"ג'ירפות היא חללית האם והפרויקט הזה יקרה עד שהחללית תקרוס לתוך חור שחור"

באלבום החדש "מי שלא חולם, כועס", ג'ירפות המציאו את עצמם מחדש כלהקת רוק ישירה וחשופה. בשביל גלעד כהנא, הסולן האיקוני, זו משוואה פשוטה: אחרי שהמחאה החברתית נכשלה, לא נותרה ברירה אלא לפנות לחיפוש פנימי עמוק ורציני. ריאיון חשוף, רגע לפני שהם מעיפים את אינדינגב

ג'ירפות (צילום: רונן ללנה)
ג'ירפות (צילום: רונן ללנה)
10 באוקטובר 2017

כבר 25 שנים שפועלת בישראל הלהקה המוזרה הזאת, ג'ירפות, שנולדה מדמיונם המופרע של הסולן גלעד כהנא והבסיסט יאיר קז (אחרי כמה דקות איתם בחדר ברור שגם היום הם החברים הכי טובים) ומכונת תופים. בהתחלה קראו להם בת יפתח, אחר כך חצי האי, אבל גם בשם ג'ירפות הם השתנו אלף פעמים: הלהקה שנולדה כחלום סוריאליסטי לתוך האופטימיות המוזרה של תחילת הניינטיז הפכה בשנים האחרונות להרכב מחאה כועס. הכותרת המסקרנת של האלבום החדש שלהם – "מי שלא חולם, כועס" – כאילו באה לגשר בין שני העולמות.

>> המסלול המומלץ לאינדינגב

"הכותרת הזאת הגיעה מהעניין של לא לוותר על חלומות ושאיפות. הרבה פעמים חיי היומיום גורמים לך לסטות מהשביל הזה ולהתפשר", אומר כהנא, "הרבה פעמים האנשים שהכי מפרים אותך ושהופכים למראות הכי טובות, הם האנשים שרודפים את החלומות שלהם. זה לא חייב להיות חלום שבו אתה נהפך לחקלאי אורגני שמגדל פטריות יפניות, זה יכול להיות גם עובד בהייטק שרוצה להיות נגר או ההפך. זה לא משנה. החלום הוא לעשות מה שהלב שלך רוצה לעשות".

עם זאת, הטון של האלבום הזה קודר למדי.

כהנא: "ברור שיש קדרות, אבל האלבום הזה הוא ההתרוממות מתוך השבר. לא סתם הוא מסתיים בשיר 'בעברית', שהוא השלמה עם המקום שאתה נמצא בו ורוצה להיות בו. אתה רוצה להיות כאן ולא בשום מקום אחר. אני מעיד על עצמי שעברתי דברים מאוד קשים בחיים, ואני לא אחליף את החיים שלי עם אף אחד. אני רוצה להיות אני. אני כן חושב שיש באלבומים האלה הרבה מהשטוזות שאתה חוטף בחיים. היה את זה גם ב'גג', אגב, שהוא מבחינתי אלבום של התרסקות, 'מי שלא חולם, כועס' הוא אלבום יציאה מההתרסקות".

ארז רוסו (גיטריסט): "זה כן אלבום על תקווה. אפילו שיר כמו 'שבור זה גם חותך', שמדבר על שבר, הוא לא שיר על להיות בדיכאון ולהתבוסס בצדי הדרכים. זה לא אלבום מתבכיין".

לא אלבום מתבכיין. ג'ירפות (צילום: רונן ללנה)
לא אלבום מתבכיין. ג'ירפות (צילום: רונן ללנה)

האלבום הקודם "צריך לסגור הכל", שיצא ב־2013, היה מאוד פוליטי ומחאתי, עם שירים כגון "דפני דפני" ו"קיץ 2". באלבום הנוכחי יש עיסוק במשברים אישיים, משהו יותר הישרדותי.

כהנא: "'צריך לסגור הכל' הוא ספירה אחרת לגמרי. האלבום יצא באמת בעקבות המחאה ו'כישלונה', כי המחאה גם עשתה הרבה טוב. כולנו היינו שם – היינו מעורבים, עברנו את התהליך הזה והתאכזבנו שהמחאה לא הצליחה לשנות את המצב של מי שבאמת היה צריך שינוי. אני לא מרגיש ש'מי שלא חולם, כועס' הוא אלבום לאומי. האלבום הזה מאוד אישי בעיניי. יש בו גם ממדים חברתיים, אבל זה כבר נתון לפרשנות".

אם ב"צריך לסגור הכל" התחושה הייתה אלקטרונית יותר – באלבום היו, למשל, הרבה אפקטים לעיוות השירה – ב"מי שלא חולם, כועס" השירים חשופים ומופשטים יותר. חזרתם לגיטרות.

כהנא: "השירים חשופים וגם הסאונד חשוף – לא רק בטקסטים אלא גם בעיבודים ובהפקה".

קז: "אני זוכר את התקופה שעשינו את הג'ם סשנים הראשונים סביב האלבום, זה התחיל בכלל מקאסיו ותופים, שהם בעצמם מינימליסטיים. הייתי בטוח שאנחנו הולכים בגדול על אלבום קלידים".

גם הטקסטים נהיו יותר פשוטים. הממד הסוריאליסטי שאפיין אתכם בתחילת הדרך נעלם.

כהנא: "זה לא נכון, כי ב'צריך לסגור הכל' יש לך שירים הזויים מאוד, ובאלבום הנוכחי ממש לא. אין חוקים – כל אלבום דורש את מה שהוא דורש. אני יכול להגיד שהאלבום הראשון מייצג את הנקודה הכי מתחכמת בטקסטים. 'מי שלא חולם, כועס' דרש משהו הרבה יותר מזוקק ובגובה העיניים. אנחנו מדברים פה על משהו שבו אתה לא יכול להתפאר, להתחכם וליהנות מהצקצוק המליצי".

התייחסתם מקודם לשיר "בעברית", שסוגר את האלבום ("אני רוצה לשיר בעברית / אני רוצה לתת בעברית… רוצה להיות כאן / אני מתחיל בא' ונגמר"). כולכם שרתם באנגלית באלבומי הסולו שלכם. זה משהו שיכול לקרות גם בלהקה?

כהנא: "קודם כל אנחנו לא מתכננים דברים. אם זה יקרה, זה יפתיע את כולנו. אבל זה לא איזה טאבו. כשאנחנו מתגבשים יחד, אין מה לעשות, זה בעברית. בג'ירפות האנגלית איכשהו לא הרגישה טבעית".

אסי ששון (מתופף): "אני חושב שלשיר בעברית דורש הרבה אומץ, כי באנגלית אתה יכול להתחבא מאחורי השפה, ויותר קל להגיד 'איי לאב יו' מאשר בעברית".

קז: "אני באמת מאמין שג'ירפות נולדו מתוך המשקל הסגולי הזה של המוזיקה והצלילים של העברית. זה גם לא נראה לנו פרובינציאלי, להפך. אני חושב שכולנו מאמינים בכך שכמה שאתה יותר מתעסק באני האמיתי שלך, אתה יותר אוניברסלי ומעמיק בסופו של דבר. ה־DNA של הלהקה הוא באמת מא' עד ת', ואני מניח שעוד לא מיצינו את השילוב המטורף הזה של העברית והמוזיקה. יש עוד שיאים אחרים להגיע אליהם".

כהנא: "אני דו לשוני, אני כותב גם היום באנגלית, והרבה. עם זאת העברית היא האלפא ששולטת, והיא האהבה הכי גדולה. ג'ירפות בשבילי היא חללית האם והפרויקט הזה יקרה עד שהחללית תקרוס לתוך חור שחור. ובעברית".

ג'ירפות יופיעו בבמת הקוף, אינדינגב, מצפה גבולות, חמישי (12.10) 21:00, 380 ש"ח; ובבארבי, קיבוץ גלויות 52 תל אביב, חמישי (2.11) 20:30, 85 ש"ח

[interaction id="59b5224dc7f3960001a143ec"]