוחר מדי יום. בסכין סושי חדה כתער אלחסוב פורס את הבשר ומכין ממנו מנות ביס מורכבות, למשל המאורי – חלמון קונפי בשומן פרה ומטמברה, שריר דק מבטן הפרה שנטחן לאבקה בטעם אוממי עז (56 ש"ח), ניגירי דנבר מיושן 60 יום עם מחמצת טארה ויוזו קושו (59 ש"ח), וטרטר פרעצל עם מיונז יפני והולנדייז (49 ש"ח).

למתעקשים בכל זאת על סטייק בסגנון המסעדה שמעל מיועדת מנת נתח מיושן מתחלף עם פירה קטיפתי, שבעינינו נותן פייט ראוי לפירה של רובושון (149 ש"ח). על אף שבשר הוא העיקר, כדאי מאוד לשים לב למנות הצמחוניות שבתפריט: דלעת מיסו – מנה שכולה אסתטיקה יפנית מדלעת בשיטות הכנה שונות (54 ש"ח) וטומאט קונקסה – עגבניות שרי אדומות וצהובות בקרמל ופלפל אנגלי שמוציאים מכל עגבנייה את הג'וס והמתיקות (56 ש"ח).

אסתטיקה יפנית. רוז' (צילום שי אשכנזי)

פרט נוסף שמייחד את רוז' ותורם לנראות הקלאסית הוא קיר בקבוקי אלכוהול, רובם המכריע חומים – ויסקי, קוניאק ורום, כולל בקבוקים מיוחדים דוגמת גלנמורנגי בארומת קקאו. אם אתם מאמינים באסטרולוגיה תוכלו לבחור דרינק שמתאים למזל שלכם מרשימת קוקטיילים מתוחכמים: לבני מזל אריה ישקשקו ויסקי וודפורד ריזרב עם ליקר הדרים מנדרין נפוליאון, אספרסו, שמנת ושוקולד מריר, ולתאומים הנרי מונייר XO, קוואנטרו ציפורן והל וקמפרי וביטרס. המחיר משקף את המרכיבים, 64-76 ש"ח לכוס. בתפריט היין תמצאו מבעבעים, רוזה, לבנים, אדומים וכתומים מיקבים לא שגרתיים, למשל יקב זאזא הישראלי. כל יין מתואר בגובה העיניים ולא רק במונחי עפיצות וטאנינים, מגמה מבורכת שפגשנו כבר בכמה מקומות בעיר.

קטגוריה חדשה בתפר שבין בר ומסעדה. רוז' (צילום שי אשכנזי)

על רקע טרנד ברי היין, וסליחה שאנו חוזרים לדון בכך, רוז' הוא עוף מוזר (פרה מוזרה?) במובן הטוב של המילה. תפריטי האוכל והאלכוהול, הכלים והטכניקות, האווירה הסקסית, המוזיקה והשירות משתלבים בהרמוניה שמעידה על תשומת לב לכל פרט. הכינו את עצמכם להיות מופתעים ובעיקר לביסים של בשר כמו שאין באף מקום אחר בעיר.
רוז', מונטיפיורי 21, ראשון-חמישי 19:30-00:00; להזמנות: ווטסאפ ל-0549899897; עוד מהיופי הזה באינסטגרם