רידינג היא חנות הספרים עם השם הכי טוב בעיר. וגם הספרים מצוינים

רידינג. צילום: רעות ברנע
רידינג. צילום: רעות ברנע

חמישה מו"לים של הוצאות ספרים עצמאיות התאגדו למיזם החדש שצץ לו ברחוב אלנבי - חנות ספרים ששואפת להיות לא רק מקום שמוכר ספרים (בעיקר כאלה של הוצאות עצמאיות, אבל לא רק), אלא מרכז תרבות של ממש. והנה החלק הכי טוב: לא צפוף שם בכלל

6 בפברואר 2023

מכירים את זה שאתם מסתובבים באיזו עיר בעולם וחולפים על פני חנות ספרים, מחליטים להכנס להציץ בקטנה ונשאבים אל תוך ההיצע האינסופי? ואיזה כיף שיש בכל החנויות האלה מקום לשבת בו – שולחנות וספות וכסאות – שאפשר להעמיס לצידם ספרים יפים מכל סוג ולעלעל במשך שעות, בלי לשים לב שעוד שנייה נגמרת לכם החופשה? ואולי אפילו אם יתמזל מזלכם תבחינו ביו גרנט מחייך אליכם מבין אחד המדפים? נכון. ונכון שזה מבאס זה שאין מקומות כאלה בארץ – כי ספרים, כמו שכולנו יודעים, יש פה המון? ובכן, עכשיו יש.

בלב הרחוב הכי סואן ומפויח בעיר, התמקם לפני ארבעה חודשים מקום חדש, שמרגיש קצת כמו עוף זר, במובן הטוב של המילה (בטח כשמדובר ברחוב הנ"ל): "רידינג באלנבי" – חנות ספרים ומרחב לקריאה. על המקום, שהוא קצת (הרבה) יותר מחנות ספרים, אמונים חמישה – כולם מו"לים של הוצאות ספרים עצמאיות: דורית תמיר מהוצאת תמיר, מאירה פירון מהוצאת טל-מאי, עמית רוטברד מהוצאת בבל, יפתח אלוני מהוצאת אפיק ודוד גוטסמן מהוצאת פרדס.

יזמי ובעלי רידינג באלנבי: עמית רוטברד, יפתח אלוני, דוד גוטסמן, דורית תמיר, מאירה פירון ויותם שווימר. (צילום: אביגיל קנטרוביץ')
יזמי ובעלי רידינג באלנבי: עמית רוטברד, יפתח אלוני, דוד גוטסמן, דורית תמיר, מאירה פירון ויותם שווימר. (צילום: אביגיל קנטרוביץ')

הדבר הראשון שמבחינים בו עם הכניסה למקום הוא הגודל שלו: לא עוד חנות ספרים צפופה שצריך להחזיק בה ספר אחד ביד, אחד מתחת לסנטר ואחד מתחת לבית השחי כדי שתישאר יד לדפדוף (וגאד נואוז שאנחנו אוהבים את המגדלור, אבל מה לעשות, מדובר בחנות צפופה); וגם לא עוד חנות של אחת הרשתות שקשה לראות בה הרבה מעבר לשלטים שקופצים לנו מול העיניים ומכריזים כמעט בצעקה על מבצע של ספר שני ב-50 אחוז הנחה. רידינג הוא מקום שקט, שטוף אור (בשעות היום) הודות לחלונות זכוכית גדולים שנותרו בו מהחלל ששימש בעבר כסניף בנק, ובעיקר מלא אוויר לנשום בין מדפי הספרים העמוסים.

"המילה מקום היא המפתח", אומר יפתח אלוני. "לעומתה, חנות, היא מילה מתעתעת. זו אמנם חנות, אבל אנחנו מנסים לייצר פה חוויה של השתהות, לגרום לאנשים לחוות את הרוח שהספר נושא בתוכו, ולא רק את המוצר הפיזי שהוא קצת נייר ודפוס. ספר הוא לא רק מוצר פיזי כמו עגבניות, הוא ביטוי וייצוג של רוח ויש בו הרבה עושר. ואולי גם אושר".

רידינג. צילום: רעות ברנע
רידינג. צילום: רעות ברנע

בארץ יש אולי 4 או 5 חנויות ספרים עצמאיות בתל אביב, אחת בחיפה, ובערים אחרות אין כאלה בכלל. זו תעודת עניות למדינה. הבעיה היא שכדי לפתוח חנות פרטית צריך משאבים גדולים, כי הרשתות שולטות בתחום והתנאים שמקבלות החנויות העצמאיות הם מאתגרים מאוד. בעוד שהרשתות מוכרות בקונסיגנציה – מהחנויות הפרטיות דורשות ההוצאות לקנות את הסחורה מראש

הרעיון להקמת המקום צמח במהלך תקופת הקורונה. "זו היתה התקופה שבה השוק התאגידי עצר", אומרת עמית רוטברד. "באופן לגמרי ספונטני של חבר מביא חבר התחלנו בינינו, בעלי ההוצאות העצמאיות, דיאלוג. הרגשנו שהקורונה אפשרה לנו פתאום לשמוע את עצמנו, גם כי לא היה הרעש של הרשתות וגם כי אנחנו כבר היינו מתורגלים במכירה באונליין". "פתאום נהיה ביקוש מטורף", מוסיף דוד גוטסמן. "ברוב המקרים המכירות של הוצאות עצמאיות מתמקדות בספרים חדשים, ובקורונה נהיה ביקוש משמעותי גם לספרים ישנים יותר, כאלה שהיינו צריכים אפילו להדפיס במהדורות נוספות לטובת העניין".

ההתארגנות המשותפת הראשונה של החמישה היתה באירועי "שבוע הספר האלטרנטיבי" שארגנו במשך שנתיים ברצף בשכונת שפירא, והיה הצלחה מסחררת. אז עלה גם הרעיון למקום קצת יותר קבוע, שאינו תחת כיפת השמיים, כדי שיוכלו בשלב הראשון למכור כל אחד את הספרים מההוצאה הפרטית שלו. אז עלה על הפרק המקום הפיזי, בניין שנמצא בבעלות של "המרחב החברתי" – ארגון שמטרתו להפוך מבנים נטושים לפרוייקטים חברתיים, במטרה לקדם את העשייה החברתית בישראל. הוא שימש בעבר, כאמור, כסניף בנק, ובגלל שמדובר בבניין שמיועד להריסה בטווח לא לגמרי ברור של זמנים (משערים שבין 5 ל-7 שנים) – הוא ניתן בינתיים לשימוש המרחב החברתי.

רידינג. צילום: רעות ברנע
רידינג. צילום: רעות ברנע

"היו התלבטויות בהתחלה", אומרת דורית תמיר. "חשבתי לעצמי למה אני צריכה לקבור את עצמי על בסיס יומיומי באיזה כוך ולמכור בו ספרים. אבל אז הגעתי למקום עצמו והחששות התחילו להתפוגג". "אחת הבעיות החריפות בתחום בארץ היום היא שכמעט ואין חנויות ספרים עצמאיות", מוסיפה מאירה פירון. "כשמסתובבים בעולם, בטח בערים הגדולות, אפשר לראות שהתחום הזה בפריחה. חלק מהכיף הוא שלכל חנות יש את האופי שלה ולא כולן נראות אותו הדבר. כניסה לכל חנות כזו היא בילוי, לא רק שופינג. בארץ יש אולי 4 או 5 חנויות ספרים עצמאיות בתל אביב, אחת בחיפה, ובערים אחרות אין כאלה בכלל. זו תעודת עניות למדינה. הבעיה היא שכדי לפתוח חנות פרטית צריך משאבים גדולים, כי הרשתות שולטות בתחום והתנאים שמקבלות החנויות העצמאיות הם מאתגרים מאוד. בעוד שהרשתות מוכרות בקונסיגנציה – מהחנויות הפרטיות דורשות ההוצאות לקנות את הסחורה מראש".

המודל הכלכלי שבו עובדת רידינג הוא אחר. אין להם מבצעים, אין שלושה במאה ולא השני ב-50 אחוז. הם מבקשים מההוצאות עצמן לקבוע את המחיר ומתחלקים איתם חצי-חצי. "רוב הספרים נמכרים במחיר הקטלוגי שלהם או במחיר נמוך מזה", מסבירה תמיר. "וכשבאים לקנות ספר אחד – לא צריך לקנות עוד חמישה כדי להיות זכאים למבצע".

לצד הספרים של חמשת ההוצאות לאור של חמשת השותפים נמכרים ברידינג גם ספרים של הוצאות עצמאיות אחרות, אבל אפשר בקלות לאתר על המדפים גם ספרים של ההוצאות הגדולות והמצליחות. "בראש ובראשונה רצינו מקום שנוכל להציג בו בכבוד את הספרים של ההוצאות שלנו, שנדחקים החוצה מהרשתות", אומרת רוטברד. "מעבר לזה, אנחנו מוכרים פה כל מה שאנחנו בעצמנו היינו רוצים לקרוא". "מהפתיחה אנחנו מקבלים כל הזמן פניות מאנשים שהוציאו ספרים בהוצאות עצמיות ורוצים למכור פה", מוסיפה תמיר. "אנחנו לא בנויים כרגע ללשבת ולעשות לקטורה, ומה שאני תמיד אומרת הוא שאם הספר מצוין – הוא ימצא את דרכו אלינו. ספר טוב יגיע לכאן, אבל אנחנו לא ערוכים לקבל את כולם".

מעבר לחנות עצמה, כאמור, מגדיר את עצמו רידינג כמרחב לקריאה, ומתוך זה מעודד קיום של אירועים שונים ומגוונים שקשורים בעולם הספרות (אבל לא רק). "כולנו נשמח שזה יהיה מקום להשקות, אירועים, מועדני קריאה. החלל מאפשר את זה", אומר אלוני. ואכן, משיטוט קל בעמוד הפייסבוק של המקום אפשר לראות שכמעט בכל יום מתקיים שם אירוע כלשהו – מהשקת ספרו החדש של שמעון אדף ועד שעות סיפור לילדים בשעות אחה"צ. "גם השקות הן הזדמנויות למפגש בין אנשים שכמונו, אוהבים ספרות, ורוצים לגלות אותה באופנים נוספים".

רידינג, אלנבי 43. שעות פתיחה ופרטים לגבי אירועים בעמוד הפייסבוק