עם ערוץ 14 אין מה להתווכח. את ערוץ 14 צריך לסגור. וזה מה שנעשה

אנשים אוהבים להתווכח עם ערוץ 14. הם אוהבים להסביר למה המידע שמביא הערוץ לציבור הוא שקר אחד עצום ורב, כולל הרגע שבו אומרים המגישים "ערב טוב", הם אוהבים להעלות קטעים מתוכו לרשת ולצרף אליהם טקסטים נוקבים וזועמים, הם אוהבים להסביר מדוע מדובר בערוץ תעמולה בלתי חוקי עבור איש אחד, הם אפילו עושים בדיקת עובדות (שזה יעיל כמו להנשים גוויה). אבל עם ערוץ 14 לא צריך לדבר, לא צריך להתווכח ובטח שלא צריך לצפות כדי להזדעזע פעם ביום. את ערוץ 14 צריך לסגור.

זה היה נכון גם הרבה לפני שארי שמאי אמר ב"פטריוטים" שצריך לשחרר את יגאל עמיר וזכה למחיאות כפיים. הרגע המחריד הזה לא הפתיע אף אחד שמכיר קצת את שמאי, פרובוקטור סדרתי שהוא גם סניגורו של רוצח ראש הממשלה, וזו אינה הפעם הראשונה או העשירית שהוא אומר את זה. זה היה נכון מרגע היווסדו של הערוץ כהונאת רגולציה שערורייתית שהתחזתה ל"ערוץ מורשת", והפכה בהדרגה, בשיטתיות ובכוונת מכוון לערוץ תעמולה שמשרת אדם אחד שנאשם בפלילים חמורים ומבעיר את המדינה כדי לעצור את משפטו.

האולפנים של ערוץ 14 מאוישים נון-סטופ בבריוני תקשורת אלימים, טיפשים וגסי רוח, רובם חפים מאידיאולוגיה ונתונים לשליטתה המוחלטת של משפחת נתניהו ודפי המסרים שלה, ואינם מצליחים לייצר אפילו מראית עין של מקצוענות עיתונאית. ההסתה הפרועה ששוטפת את המדינה מהמסך שלו מדי ערב – נגד כל מי שאינו נתניהו ועומד מולו, כולל אנשי ימין מובהקים כמו נפתלי בנט וגדעון סער – היא תרומתו היחידה לאווירה הציבורית והתקשורתית בישראל של 2023. ואין תרומה שלילית מזו.

רבות כבר דובר וסופר על מערכת הקשרים העניפה בין בנימין נתניהו ובין משפחת הטייקונים המפוקפקת לבית מירילשווילי שמחוברת לדיקטטור ולדימיר פוטין בעבותות, מממנת את ההפסדים של הערוץ ומקבלת בתמורה מנתניהו שירותי פרזנטור לפרויקטים שלה בעולם השלישי ובעיקר באפריקה, שם סייע לה לכאורה כוח ואגנר של יבגני פריגוז'ין, עוד חבר ותיק וטוב של המשפחה. 

כעת עומדת כנופיית הפשע המאורגן שמרכיבה את הקואליציה להעניק לערוץ 14 חבילת הטבות נוספת בשווי עשרות מיליוני שקלים, בנוסף לשלל ההטבות הרגולטוריות ותיקוני החקיקה שכבר נקבעו לו במהלך העשור האחרון. כסף קטן לעומת הביזנס הגדול במשולש שבין מירילשווילי, פוטין ונתניהו. זהו ערוץ שכל קיומו עברייני, משוחד במובנה הפלילי ביותר של המילה, תיק 4000 על קראק.

כל האמור לעיל לא משנה כלום כרגע. אין מי שיחקור את המהלכים הפליליים מאחורי הקלעים, אין מי שירסן את מדיניות התעדוף הרגולטורי כלפי הערוץ, אין מי שיעמיד משקל נגד תקשורתי מול מדורת השנאה ששורפת לכם את הסלון מדי ערב. לציבור העצום שמתנגד להפיכה המשטרית יש רק דרך אחת אפקטיבית לתקוף אותו: דרך הכיס של בעלי הערוץ, באמצעות לחץ מסיבי ובלתי פוסק על המפרסמים בו שיפסיקו לממן את חגיגת הטרלול של שידוריו המחפירים. זה כבר עובד.

בעקבות מחיאות הכפיים הסוערות שקיבל ארי שמאי באולפן הערוץ, ולאחר קמפיין לחץ מהיר של פעילי מחאה, הודיעו בינתיים שטראוס, דלק מוטורס ואבן קיסר כי הם מפסיקים את התקשרותם עם ערוץ 14 ולא ימשיכו לפרסם בו. על הכוונת נמצאים כעת סופר פארם, אסם-נסטלה וארבעת הבנקים הגדולים, שמסתמנים כתומכיו הפיננסיים הגדולים של מכונת הרעל המשוכללת ממודיעין. בארצות הברית כבר הפכו קמפיינים כאלה לאמנות של ממש, משני צדי המפה הפוליטיים, וזה פורמט טלוויזיוני שאין שום בעיה לייבא ולגייר.

מי שיש לו ספק ביעילות של קמפיין לחץ כזה צריך היה לראות רק את הטנטרום המאפיונרי של בכירי ערוץ 14 אמש, עם הכרזת שטראוס על עצירת הפרסום בערוץ, שהידרדר תוך דקות למה שאין דרך להגדיר אלא כניסיון סחיטה באיומים לכאורה: אם לא תפרסמו בערוץ נקרא לצופים להחרים אתכם. תביאו את הכסף או שאנחנו יורים (שלושה כדורים בגב, יש להניח). זו אמירה אלימה וחמורה בהרבה מהפרובוקציה המחוממת בשקל של ארי שמאי ועילה בפני עצמה לחקירה פלילית. אבל זה אומר גם דבר פשוט: הם מפחדים.

בכוונה תחילה לא נציין כאן איש מהדמויות המוכרות שמרעילות את המסך של 14. הם ראויים רק לבוז עמוק והתעלמות מוחלטת, וזה גם היחס שהציבור צריך לתת לערוץ עצמו. אפס התייחסות. כמו שלא הייתם מתייחסים לכל תמהוני שעומד בכיכר העיר וצווח שהאילומינטי נערכים להשמדת הציוויליזציה, כך אין שום צורך לתת משקל כלשהו לערימת האשפה הבוערת שהערוץ מייצר מדי ערב. מקסימום כיבוי צופי. וזאת המשימה הגדולה של המחנה הדמוקרטי שעומד מול ערוץ הדיקטטורה: להתעלם מליצני הקליקבייט הפאשיסטים, לשבת למפרסמים על הראש, ולא להפסיק עד קריסתו וסגירתו. רק התחלנו.