ג'אנל מונה כבר לא מפחדת לדבר על מה שקורה עכשיו. ריאיון

2018 הייתה חייבת את ג'אנל מונה. הסול־פופ העתידני שלה נחת בהווה עם אמירה ברורה של אישה שחורה שמגדירה את עצמה כקווירית, אבל הדרך לשם לא הייתה פשוטה עבורה

ג'אנל מונה (צילום: קולט אבוסואן)
ג'אנל מונה (צילום: קולט אבוסואן)

רכים, ורודים ומעוגלים – אין ספק שמכנסי הפות של ג'אנל מונה בקליפ "פינק" עתידים להיות מונצחים בהיסטוריה של הפופ. זו חגיגה של נשיות, שמאירה לרגע את האפלה של הפוליטיקה של ימינו כמו קרן לייזר שנורתה מהחללית שבאה להציל אותנו. מונה נולדה בקנזס, אבל אין ספק שמקור ההשראה למוזיקה שלה, המדלגת בקלילות בין ז'אנרים, נעוץ באיזשהו כוכב אפרו־עתידני בחלל החיצון. האלבומים הקודמים שלה התמקדו בחייו של אנדרואיד שחי בעוד מאות שנים, אבל הפעם מדובר במשהו אחר לגמרי.

>> פסטיבל מטאור – הליינאפ המלא

ב־2016 הופיעה מונה בסרטים פורצי הדרך "אור ירח" ו"מאחורי המספרים" שהפכו אותה לשם מוכר. אבל הזמרת בת ה־32 מספרת שמעבר לכך, הכנות שאפיינה את הסיפורים האלה נתנה לה השראה להבעה אותנטית משלה. התוצאה היא האלבום "Dirty Computer", שחוקר את הנושאים שמשפיעים עליה כאישה שחורה וקווירית. האלבום מלווה בסרט באורך 50 דקות בכיכובה של מונה, שעלילתו מתרחשת בעתיד דיסטופי קרוב.

ג'אנל מונה (צילום: קולט אבוסואן)
ג'אנל מונה (צילום: קולט אבוסואן)

עוד כתבות מעניינות:
בלי טוקסידו, עם מכנסי פות: יש ג'אנל מונה חדשה בשכונה
ג'אנל מונה הוציאה את ההמנון הביסקסואלי של 2018
קניה ווסט מתאמץ לרוץ ונשאר במקום

האלבום הוא בחלקו יצירת מחאה ובחלקו חגיגה של חופש, ונעשה עם הרבה דימויים קאמפיים משנות ה־80, מילים נועזות וגם קצת עזרה מאגדות פופ כמו סטיבי וונדר, פארל וויליאמס ואפילו פרינס (או כך לפחות מספרת השמועה. מונה לא מוכנה לאשר או להכחיש). מדובר באלבום מבריק. הפעם מונה לא רק שרה על העתיד, אלא היא עצמה העתיד, והוא מגיע אלינו במכנסיים בצורת פות.

ההופעה שלך תמיד סופר מעוצבת, מאיפה ההשראה לזה?
"אני אוהבת את שנות ה־80. לקחתי קצת מבואי, מבלונדי, מהתקופה שבה לאנשים לא היה אכפת בכלל מהבגדים שלהם. העניין לא היה המותג, אלא איך אתה רוצה להביע את עצמך. היה וייב כזה. לא נתת לטרנדים להאפיל על האמנות שלך".

זה נכון שפרינס עבד על האלבום הזה?
"פרינס היה מקור השראה בשבילי מאז שהייתי ילדה קטנה. אף פעם לא ראיתי מישהו מביע את עצמו כמו פרינס. קיבלת ממנו את התחושה שהוא חתיכת בן זונה חופשי, אתה מבין? זה נתן השראה לנפש האחושרמוטה חופשייה שלי. הוא היה חבר ומנטור. הוא אף פעם לא רצה שכולם יידעו מה הוא עשה, הוא העניק לאחרים בשקט. אני אכבד את זה".

האלבומים הקודמים שלך סיפרו סיפורים שמתרחשים בעתיד הרחוק. היה רגע שגרם לך לחשוב: "אוקיי, אני צריכה לחזור להווה הפעם"?
"אם חושבים על הבחירות בארצות הברית, אמריקאים הכניסו את טראמפ לבית הלבן, והעמדות שלו כל כך מפלגות. זה כבר אמור לגרום לך להתעורר ולחוש אחריות".

היה קשה לחקור את הנושאים האלה?
"הייתי צריכה לבלות קצת עם עצמי ולחשוב: איך אני יכולה לדבר על הצריבה של הפעם הראשונה שמישהו קרא לי כלבה? איך אני יכולה לדבר על הצריבה שבידיעה שעצם הקיום שלי, כבת מיעוטים, עלול לגרום לכך שאיהרג בידי שוטר? איך אני מדברת על זה בלי להישאר שם? סטיבי וונדר עזר לי. הוא מופיע בקטע ביניים באלבום. הוא אומר שם: 'אל תיתן למילות הכעס להפריע להבעות האהבה שלך'. האלבום כולו הוא האמירה הזאת".

האם השתתפות בסרטים שינתה אצלך את נקודת המבט?
"ההשתתפות ב'אור ירח' וב'מאחורי המספרים' השפיעה עליי להיות נוכחת בעבודה שלי. הבנתי שממש עכשיו עדיין רומסים זכויות של נשים, העצמאות שלנו מאוימת. הרגשתי שהקול שלי יכול להועיל בתנועה הזאת".

הרגשת שיש עוצמה בהבעת הדעות שלך באלבום הזה?
"הייתי צריכה שאנשים יגרמו לי לקחת אחריות. הייתי נכנסת לסטודיו ואומרת 'לא בא לי לדבר על זה' והולכת, ולא היה לי כלום. פחדתי להרשות לעצמי את החופש לבטא מחשבות אישיות".

איך התגברת על זה?
"הלכתי לטיפול, וזה עזר לי להרגיש בנוח לדבר על עצמי ועל החיים שלי. העולם מנסה להגדיר אותך, ואת מנסה להגדיר את עצמך. את צריכה להיאבק על החופש שלך".

מיסי אליוט צייצה לא מזמן לגבי הרצון שלה לביים קליפ ושאלה "מי מוכן להמר עליי?", ואת הרמת את היד.
"היא מאסטר של דימויים חזותיים, אז לכבוד היה לי לאפשר לה לעשות כל דבר. כשהתחלתי את הקריירה שלי הופעתי בערב לאמנים מתחילים בניו יורק. לא נשמעתי ולא נראיתי כמו אף אחד מהאמנים שהופיעו שם. לא הייתי זמרת ארנ'בי 'טיפוסית' ופיתחתי חרדה לגבי זה. כשירדתי מהבמה היא אמרה לי שהיא אהבה את ההופעה שלי. זה אפשר לי לקבל באהבה את הדברים שהופכים אותי לייחודית. לעד אכיר לה תודה על כך".

ג'אנל מונה בגראמי 2018 (צילום: כריסטופר פולק/Getty Images)
ג'אנל מונה בגראמי 2018 (צילום: כריסטופר פולק/Getty Images)

מי נותן לך השראה בימים אלה?
"אני מתה על האותנטיות של קארדי בי. אני מקבלת השראה מהתנועות MeToo ו־Time's Up. אני מקבלת השראה מכך ש'פנתר שחור' היה שובר קופות ומכך שאנשים שחורים מספרים את הסיפורים שלנו לעצמנו. אנחנו לא נותנים לתעשיית הבידור למחוק אותם".

מה הנרטיבים שעומדים מאחורי "Dirty Computer"?
"אני חושבת שהנרטיב נובע קודם כל מאישה אפרו־אמריקאית צעירה שחיה באמריקה. אם מורידים את האיפור, את התלבושות, את האמנית – אני הבת והצאצאית של הורים וסבים ממעמד הפועלים. סבתא שלי קטפה כותנה באברדין, מיסיסיפי. היא עזרה לבנות את המדינה הזו, וכשאני חושבת על זה שאני אישה, בת מיעוטים, שחורה וקווירית, זה גורם לי להרגיש מאוד אחראית לכך שאנשים כמוני ירגישו שרואים אותם. אני מקווה שאחרי שהם יקשיבו לאלבום הזה, כל אלה שמרגישים שדוחפים אותם לשולי החברה ירגישו שחוגגים את קיומם".

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד