רותי ברודו טועה. רון חולדאי הוא בן ברית של המסעדות בתל אביב
ההשפלה הציבורית של רון חולדאי, בכנס של בעלי מסעדות ובעלי תפקידים בענף, צורמת כשלוקחים בחשבון מה ראש העיר עשה למען ענף המסעדנות בתקופת הקורונה, לפניה ואחריה, ומה עשה למען קהילת הפליטים ומהגרי העבודה. המסעדן והשף יהונתן בורוביץ' מסביר איפה הטעות
מעולם לא חשבתי שאתייצב מאחורי ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, אבל האמת חייבת להיאמר: ההתפרצות של רותי ברודו (גילוי נאות: אישה שאני מעריץ, מעריך ומוקיר) על רון חולדאי בכנס המסעדנים (עוד גילוי נאות: לא נכחתי בו) פשוט לא מוצדקת. יריות בתוך הנגמ"ש על לא מאומה.
במה דברים אמורים? ראש העיר התייחס לכך שאסור לתעשיית המסעדנות להסתמך על כוח עבודה שמעמדו החוקי לא הוסדר במשך כל כך הרבה זמן (פליטים/מסתננים/מהגרים – זה באמת לא משנה). למעלה מתריסר שנים שממשלות ישראל לא יודעות מה לעשות עם האוכלוסייה הזו. מה לא ניסו? מתקני כליאה בחולות בעלות של מיליארדים, תכניות גירוש מרצון, הפקדה לפנסיה בגובה %36, ומעל הכל העובדה שעל פי החוק היבש העסקתם אינה חוקית (עבירה פלילית שיכולה לגרור בצידה עונש כספי ואף מאסר!), זאת למרות שהם שוטפים יום יום צלחות ומקלפים תפוחי אדמה במסעדה הקרובה לביתכם. זה אולי יפתיע מישהו, אבל כל מסעדה או מסעדנית שמעסיקים עובד זר עוברים עבירה שכזו יום יום שעה שעה.
ההעסקה של האוכלוסיה הזאת התאפשרה תחת סיכום של המדינה מול בית המשפט העליון כך שהמדינה תתיר להם לעבוד, או יותר נכון לא תאכוף את האיסור להעסיק אותם. ישראבלוף אמיתי. עד היום, באישורי השהייה המונפקים על ידי רשות האוכלוסין, כתובות המילים "אישור זמני זה אינו מהווה אשרת עבודה". ולכן חולדאי צודק כשהוא אומר שאסור לענף, אחד מעורקי החיים האורבניים בעיר תוססת כמו תל אביב ובעל נפח כלכלי משמעותי, להסתמך על כוח העבודה הנ"ל מהסיבה הפשוטה שהמדינה בעצמה לא יודעת להתמודד איתו.
וצריך להזכיר מה כן עשה רון חולדאי לטובת קליטת הקהילה הזאת, שמאכלסת ברובה את חלקה הדרומי של העיר שלו: הקצה תקציבים ומשאבים, בנה בתי ספר ומתקני ציבור, איפשר לאוכלוסיה נחשלת ונטולת זכויות טיפול רפואי ועוד, למרות שלא הייתה לו שום מחויבות חוקית לעשות כן. ממשלות ישראל מצד אחד לא ידעו לקבל החלטות בקשר לאנשים הללו שהגיעו לגינת לוינסקי תודות למחדל הגדר בגבול הדרומי, ומצד שני גילו אוזניים ערלות לקול זעקות המעסיקים בסקטור שמשווע לידיים עובדות. משק צומח זקוק לידיים עובדות. אבל הטענה הזו צריכה להיות מופנית לירושלים ולא לכיכר רבין.
לרון חולדאי, בשבתו כראש עיר, אין קשר לעניינים הללו. הוא אינו בכיסא לקבל החלטות בנוגע לכוח עבודה בכלכלה, מתן היתרים או ויזות לעובדים. השאלה מדוע אין לענף המסעדנות היתר להעסקה מסודרת של עובדים זרים (כמו בענפי הסיעוד והבניין והחקלאות) צריכה להיות מופנית לממשלת ישראל ואגף התקציבים ממנו מנוהלת המדינה. לא לראש העיר. הוא בוודאי שאינו נושא באשמה ואת החלק שלו בתחומי אחריותו, כשהיה צריך להתמודד עם גלי הפליטים/מסתננים, הוא עשה בהחלט.
ההשפלה הציבורית הזו, בכנס של בעלי מסעדות ובעלי תפקידים בענף, צורמת לעין אף יותר כשלוקחים בחשבון מה ראש העיר כן עשה למען ענף המסעדנות בתקופת הקורונה, לפניה ואחריה. חולדאי פעל מול משרד הפנים לביטול חיובי ארנונה למסעדות, הורה להפעיל גמישות מקסימלית בימי תווי
הקורונה, איפשר ישיבה במרחבים ציבוריים ובעיקר מינה מנהלת מוכשרת ואסרטיבית, איילת וסרמן, לעמוד בראש אגף רישוי העסקים בעירייה, מינוי שהביא בעקבותיו תקופה של תקשורת טובה ודלת פתוחה שמעולם לא הייתה כמותה בין בעלי העסקים לאגף הרישוי בעיר.
View this post on Instagram
העיר והעומד בראשה וציבור בעלי המסעדות אינם אויבים. נוכח הממשלה השמרנית שעומדת לקום בירושלים, שענף האירוח והמסעדנות מעניין אותה כקליפת השום, עדיף לכל מי שהענף הזה חשוב לו שמסעדנית מוצלחת ומוערכת כמו רותי ברודו וראש העיר הכי ליברלית בישראל, בעל רקורד של עשייה מוכחת כמו רון חולדאי, לא יהיו בני-פלוגתא אלא בני ברית. האתגרים הבאים כבר בדרך.
>> יהונתן בורוביץ' הוא שף, מסעדן (שפוי, M25) ויו"ר ארגון "מסעדנים חזקים יחד!"