Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
רגע לפני סוכות, גלעד כהנא וחבורתו חוזרים לבארבי למה שכבר מוכר כהרבה יותר מעוד הופעה. עם 25 שנים, 5 אלבומים ואין ספור להיטים - יש למה לצפות. רק מהרו, לא נותרו הרבה כרטיסים
הג'ירפות מגיעות הערב (א') שוב לבארבי ואנחנו ממליצים לכם ללכת. ככה פשוט. ובהרחבה: עם 25 שנות פעילות, 5 אלבומים ואין ספור להיטים גלעד כהנא וחבורתו יעלו הערב למה שכבר הוגדר כהרבה יותר מהופעה.
מי שכבר היה יודע, מי שלא – מומלץ להגיע ולהתוודע לתופעה. כרטיס יעלה לכם 120 שקל, מהרו כי לא נותרו עוד הרבה. לפרטים נוספים
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
גלעד כהנא נפטר מההתנשאות וגילה את היופי שבכתיבה פשוטה
האלבום החדש של ג'ירפות, "מי שלא חולם, כועס", מלנכולי גם כאשר הוא גרובי, בודד גם כשהמון כלים עוטפים את כהנא בנגינה שלהם. הזעם הפוליטי נדחק לטובת רומנטיקה
משהו קטן, כמעט בלתי מובחן, השתנה לגמרי באופן שבו גלעד כהנא שר. הוא נהג לשיר כאילו הוא מדבר לתוך מגאפון, דבר שהלם את הפאזה הפוליטית של ג'ירפות באלבום הקודם ("צריך לסגור הכל"). שירה רמה, גדולה, שמדגישה כל תנועה ותנועה. היה תמיד גם משהו קצת מתנשא בטון הזה. היוהרה הזאת תמיד סיקרנה והרחיקה. כהנא מיתן את המרחק הזה באלבומים וחגג עליו בהופעות, שם נהנה מהעמדה של הנביא החכמולוג. ההתנשאות הזאת איננה עוד באלבום החדש של ג'ירפות, "מי שלא חולם, כועס".
אף שהכותרת שלו נשמעת כאילו נלקחה מאיזה שלט בהפגנה על צדק חברתי, הטון של האלבום הזה מלנכולי גם כאשר הוא גרובי, בודד גם כשהמון כלים עוטפים את כהנא בנגינה שלהם. גלעד כהנא של האלבום הזה מסתתר עם הכלבים שלו מתחת לשולחן כשיש זיקוקים, רוקד עם האישה שהוא אוהב ובעיקר מתנצל בפניה. פעם אחר פעם הוא מתנצל, על מי שהוא, על מה שהוא, על איך שהוא. זה הופך את האלבום לרומנטי למדי.
יש הרבה מה לאהוב באלבום החדש של ג'ירפות. השירים מגוונים: "הכלבים" הוא בלדת קסיו שמזכירה את אלבום הסולו המדהים והנשכח שלו "שכחתי איך לאכול", "אם פתאום" ו"שימי עין" הם קטעים גרוביים מובלי בס עם שירה קצת טיפקסית, "שבור זה גם חותך" מזכיר את הקטעים מ"גג" שהיו מעניינים מדי בשביל להפוך ללהיטים. "ניסיונות וניסים" מפלרטט עם ג'אז קיטשי.
עם זאת, בכולם יש איזו ג'ירפיוּת כזאת: השירים עוקבים בצורה הגיונית, והשינויים בעיבודים מקטע לקטע לא מרגישים כמו גחמה או כמו ניסיון להרשים. אבל הדבר העיקרי באלבום הזה הוא שיש גדולה של ממש בלכתוב פשוט, ואיזה כיף שכהנא גילה אותה. "כל כך חושש מן השקטים, וגם מאוד מרעשים, אז נו תגידי מה עושים?" זו שורה שחותכת הרבה יותר עמוק מהרבה התחכמויות שהוא פילס את דרכו ביניהן באלבומים הקודמים. הטקסטים באלבום הזה נכתבו ביד בטוחה שיודעת מה היא עושה, ועל הדרך לא חששה גם לשייף קצוות מחוספסים. מעניין לכמה זמן המינימליזם (הרעיוני, לא המוזיקלי) היפה הזה יתפוס אצלם.
מה באלבום: ג'ירפות מגלים את היופי שבפשטות, אבל לא מוותרים על עיבודים חכמים
לשמוע?כן. האלבום הכי טוב שלהם מאז "גג"
[interaction id="59a666bd1868a8c438dfd230"]
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
