קול של דור: "Upload" חושפת את סיפורם המרתק של 4 כוכבי יוטיוב

מצעירה ערבייה שאביה נהרג על ידי שוטר מג"ב ועד דראג קווין מצליחה - ברק הימן נפגש עם עשרות יוטיוברים, חקר מאות ערוצים ויצא עם סדרה אופטימית שמציירת אלטרנטיבה לחברה הישראלית המסוגרת והקשה

ברק הימן וסוזי בום (צילום: דין אהרוני רולנד)
ברק הימן וסוזי בום (צילום: דין אהרוני רולנד)
14 בנובמבר 2018

"כשהנא סיפרה למצלמה שלי על המוות של אבא שלה, זו הייתה פעם ראשונה אי פעם שבכיתי תוך כדי ראיון. בתוך הבכי היא אומרת 'אוי סליחה, אני לא רגילה לדבר על זה'. ויש לה חצי מיליון עוקבים! מיליוני אנשים ראו את הסרטונים שלה, ואף אחד לא שמע את הסיפור הזה", מספר בהתרגשות הבמאי ברק הימן על הסדרה החדשה שלו, "Upload", שתעלה בחמישי (15.11) בכאן.

הסדרה התיעודית החדשה בת ארבעת פרקים עוקבת אחרי ארבעה יוטיוברים מקומיים, שלכל אחד מהם סיפור מרתק של התנגדות. "זיהיתי ארבעה סיפורים מורכבים שאני רוצה להאמין שאומרים משהו גדול יותר על ישראל שבה אנחנו חיים", הוא מסביר. הנא זיאד היא אחת הדוגמאות החזקות לכך. היא בת לאם אמריקאית ואב פלסטיני שנהרג על ידי שוטר מג"ב. הווידוי הפתאומי על הכאב בעקבות מות האב היה בלתי צפוי: "הוא יצא בצורה ספונטנית, ביום הצילומים הראשון שלי איתה, כשעוד לא הכרתי את הסיפור. זה מה שאני כל כך אוהב בעשייה דוקומנטרית – יש רגע שאמת גדולה יוצאת החוצה. כשהרגש הוא טהור ואמיתי, ונובע מתוך אנשים מעניינים, כשאני חווה אותו בצורה כל כך חזקה ורגשית, אני מאמין שגם את בבית, כשתראי את זה, תחווי את זה ככה".

הנא זיאד (צילום: כאן דיגיטל)
הנא זיאד (צילום: כאן דיגיטל)

עוד כתבות מעניינות:
גיא פינס שבר את שיאי המיזוגניה והחפצת הנשים
"קידינג" היא משהו שלא ראינו כבר הרבה זמן: היא חדשה
הריאליטי הישראלי הכי טוב על המסך משודר בכאן

איך בחרת את גיבורי הסדרה?
"נפגשנו עם עשרות יוטיוברים וחקרנו מאות ערוצים. אני עובד עם הבטן. ברגע שפגשתי את הנא היא נכנסה לי ללב בצורה מטורפת. כשראיתי את ליאור – סוזי בום (אמנית דראג מצליחה – נ"פ) – מופיע במועדון התיאטרון, וראיתי מה הוא עושה על הבמה – עם אנרגיה, תעוזה והומור – התאהבתי בו".

הימן לא רצה לתעד דווקא את כוכבי היוטיוב הגדולים. "מוטי טקה – לא שמעתי עליו בחיים. לא ידעתי שיש בנאדם כזה בכלל, וכשאמרו לי שיש לו 12 מיליון צפיות, אמרתי שאני רוצה דווקא את הקטנים שפורצים החוצה. כששמעתי את סיפור החיים שלו, הבנתי שהוא נכנס ליוטיוב לגמרי במקרה, כי הוא כתב שיר געגועים לאבא שמת כשהיה בן 16. ילד שלא יודע מה לעשות עם הכאב שמפלח את הלב שלו, והשיר שהוא מעלה כל כך יפה שאנשים אומרים לו תעשה עוד, אתה מוכשר – וזה מה שהופך אותו לאחד מהזמרים הכי מצליחים. ממש סינדרלה אתיופית".

הימן מספר באותה אמפתיה ואכפתיות גם על שתי המתועדות האחרות בסדרה, חן כלפון וזיאד: "חן הדתיה היא אנטיתזה לכל מה שאני יודע על עולם היוטיוב. ילדה בת 25 שיש לה כבר שלושה ילדים, חיה את החיים הכי בורגניים, ומצד שני יש לה אומץ ותעוזה לשחות נגד הזרם ולהגיד את אשר על ליבה גם כשזה לא מסבר את האוזן של אנשים יקרים לה. הנא הפלסטינית, שאבא שלה נרצח, לא ידעה מה לעשות עם הכעס וחוסר האונים שלה והדרך שלה להתמודד הייתה לפתוח את ערוץ היוטיוב. אחרי כמה זמן אמא שלה הציעה לה לפתוח ערוץ בערבית כדי להיות יותר מיוחדת, וכך היא הפכה לאחת מהיוטובריות הערביות הכי נעקבות בעולם. בינה לבין אמא שלה, שבהרבה מובנים יותר לוחמנית ופוליטית ממנה, יש דיאלוג מעניין סביב זה. יש מתח בין הדורות: מי שקורא תיגר זה לא רק החבר'ה הצעירים, אלא גם המבוגרים בדרכם".

הסדרה עוסקת בהרבה נושאים: להט"בופוביה, גזענות, כיבוש, פערי דורות. על מה הסדרה הזו בעיניך?
"בהרבה מובנים, היא על דור: צעירים שמצד אחד מאד מחוברים למקום שממנו הם באים ולמשפחות שלהם, ומצד שני מציבים אלטרנטיבה חתרנית לכל אותם תחלואים שהחברה הישראלית סובלת מהם המון שנים. הסדרה היא קריאת תיגר על הסדר החברתי הקיים. האתגר הוא למצוא חיבורים שאינם מלאכותיים, אלא קוהרנטיים בין סיפורים שונים של אנשים שלא קשורים אחד לשני. איך משהו שאמא של סוזי בום אומרת מכיל בתוכו התמודדות של ילד אתיופי שחווה על בשרו גזענות".

המסע שלך יחד עם מוטי טקה ועם אמא שלו לאתיופיה, היכן שהאם נולדה, מאוד מיוחד.
"החוויה של מוטי היא חוויה מורכבת. הוא רואה הרבה אנשים שמאוד דומים לו, אבל שם הוא קולט כמה טוב לו בישראל. דרך נקודת המבט שלו הבנתי גם דברים קשים וכואבים, אבל גם דברים מנחמים. זה מה שמעניין אותי: לא מעניין אותי כצופה או כיצרן לתת זווית אחת או מסקנה אחת, החיים תמיד יותר מורכבים מזה, וישראל היא דוגמא נהדרת לדבר הזה כי היא מקום מאד מדליק וחם ושמח, וגם מאד גזעני ששונא ועסוק בלהפלות ולמרר את החיים של אנשים. יש פה מהכל".

זו לא הפעם הראשונה שהימן עוסק בחייהם של יוטיוברים. בסדרה "#עובדים_על_זה" הוא הפגיש, יחד עם אחיו תומר, בין יוטיוברים לפעילים חברתיים. "הפעם בחרתי ארבעה יוטיוברים ולא שמונה, ולא הפגשתי אותם עם מישהו. המחשבה והרצון היו להיכנס כמה שיותר לעומק של כל אחד מהם, ולספר את הסיפור שלהם בצורה כמה שיותר מורכבת. לכן טסתי איתם לחו"ל, נכנסתי לתוך המשפחות שלהם, זו הייתה חוויה יותר הוליסטית".

למעשה בחרת לתעד דווקא את מאחורי הקלעים של אנשים שחושפים כל רגע ביממה שלהם ביוטיוב.
"תוך כדי הצילומים הבנתי שיש מתח בין מה שהם בוחרים להראות לקהל העוקבים למה שהם בוחרים לשמור לעצמם. אמא של סוזי בום, רגע אחרי שהיא נלחמת את מלחמתם של הלהט"בים, באותה נשימה מבכה על מר גורלה וחושפת את הקושי המטורף שלה. זו תמצית הקיום האנושי, בשביל זה אתה עושה סרטים, כדי ללכוד רגעים כאלה שמצליחים להכיל כמות לא תאומן של עצב ושל כוח בו זמנית, שנובעים מאותו הלב".

להעביר משהו לדור החדש

הימן חוזר כאן לאחד הנושאים שהעסיקו אותו במהלך השנים – הקוויר הדחוי שהמשפחה לא מקבלת. גם בסרט "מי יאהב אותי עכשיו" הוא עוסק בהומופוביה שנתקלים בה להט"בים. בסדרה החדשה, אמו של ליאור, שמככב במצעדי גאווה ועל במות ברחבי הארץ ובעולם כמלכת הדראג סוזי בום, שבורת לב מכך שהבן שלה הומו שמתקשה לבנות משפחה. בנוסף לכך, בנה השני בחר להפוך לאישה – חן אריזונה, שגם היא מככבת בסדרה. למרות שהיא חינכה את שניהם כנערי ישיבה בחינוך דתי, הם הפכו ל"אחרים", במילותיה.

"אמא של ליאור לא הייתה אמורה להיות חלק מהסדרה", מספר היימן. הכל השתנה כשהוא שמע את ליאור מתקשר לאמא שלו בדרך להופעה, והיא לוחצת עליו להביא ילדים. "מתי תביא ילד? בגלגול הבא?", היא שואלת אותו. "השיחה הזו הייתה ביום הצילומים הראשון, וכששמעתי אותה – הבנתי שזה הסיפור. יש לה חוש הומור, אין לה בעיה להסתלבט על הילד שלה, אבל באותו זמן היא מכילה ואוהבת אותו. בכל אחת מהדמויות מצאתי את הדבר שנגע לי באיזשהו מקום אישי ועמוק".

סוזי בום (צילום: כאן דיגיטל)
סוזי בום (צילום: כאן דיגיטל)

הריאיון עם ליאור, הלוא היא סוזי בום, מתקיים אחרי שהוא מסיים יום צילומים לגוף מסחרי גדול, הישג לא מובן מאליו. כשהופיע בארצות הברית עם מלכות דראג מפורסמות, כמו שנג'לה אלסקה מ"רופול'ז דראג רייס", הוא גילה שהמצב שם שונה מאוד: "אני עושה אירועים לחברות הגדולות במשק, אבל אצלן זה היה רק במועדוני גייז, רק עכשיו זה מגיע למיינסטרים ולפריים טיים. בישראל לעומת זאת הקהל החכים".

לא ברור איפה סוזי בום מתחילה וליאור נגמר. הוא מדבר בשטף אנרגטי מלא באהבת חיים כמו הדמות שהוא מגלם. את סוזי בום הוא יצר לראשונה בגיל 17, בפורים. "כל הקהל ברחוב צעק שאני מהממת, למרות שנראיתי כמו פוגרום", הוא צוחק. הוא לימד את עצמו להתאפר, איך לא, באמצעות יוטיוב, ומאז הדמות הלכה והתפתחה. "זה אני, פול טיים ג'וב, 24/7. אני רואה את עצמי כמותג". אומר ליאור, ומתגאה בקו המרצ' שהשיק לאחרונה. זה לא היה המסלול שהוריו, שגידלו אותו כנער ישיבה, הועידו לו. "בער בי להיות שחקן, אבל בגלל שאני הומו הרגשתי שאני צריך לכפר על זה, אז בשביל שההורים יהיו גאים הלכתי ללמוד תואר ראשון בספרות ערבית ותואר שני בתקשורת ובמדעי המדינה. ולא משנה מה עשיתי, רציתי משחק. כל הקטע של הדראג זה משחק, אני הרי לא באמת רוצה להיות אישה. הדראג נותן לי את הפתרון, ככה אני מבטא את השחקן שבי".

ברק הימן וסוזי בום (צילום: דין אהרוני רולנד)
ברק הימן וסוזי בום (צילום: דין אהרוני רולנד)

לאמא של ליאור יש אמנם עשרה נכדים, אבל בסדרה היא לא מפסיקה להפציר בו להביא לה נכד. "יש לה עשרה נכדים אבל לא מהבנים שלה, רק מהבנות. שם המשפחה הוחלף, אז אני לא ממשיך את השושלת", הוא מספר על הקושי לצפות בקטעים בסדרה שבהם היא מספרת על מחשבות ההתאבדות שלה: "קשה לראות את אמא שלך בוכה. היא הבנאדם שאני הכי אוהב בעולם, וקשה לי לראות אותה נשברת, אבל מצד שני היום אני מאוד חזק כדי לתמוך בה ברגעי משבר".

ההשפעה על הדור הבא היא הדבר החשוב לו ביותר. "התחלתי את הערוץ שלי לפאן וביוטי, והוא הפך למשהו חינוכי", הוא מספר ומוסיף שעוד כשהיה מורה לערבית היה לו חשוב ללמד את הילדים לקבל את האחר ממקום אוהב, מלא בשמחה. "הכי חשוב לי להיות בגובה העיניים", הוא אומר, ומראה בגאווה תגובות על הסרטונים שלו, שגורמים להם להרגיש פחות לבד. "מילים זה צלקת לכל החיים", כותבת לו ילדה באחת התגובות, "לפחות יש מישהו שכאן להעביר משהו לדור החדש". ליאור מסכם: "במקום לכעוס על העולם, להראות שזה שאני דראג קווין רק אומר שאני מביא שמחה לעולם. במקום לכעוס, לעשות תיקון בעולם".

← "Upload", חמישי (15.11) בדיגיטל של כאן ובהמשך בכאן 11